והמצפון האומה מאוד לא נקי. לחיילי המילואים היום אין אבא ואין אפילו אם חד-הורית. צה"ל הוא המפקד שלהם, אבל לא המעסיק שלהם. אפשר לומר שהם עובדי הקבלן של מערכת הביטחון. לאחר שנים ארוכות של הזנחה, עיוותים והתעלמות מצרכים, נדרשת רפורמה מעמיקה במערך המילואים, שתכלול:
כל המרכיבים הללו נכללים בהצעת חוק המילואים, אותה הכנו בשיתוף לובי המילואים בכנסת ובהסכמה רחבה של כל ארגוני המילואים. ההצעה הונחה על שולחנה של הכנסת ה-16 בחתימתם של יותר מ-50 ח"כים, עברה בקריאה טרומית ונשלחה לוועדת חוץ וביטחון, לאיחוד עם הצעת החוק החלקית והקמצנית של הממשלה. ומה קרה מאז? כלום. שר הביטחון הקודם הכריז על "מהפכת המילואים" לפני כשנה וחצי, ומאז לא קידם את חוק המילואים ואף טירפד את איחודו בוועדה.
לשר הביטחון החדש הזדמנות ייחודית למהלך ביטחוני-חברתי, שיתקן את העוול והעיוות וימנע את סכנת ההתפוררות של
מערך המילואים. מערך שייתכן ונזדקק לו, ולא רק לאפשרות של מלחמה כוללת - אלא גם לשנים הקרובות של מלחמה בטרור והיפרדות יזומה מהפלסטינים. לכן, הרפורמה חיונית ודחופה. היא גם תנאי לכל אפשרות עתידית של קיצור שירות. האם מישהו מאמין שבתקופה בה נצטרך להוסיף ולהילחם בטרור החמאס, להיפרד מהפלסטינים ולתת מענה לאיום האיראני, אכן נוכל לקצר את השירות לחיילים הסדירים, מבלי שנקיים קודם את הבטחותינו למילואימניקים? האם לא ברור לכל ש"אבות לפני בנים"?
חובתנו לאבות קודמת. משום כך, על שר הביטחון ועל חברי הכנסת ה-17 לתמוך בהצעת חוק המילואים המלא, לדאוג לאישורה עד סוף 2006 ולפעול ליישום מלא כבר בתחילת שנת העבודה הקרובה. זוהי חובתם למשרתי המילואים.
אלוף (במיל') עוזי דיין, יו"ר "תפנית" ולשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי