"לתת מעצמי לאנשים שנותרים רעבים"
ורד גדנקן, המתנדבת בשנים האחרונות בקבוצת איסוף עודפי המזון של עמותת "משולחן לשולחן", לא מסתערת על ההזדמנות להיחשף. "אבל אני רוצה לעודד אנשים לצאת החוצה, להסתכל מסביבם ולתת מעצמם חזרה. זו הסיבה העיקרית שלי ליציאה מאנונימיות", היא מסבירה. "אני קוראת לכולם להצטרף לפעילות שווה לכל נפש, שדורשת השקעה מינימלית ועושה הרבה טוב"
"במשך הרבה זמן חיפשתי דרך לתת מעצמי חזרה לסביבה שמקיפה אותי, ושותפי לדירה דאז הכיר לי את העמותה", היא משחזרת. "שמחתי למצוא סוף-סוף התנדבות שמתאימה לי ומדברת אליי. שעות הפעילות הנוחות בלילה, בשילוב עם קבוצת אנשים תומכת וחוויתית, הפכו את הפעילות לחלק בלתי נפרד מהשגרה שלי".
להלן הפרטים הטכניים: מדי שבוע מצטרפת גדנקן לצוות שהורכב מראש. הצוות, אחד מרבים נוספים הפועלים בכל הארץ, מונה בדרך-כלל שלושה או ארבעה מתנדבים המקבלים לידיהם רשימת אנשי קשר באולמות אירועים ומסעדות באזור. מצוידים בכפפות, מגשיות ושקיות אריזה, הם עוברים ממקום למקום במהלך שעות הערב, ואורזים עודפי מנות עבור נזקקים. המזון הזה, חשוב לציין, היה מוצא עצמו בפח האשפה אילולא קבוצת הנשמות הטובות המזדמנת.
"כאישה בעלת מידות נדיבות, אני מוצאת שהקשר בין התנדבות למזון קרוב ללבי", צוחקת גדנקן. "כל נושא האוכל קרוב אליי מאוד: אני אוהבת לאכול, מבקרת במסעדות והוא מהווה חלק חשוב מחיי. אבל לצד ההנאה האישית שלי, כואב לי על-כך שישנם אנשים ברחוב ממול שחסרים בביתם אפילו את המצרכים הבסיסיים ביותר החיוניים לקיומם. לאחר שהתוודעתי להשחתה הגדולה של מזון שנותר מיותם, החלטתי להתגייס ולתת מעצמי למען אלו שאין להם את הדבר הטריוויאלי ביותר, ולמרבה הזוועה נותרים רעבים".
"במהלך הזמן נוצר הווי משותף". מתנדב "משולחן לשולחן" (צילום: טל כהן)
"הזדמנות להחזיר משהו מכל מה שאנחנו מקבלים מהסביבה"
מאז שהצטרפה לעמותה, מדי שבוע גדנקן סוחפת אחריה גם את חבריה הטובים לקצת גוד טיים למען הקהילה. גם את צוות המתנדבים שהכירה במקום היא מציינת כסיבה יעילה לחזור ולהתנדב שבוע אחר שבוע. "בין המתנדבים נוצר הווי משותף, שמבוסס על כל החוויות שלנו מאיסוף המזון ברחבי גבעת שמואל", היא מתארת. "יש לנו בדיחות משותפות, זכרונות, והפעילות למעשה היא כיף גדול נטו. בנוסף, מחמם את הלב לראות את בעלי האולמות והמסעדות ששמחים שהם לא צריכים לזרוק מזון טוב ומוכן לאכילה לפח, ושהוא מגיע למטרה טובה. לפעמים הם אפילו מצ'פרים אותנו בקינוחים שנשארו להם מסוף הערב", היא מחייכת.
- נראה שהפעילות שלך מהנה לא פחות משהיא מהווה תרומה לקהילה במשמעות השגרתית שלה.
"בהחלט כך. אני נורא נהנית מהעשייה הזו, כי באמת מצאתי בעמותה משכן נעים ותומך ותנאי תרומה לחברה שמתאימים לי באופן אישי. זה מה שמדרבן אותי להמשיך ולהגיע מדי שבוע. אבל מלבד הכיף, חשוב לציין שאני רואה את
ההתנדבות כחובה של כל-אחד מאיתנו. זו הזדמנות להחזיר משהו מכל מה שאנחנו מקבלים מהסביבה, אם זה מהמשפחה הקרובה ואם זה מהמסגרות שבהן אנחנו לוקחים חלק. זה החינוך שקיבלתי וזו הדרך שבה אני צועדת".
לא בקלות נעתרה גדנקן להזמנה להתראיין. "לא ביקשתי להיחשף, ואין לי צורך שידעו מה אני עושה", היא אומרת. הסיבה לכך, היא מסבירה, היא הצורך לתגבר את מערך המתנדבים של "משולחן לשולחן" בעונת החתונות הנוכחית, המייצרת עודפי מזון רבים. "אני רוצה לעודד אנשים לצאת החוצה, להסתכל מסביבם, ולתת מעצמם חזרה. זו הסיבה העיקרית שלי ליציאה מהאנונימיות", היא מעידה.
"אני פועלת מתוך הצורך והרצון לחיות במקום טוב יותר, ומתוך צורך בסיסי שלי להעניק ולתרום לחברה שמתקיימת סביבי. לא משנה אם מדברים על חברה מקומית או גלובלית, הנתינה עצמה היא מחויבות", גדנקן מסכמת. "לכן אני קוראת לכולם לבוא ולהצטרף לפעילות שווה לכל נפש, שדורשת השקעה מינימלית של שעתיים בשבוע ועושה הרבה טוב על הלב".
- להצטרפות לפעילות עמותת "משולחן לשולחן" ולפרטים נוספים לחצו כאן