"לוזר למסירה במצב טוב, מרופא"

אף אחד לא הולך עם שלט כזה, ועוד לא ראיתי מודעה שאומרת: "כלבה שתלטנית מחפשת מישהו להפוך לסמרטוט. להתקשר בשעות הערב". אז איך הם מוצאים זה את זו? כל אחד מכיר זוגות כאלה: מבחוץ הרומנטיקה פורחת, ומבפנים יש כלבה וכלבלב

כמעט כל אחד מכיר זוג כזה: מבחוץ הרומנטיקה פורחת, נשיקות מתעופפות לכל עבר ולבבות ורודים מקיפים מכל כיוון. רק כשמתקרבים אפשר לראות את הסדקים: הירידות הקטנות, המבטים המאיימים של "חכה, חכה. כמה שאתה הולך לסבול על זה..." וכמובן, אובדן הדעה העצמאית. הקשבתם פעם למישהו מדבר ושמעתם את המילים של חברה שלו? מזל טוב, חבר שלכם הפך לכלבלב!

 

שלא תטעו, לא מדובר בזה שמתלונן ש"חברה שלי משפיטה אותי". אלה שמתלוננים הם טיפוסים מהסוג שפנה למועצה לשלום הילד בכל פעם שאמא שלו ביקשה שיוריד את הזבל. השפוט האמיתי מנסה להסתיר את המצב, כדי לשמור על מעט הכבוד שנשאר לו. בדרך כלל תשמעו אותו אומר משפטים כמו "אם אני אחליט, נלך על זה", אבל ממש בשקט. אם בכל זאת תתקשו לזהות אותו, חפשו את זה עם המבט של ילד שחטף מכות בבית-ספר, אבל מילדים קטנים יותר.

 

מובן שאת הסיפור הזה אני מכיר רק מצד אחד, הצד של החבר, שהולך ונעשה שקוף. עוד לא הבנתי למה בחורה טובה, באמת טובה מבפנים, צריכה להתנהג ככה אל הגבר שהיא אוהבת. ההיכרות הראשונה והיחידה שלי עם זוג כזה היתה בצבא. חבר טוב שעבר מערכות יחסים רעות מצא סופסוף את הבחורה המושלמת: יפה, חכמה, מצחיקה, והכי חשוב - מאוהבת בו מעל הראש. הוא נראה מאושר בצורה מעוררת קנאה, ואני האמנתי בסוף-טוב למשך שתי דקות שלמות. בדקה השלישית התחילו להופיע הסימנים: חוסר החלטיות; הצורך לחשוב מראש על כל החלטה קטנה וחסרת משמעות כאילו שצריך לשקול עוד פרמטרים בשביל לצאת לשבת על כוס בירה; והירידה באושר, בעיקר אצלה. כי למרבה הפלא, נשים סובלות לא פחות ממערכת יחסים מעורערת כזאת.

 

לא ברור למה בחורה טובה מבפנים מתנהגת כך (צילום: ויז'ואל פוטוס)

 

 

אחת התעלומות הגדולות ביקום היא, איך שני אנשים כאלה מוצאים זה את זו? הרי אף אחד לא הולך עם שלט "לוזר למסירה במצב טוב מרופא", ועוד לא ראיתי מודעה בעיתון שאומרת: "כלבה שתלטנית מחפשת מישהו להפוך לסמרטוט. נא להתקשר בשעות הערב". הם לרוב נראים כמו שני אנשים רגילים וחביבים. רומנטיקנים שמחפשים נפש תאומה, ורצוי בלי משחקים. אז מה בעצם מושך את הפלוס והמינוס המוסווים האלה אחד לשניה? אולי זה חוק פיזיקלי שעוד לא התגלה, חלקיקים בעלי מטען לוזרי נמשכים לחלקיקות בעלות מטען רגשי מהעבר, שהן צריכות לפרוק על מישהו. או שאולי יש בכל אחד מהם איזשהו טריגר, שמפעיל משהו רדום אצל בן הזוג והופך אותו לעבד נרצע או למלכה משעבדת.

 

כשאת בוגדת בו הוא מבקש סליחה

 

היטיב לנסח את זה אביב גפן, בשיר הסמרטוטים: "החולשה שלו מול העצבים שלך, כשאת בוגדת בו הוא מבקש סליחה". וזה הסימפטום הכי קשה של מערכות יחסים כאלה - הגבר תמיד אשם בכל. לא משנה אם אין לה מה ללבוש, או שיורד גשם, היא תסתובב במבט מאוכזב והוא ירגיש אשם. כאילו כל משאלתו בחיים היא לרצות את בת זוגו, וארורים יהיו זאוס אל-הברק-והגשם וקסטרו אל-הביגוד-האופנתי, שהכשילו את משימתו. ככה זה: כשאתה מקבל מעט פידבקים, אתה נלחם על כל אחד ואחד.

 

שיחון עברי-סנג'רי

 

למי שעוד לא קלט איך זה עובד, הוספתי שיחון עברי-סנג'רי שמפרשן משפטים תמימים-לכאורה:

 

הוא: "אנחנו נוסעים לצימר בגליל".

תרגום: "אני רציתי לנסוע לאילת, אבל האוויר היבש לא טוב לעור שלה".

 

היא: "אנחנו אוהבים לפנק אחד את השניה".

תרגום: "הוא האחד, אני השניה".

 

הוא: "הערב בא לנו להישאר בבית".

תרגום: "אני מת לצאת, אבל היא בעוד אחד ממצבי הרוח שלה".

 

היא: "היום אתה בוחר לאן יוצאים".

תרגום: "הכנתי רשימה קטנה שתוכל לבחור ממנה".

 

הוא: "כבר הרבה זמן לא עשיתי לה משהו מיוחד".

תרגום: "שלשום מילאתי לה את החדר בפרחים אבל היא לא התלהבה, אז אני מנסה משהו חדש".

 

היא: "אנחנו הולכים לקנות בגדים".

תרגום: "אני אמדוד ואתה תשלם".

 

הוא: "אני חולה על הגעפילטע-פיש של אמא שלה".

תרגום: "אני חייב לאכול את החרא הזה כל שישי בערב".

 

היא: "חשבת על קריירה בהייטק?"

תרגום: "בשביל 500 מוזמנים בחוות רונית ושמלת כלה של גלית לוי תצטרך קצת יותר ממה שאתה מרוויח בעבודה הטיפשית הזאת שלך".

 

הוא: "אף אחד לא אומר לי מה לעשות. נכון, מאמי?"