תמיד יהיה לנו את מדריד

סמדר שילוני הרחיקה עד ספרד כדי לקפץ עם עוד עשרות אלפי מתבגרות בהופעה של ריקי מרטין. היה שווה? כן, אם אתם בעניין של לטינו. כלומר, סקס

"רוצה לנסוע בשבת לספרד?" היה משפט הפתיחה המפתה בשיחה עם העורך שלי בשבוע שעבר. "ריקי מרטין כנראה רוצה לעשות איזה שואו-אוף, ולהראות לנו שהוא כן אחלה למרות שרק 300 ישראלים חושבים ככה". קודם כל הסכמתי. אחר כך חשבתי שאם מרטין מניח שפחות מטיסה לספרד לא תרצה אותנו, הוא כנראה לא כל כך שטחי כמו שחשבתי. נסעתי, אלא מה. וריקי מרטין? הוא הביא אותנו למדריד כדי להבהיר שהוא ועוד איך מתכוון להגיע לארץ, ולוודא שכולנו הבנו את זה ושכשנחזור הביתה נספר על כך לחברינו.

 

 

למה בעצם לריקי מרטין חשוב כל כך להופיע בארץ? חשוב מספיק כדי להוציא עוד עשרת אלפים דולר ולהטיס להופעה שלו עיתונאים ישראלים, לשכן אותם במלון ולממן להם ארוחות שחיתות (שווארמה) רק כדי שיחזרו הביתה עם הבשורה שריקי מרטין בעצם כן מופיע? מאחורי אופציה אחת עומד דווקא מרסל אברהם, המפיק היהודי של מרטין שמתעקש על השוק הישראלי, אבל השאלה הזאת נותרה בעינה, ולא נענתה גם במסיבת העיתונאים שערך מרטין במלון אסטוריה במדריד בערב ההופעה.

 

לעומת זאת למדנו על מרטין הרבה דברים אחרים, כמו למשל שהוא קורא להופעות שלו "קרנבל" בגלל שהן מהנות כל כך; שהוא היה הרבה בהודו, הציל יתומות וביקר גם בתאילנד וביפן; ושאת השפעות שלוש המדינות האלה על המוזיקה שלו לא נוכל לפספס במופע. חוץ מזה הוא מוטרד מאד מהסחר בילדים והיה רוצה לבנות עיר ליתומי הצונאמי. הדבר שהוא הכי רוצה הוא לחזור לחיות את החיים הפשוטים והטהורים, והוא מאמין שלמוזיקה אין גבולות. בקיצור, ריקי מרטין הוא כוסית. או לא פחות חמור, מרטין הוא קלישאה מהלכת בכל מה שקשור לתדמית ציבורית.

 

נינט ויהודה? לא ליגה

 

אבל למי אכפת. ההופעה עצמה התקיימה באצטדיון "ארנה מדריד" וזה אומר בערך עשרת אלפים מקומות שאוכלסו בעיקר בילדות ומתבגרות היפר-אקטיביות שלהן, למשל, לא אכפת בכלל, אבל לא רק להן. אפשר היה למצוא די בקלות גם אנשים בגילאי 20-30 שפשוט באו להנות משעה וחצי של פאן (18 שירים בערך) שיעניק להם בחור שרירי ושזוף שיחליף בגדים על הבמה. אם אפשר להגיד על הספרדים משהו (שקצת קשה להגיד עלינו, לטס פייס איט), זה שהם יודעים ליהנות. לעשות שמח בלי נקיפות מצפון, בלי לחפש משמעות או להתעקש על אג'נדה בצד, וזאת אולי הסיבה שהרוק תמיד היה יותר פופולרי פה מפופ. אחרי שגלינו אלפיים שנות ואכלנו אבק בנקרות צורים ובמחילות עפר אנחנו קצת מתקשים להשלים עם הנאה נטו בלי קצת ייסורים לצידה. סתם, הנאה. תגידו שזאת פריווילגיה של עם שלא חי במקום טעון כמו המזרח התיכון, בסדר, אבל דמיינו לעצמכם את הסיטואציה ותבינו באיזה שחרור מדובר וכמה זה נעים בעצם.

 

עוד לפני ההופעה חודר לאצטדיון זמר קולומביאני בלונדיני שנראה כמו כוכב כדורגל שמחלטר בפורנו. הוא גורר אחריו היסטריה רבתי ועלייה לרגל מכל קצוות האולם. אני תוהה אם נינט או יהודה לוי היו גוררים את אותה התגובה בסיטואציה דומה בארץ ומגיעה למסקנה שעם כל הכבוד אין מצב. אז זה או שמצאנו עם פחות מאופק מהישראלים, או שמזמן לא הייתי באצטדיון מלא ילדות עם מיתרי קול בעובי של ספרדי כפול. ככה או ככה את אותן התשואות מקבל גם המרטין עצמו, שלא מבייש את הפירמה ומבטיח - ומקיים - לספק מנה הגונה של שואו צבעוני, מושקע ומלא שמחת-חיים.

 

המסך עולה, לא לפני שמוקרנים עליו כמה סמלי "OM" ורודים ("כאן את יכולה לראות את ההשפעות של ריקי מהודו", ציינה בתבונה ל', קולגה לשליחות הקדושה), ומרטין פורץ אל הבמה ומתחיל לנענע. מאחוריו להקה בת חמישה אנשים לפחות, הסאונד יוצא מן הכלל, מלא אורות צבעוניים נדלקים ומקומות כאלה טובים לא יהיו לי כנראה גם בבר-מצווה של הבן שלי, ככה שיכול היה להיות יותר גרוע. בהמשך יוקרנו על המסך מאחוריו סרטי מנגה ("ואלה ההשפעות מיפן!" צהלה ל') ומרטין פצח בריקוד קפוארה שנראה כאילו הוא מנסה להינצל מטביעה בדלי שמנת ענק. פה ושם נמרחת עליו בחורה מהלהקה והקהל מתחרפן כאילו הם מינימום חתמו על הסכם פירוק נשק כלל עולמי.

 

ריקי מרטין נותן תמורה מלאה לכסף שלכם, אבל רק אם הסחורה שלו היא כוס הצ'איי שלכם. לצורך העניין ריקי מרטין מוכר לטינו, או במילים אחרות – סקס. לא מדובר בזמר ענק או בבשורה מוזיקלית כזאת או אחרת, אבל יהיו מספיק נענועי-אגן כדי לספק את השופטים של "רוקדים עם כוכבים" לשמונה עונות לפחות. בשורה התחתונה האגן שלכם ינוע מעצמו, וללא ספק תצאו מההופעה הזאת עליזים ועולצים יותר. כי מרטין הוא אולי קלישאה ככל שזה נוגע לאיש וההלבנה המאסיבית שעוברת האישיות שלו, או לעובדה שהוא מאמין שהמופע שלו הוא התרופה למדאובי העולם, אבל בהופעה הוא עדיין ריקי מרטין, המוג'ו-שוקולד שיעשה לכם נעים, לא יותר לא פחות. לא חייבים להתוודע לרפרטואר של מרטין כדי להגיע להופעה, בינינו, שמעת לטינו אחד שמעת את כולם, רק לשמן את צירי האגן וליהנות משואו טוב. או כמו שסיכמה ל' בסוף הערב, "אם היתה לי בת מן הסתם לא הייתי נותנת אותה למרטין, אבל בהחלט הייתי מרשה לה ללכת להופעה".  

 

• הכותבת היתה אורחת של החברה המפיקה את הופעתו של מרטין בישראל.