החתונה תתקיים בשתי יבשות

ארז התל-אביבי פגש את קלייר האמריקאית בארצות הברית, בזמן אימונים לתחרות גביע העולם בצניחה חופשית. אחרי כחודשיים של מערכת יחסים טראנס-אטלנטית קשה ויקרה, הוא עבר לארצות הברית. באוגוסט הם יבואו בברית הנישואים. בינתיים הם מגוללים את הסיפור שלהם בבלוג - ויש גם רשימת מתנות

"הסיפור שלנו מתחיל באוקטובר שעבר, בארצות הברית. אני הייתי שם באימונים לתחרות גביע העולם בצניחה חופשית, ופגשתי את קלייר בסוף השבוע הראשון שלי", מספר ארז, איש מחשבים בן 28 מתל-אביב, על אשתו לעתיד, אמריקאית הצעירה ממנו בארבע שנים. "היא גרה בקליפורניה, אני הייתי באריזונה, אבל הגעתי לסוף שבוע אחד כדי לבקר חבר אחר, ונפגשנו. אחרי חודש של שיחות טלפון יומיות, בסוף התחרות חזרתי לקליפורניה לשבוע, להיות איתה, ואז הייתי חייב לחזור לארץ. העבודה חיכתה, לצערי".

 

אבל זה לא היה הסוף, כמובן. כעבור חודש וקצת, קלייר הגיעה לבקר בארץ ובילתה כאן שבוע. "היא פגשה את סבתא וסבא שלי, כי זה הכי חשוב", אומר ארז, "את החברים וקצת מהמשפחה. אבל בשלב הזה הבנו שזה יהיה קשה (ויקר) מאוד לנהל מערכת יחסים טראנס-אטלנטית, אז בסוף דצמבר ארזתי את הפקלאות ועברתי לארצות הברית".

 

החתונה תיערך בשני חלקים, באוגוסט. החלק הראשון יהיה בארץ, בחצר אצל סבתא של ארז. החלק השני יהיה בלואיזיאנה, עם המשפחה של קלייר ועם חלק מהמשפחה של ארז שתגיע מהארץ.

 

היא פגשה את סבא וסבתא שלו, הכי חשוב. קלייר וארז

 

 

באתר האינטרנט שלהם יש תמונות נוספות, רשימת מתנות לקראת החתונה, סקר לאורחים מה היו רוצים לשתות באירוע, ובלוג של החתונה. הנה, למשל, מה שכתב ארז על בחירת הטבעת:

 

היא מדדה את הטבעת, וכאילו שמעה מלאכים שרים

 

"לא היה לי מושג מה לקנות, אז הייתי צריך לקחת אותה איתי, כדי לקבל מושג מה היא אוהבת. הואיל והיא לא חשבה על זה בעצמה, זה היה רעיון טוב שהלכנו יחד. אז יום אחד קמנו, נכנסנו למכונית ונסענו לאזור התכשיטים בלוס אנג'לס, כדי שיהיה לנו מושג מה אנחנו רוצים ומה לא. אחרי כמה מקומות, המון טבעות, מבטאים שונים של אנשים שניסו לשכנע אותנו שהם הכי ישרים וזולים, כבר כמעט התייאשנו. אמרנו לעצמנו, רק עוד מקום אחד, ואז נלך הביתה. בשלב מסוים כבר ידעתי איזה סגנון, צבע, צורה וכדומה היא עשויה לרצות, וחשבתי שאחזור בפעם האחרת לראות עוד טבעות. ואז ראיתי אותה. היא מדדה, וכאילו שמעה מלאכים שרים. החיוך על פניה היה סימן בדוק לכך שהחיפוש שלנו הסתיים".

 

יש שם גם דיווח של סטפני, אחותה של קלייר, בכותרת: "הוא קנה אותי עם השלום הראשון". היא כותבת שם:

 

"פגשתי את ארז בפעם הראשונה בליל כל הקדושים השנה. הוא היה מאוד שקט, אבל מאוד מנומס, ונראה שהוא משוגע על קלייר. אבל רק בלואיזיאנה למדתי להכיר אותו טוב יותר. הוא טס ללואיזיאנה כמה ימים אחרי חג המולד. קלייר מאוד

התגעגעה אליו. בדרך לשדה התעופה קנינו משקפיים מצחיקים וצפצפות, כדי לקבל את פניו. למרות שאני השחקנית במשפחה, התביישתי קצת להשתטות בנמל התעופה לאפייט. כשהוא ירד מהמטוס, הרכבנו את המשקפיים המצחיקים האלה, שהיה מחובר להם אף וגבות, ושרקנו בצפצפות הנוראיות. הקטע הוא, שארז בכלל לא נראה נבוך. הוא חשב שזה ממש מצחיק, ואז, כשהוא תפס את אחותי וחיבק אותה, ידעתי שהוא משתלב נהדר במשפחה שלנו (אז עוד לא ידעתי שהם מתכוונים להתחתן).... הוא מתגרה בקלייר, וכשהיא מתרגזת הוא מרגיע אותה... כל כך נחמד לראות אותם יחד. הם משלימים זה את זה כל כך טוב, ואני משתוקקת כבר לקרוא לו 'גיסי' באופן רשמי. ברוך הבא למשפחה שלנו, ארז. אויש, עכשיו אני אצטרך להמציא נאום חדש לחתונה. באסה!"

 

 

יש לכם סיפור היכרויות מעניין, משעשע, מרגש במיוחד? כיתבו לנו בצירוף תמונה ונפרסם אותו.