"אנחנו מרוצים באופן שלא יאמן" אמר השבוע האיש שמאחורי הכפיות הכפופות, "זאת חתיכת היסטוריה. נשפץ את המבנה ונשחזר אותו. אנחנו רוצים להביא אליו ילדים חולים לסיורים, ילדים פלסטינים, ילדים ישראלים, ילדים אמריקנים, ואני מקווה שיום אחד נקבל אישור להפוך אותו למוזיאון".
פרסלי עצמו רכש את הבית בן ארבעת חדרי השינה ושני חדרי האמבטיה בשנת 1956 והספיק לגור שם 13 חודשים לפני שעבר לגרייסלנד. אחר כך קרה מה שקרה והוא מת ב-1977, אבל במהלך התקופה שהוא העביר בטנסי הקריירה שלו נסקה עם להיטים כמו all shook up"" ו"don’t be cruel" שכבשו את מצעדי הפזמונים.
גלר עצמו פגש את אלביס בשנת 1970, בדיוק אחרי "the king of rock and roll", ופרסלי ביקש ממנו – כן, ניחשתם נכון, לכופף כפית. מאז היחסים בינו לבין פרסלי רק השתבחו, ואפילו זה שאלביס מת באמצע לא הפריע להם להמשיך ולתקשר. "אני הצעתי סכום של עד 1.11 מליון דולר", שחזר גלר שידוע כבעל אובססיה למספר 11. "כשהמכרז נסגר הרגשתי אינטואיטיבית שזה שלנו. בדיוק סימסתי לשני השותפים שלי ובדיוק בשעה 11 שמו ברדיו שיר של אלביס, הבנתי שהוא מנסה להגיד לי שהשגנו את הבית".