הרבה שנים אני כותבת על אוכל. בישלתי כשתיים עשרה שנה, גם בארץ וגם בחו"ל, עד שגיליתי שאפשר לכתוב על אוכל ולא רק לבשלו. איזה כיף, חשבתי - שמישהו אחר יזיע במטבח מול מלצרים עצבנים ולקוחות בררנים - אני אשב בבית, אבשל רק למי שאני אוהבת באמת ואכתוב על כך. זו היתה חגיגה אמיתית בשבילי - עזבתי את האדים המהבילים של מטבחי המסעדות שלא באמת אהבתי וחזרתי הביתה לאהבתי המקורית - הבישול הביתי. הכל השתנה בחיי בעקבות המעבר הזה, ואחד השינויים הגדולים ביותר היה החזרה שלי בתשובה.
בתחילה המשכתי לכתוב ב"על השולחן" ו"שף", אבל מהר מאד עברתי לכתוב מדור מתכונים בשבועון החרדי "משפחה" שיוצא לאור מדי ערב שבת, ועזבתי לגמרי את עולמי הקודם. במשך לא מעט שנים כתבתי שם על חצילים וגזר, חומץ בן-יין ופטריות, עוגות קרם בסוכות ומאכלי חלב בשבועות, עד שהרגשתי צורך בשינוי. הרעיון "לארח" כל שבוע מישהי אחרת בטור שלי פשוט המציא את עצמו, כשהתארחתי בביתה של משפחה מקסימה ובסוף השבת ביקשתי מתכונים. החלטתי שבמקום לכתוב על ירקות ובשר, אכתוב על אנשים ואציג את המתכונים שלהם. לכל אחד יש לפחות שלושה מתכונים ממש טובים, והאנשים שפגשתי היו מרתקים ומעניינים, הרבה יותר מכרוב וגזר.

הכי כיף לאכול אותן בלילה. חלות שבת קלועות
הכתיבה למדור לימדה אותי המון על אוכל ועל אנשים. האוכל היה שונה מאוד מכל מה שהכרתי עד אז - אוכל של אנשים, כזה שאנשים אוכלים. לא כזה שצריך לרוץ בשבילו לחמש חנויות שונות, לא יקר מידי ולא אופנתי, יאפי או מודרני, אלא אוכל שנכנס לתוך החיים - טעים מאוד ומעניין. פעם הודי, ופעם איטלקי, פעם סורי ופעם אוכל של סבתות - תלוי מי היתה ה"אורחת" שלי באותה השבת. עוד גיליתי שאי אפשר להגיד "פשוט" על אוכל יהודי. אם מחפשים באמת, ומנסים לראות טוב - מגלים אוצרות אמיתיים המונחים בקרן זווית. בגלל שמוכרחים להתחיל מאיזה מקום - הפעם אני מארחת את עצמי עם שני מתכונים אהובים עלי במיוחד.
חלות קלועות לשבת
בסוף בוקר יום שישי הבצק תופח בהתלהבות והילדים מתחרים ביניהם מי יתן לו את המכה האדירה שתפיל אותו. בשישי בצהריים מגשים שבהם נחות חלות תפוחות ומשוחות בביצה ותערובת של זרעונים ממלאים את שולחן המטבח, ובסביבות שלוש יוצא המגש האחרון מהתנור וממלא את הבית בריח של שבת. אבל הכי כיף לאכול את החלות הפריכות הנפלאות האלו בלילה, עם אינספור סלטים - ממש סוג של גן עדן בעולם הזה. מדובר בעבודה די מועטה, אבל מחולקת - קודם עשר דקות, אחר כך עוד עשר ובסוף עוד חמש. ממש לא נורא.
זמן הכנה: 20 דקות + זמן התפחה של שעתיים וחצי עד שלוש
המרכיבים (3 חלות שמנמנות):
1 ק"ג קמח (הכי טעים חצי-חצי לבן ומלא)
1/2 כוס סובין (לא חובה)
1 כפית מלח
5 כפות סוכר או דבש
2 כפות שמרים יבשים
1/2 כוס שמן קנולה
לסיום:
ביצה טרופה
תערובת זרעונים לפי הטעם (שומשום, קצח, פשתן, פרג)
אופן ההכנה:
חריימה - דג ברוטב אדום
לא יעזור לי כלום. גם אם אנסה לשנות, לגוון, להביא מתכונים חדשים - תמיד בשבת הבאה - יבקשו ממני את החריימה, שכולנו מנגבים את הרוטב שלו עם החלה מהמתכון הקודם. הרוטב פשוט מאד להכנה ומתקבלת מנה מהממת שילדים מאד מאד אוהבים. אנחנו מכינים אותה מדג נסיכת הנילוס הפשוט שמאד מתאים כאן - אבל כל פילה עבה של דג לבן יתאים כאן (כמו לוקוס למשל). כמו כן אפשר להשתמש בסטייקים של דגים כמו בורי, דניס, או מוסר.
המרכיבים:
900 גרם דג חתוך למנות (נסיכה, דניס, מושט, בורי וכו')
3 כפות רסק עגבניות
1/3 כוס שמן קנולה או חמניות
2 כפות פפריקה מתוקה מרוקאית
פלפלון חריף ירוק שלם (למי שלא אוהב חריף אפשר גם בלי)
1/2 כפית גרגרי קימל
8-10 שיני שום קלופות וחתוכות לרצועות
גמבה אדומה או צהובה חתוכה לרצועות
מלח ופלפל
1/2 צרור כוסברה קצוצה
אופן ההכנה: