העליון: אין לשנות סיווג ארנונה כדי להעמיק הגבייה

ביהמ"ש קיבל את ערעור חברת חבס, לאחר שעיריית הרצליה צמצמה את ההגדרה של "חניון" לצרכי גבייה והגדירה אותו כ"חניון הפתוח לציבור הרחב", עליו נגבית ארנונה גבוהה יותר

עיריית הרצליה אינה רשאית לשנות את סיווג הארנונה במטרה להעמיק את הגבייה. כך פסק השבוע בית המשפט העליון.

 

הפסיקה ניתנה בעקבות ערעור שהגישה חברת חבס על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפיה רשאית העירייה להעלות את תעריף דמי הארנונה עבור חניון הצמוד לבניין תעשייה, לתעריף הגבוה מתעריף החל על חניון הפתוח לציבור הרחב.

 

על פי העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד אילן רובינשטיין ממשרד מלכה אנגלסמן ושות', החל מ-1998 הגדירה עיריית הרצליה תעריפים שונים לסוגי החניונים והוסיפה לסיווג "חניון" את המילים "הפתוח לציבור הרחב", כך שחניון הצמוד לבניין משרדים ומשרת את העובדים בו הוצא מסיווג זה. העירייה טענה כי ניתן לגבות בגין חניון זה דמי ארנונה תחת סיווג "תעשייה", תעריף הגבוה משמעותית מזה של חניון. העותרת טענה כי מדובר בשינוי מהותי הנעשה בניגוד לחוק.

 

שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל פסקה: "כאשר יש להכריע בין הפרט ובין הרשות, יש לבחור בפירוש המקל על הנישום... בחירה בפירוש זה תואמת לדעתי אף את ההגנה על קניינו של הפרט מפני התערבות שלטונית ומפני הטלתו של עול תשלומים כבד בהרבה ללא כל הצדקה".

 

ארבל קראה למחוקק להסדיר את עניין החניונים על ידי יצירת הגדרות ברורות ומפורטות אשר יקבעו קריטריונים ברורים לכל סיווג ויפחיתו את ההדיינויות הרבות בנושא בין הפרט לרשות.    

 

יצוין כי שינוי תעריפי ארנונה ברשות המוקמית יכול להתבצע רק באישור שר ומשרד הפנים. רשויות רבות מנסות להעמיק את הגבייה ולהגדיל את קופת העירייה על ידי שינוי הגדרות של סיווגי השטחים וכן שיטות מדידה המכילות שטח מקסילי של הנכס.