באוויר יש הרגשה אחרת

"בגלל אווירת סוף השנה הנערים מתקשים עוד יותר להתרכז בלימודים, ואנחנו מתחילים לחשוב מה נעשה בימי החופש. הרי אם המצב לא פשוט כשהם עדיין בבית הספר, מה יקרה כשיהיו חסרי מסגרת לחלוטין?". מירב בן ארי מתכוננת לחום יולי-אוגוסט

מירב בן ארי פורסם: 24.05.06, 13:44

כפי שכולכם יודעים סוף שנת הלימודים מתקרב, ואווירת הסיום כבר מורגשת במרכז. השנה אמנם תיגמר רק בעוד חודש, אבל נראה כי הקיץ והאווירה עצמה כבר כאן - ויש הרגשה אחרת באוויר. צוות המרכז מנסה להיערך בהתאם מכל הבחינות. לכן הוספנו עוד פעילויות בים, ובעזרת המתנדבים אחנו מנסים לתת לנערים את מקסימום תשומת הלב ולתגבר את התמיכה בהכנת שיעורי הבית. שכן הנערים, כך מתברר, מתקשים לשבת לבדם ולהכין שיעורים.

 

אין ספק שבשל אווירת החופש הנערים מתקשים עוד יותר להתרכז בלימודים, עובדה שהביאה אותנו לחשוב מה נעשה בימי החופש הגדול. הרי אם המצב לא פשוט כשהם עדיין במסגרת בית הספר, מה יקרה כשיתחיל החופש הגדול, אז הם יהיו חסרי מסגרת לחלוטין? לחודש יולי אנחנו מתכננים להם פעילויות חוויה ואקסטרים שמחייבת משמעת קבוצתית ואישית. כך שבהיעדר מסגרת לימודית, פורקן סוף השנה עלול לגרום למצבים לא חיוביים במיוחד.

 

אנחנו מקווים שהנערים יגיעו ביולי למרכז וישתתפו בפעילות, אבל במקביל נעשה מאמצים אדירים שגם ההורים יהיו בעניינים וידרבנו אותם. ברור לנו שאם הבנים לא יגיעו אלינו הם יהיו ברחוב, וחבל לנו עליהם. אין לנו בעיה עם הנערים שיעבדו בחודשי הקיץ, הם לפחות לא יסתובבו חסרי מעשה כל היום. אבל מי שלא יעבדו בעצם לא יעשו דבר, והשיעמום שמצב כזה מייצר מסוכן בעיני. הרי הידיעה שאתה לא עושה כלום כל היום יכולה לעתים לגרור אותך למקומות שלא כדאי להגיע אליהם.

 

אין לי ספק שגם לנערים יהיה קשה לבוא וללמוד במהלך הקיץ, ולכן אנחנו מציעים להם הרבה פעילויות כיף וחוויה. חשוב מאוד שיהיה להם מעניין במרכז - אם לא הם עלולים להצביע ברגלים. אנחנו יודעים שאי אפשר לאלץ אותם להגיע, כל מהות המרכז היא רצונם של הבנים. הם באים כי הם רוצים להיות כאן, ולכן אנחנו צריכים לחשוב איך לגרום להם להמשיך ולהגיע. וכך, בימים האחרונים אנחנו חושבים לעשות מעין מבצע שיווקי למרכז.

 

השורה התחתונה פשוטה: אם לאחד החניכים שלנו ייגרם נזק כלשהו בחופשת הקיץ, או שהוא עצמו יגרום נזק לאחרים, הרי שרוב העבודה שלנו נעשתה לחינם. נוכחותו של המרכז בחייהם במשך כל השנה, כך אני מקווה, תפתור את בעיית השיעמום הנפוצה כל-כך בקרב בני הנוער כיום. בכלל, נראה לי שזהו דור משועמם במיוחד, שעולם התוכן שלו מורכב בעיקר מטלוויזיה ו-איי.סי.קיו.

 

במקביל, אנחנו מתחילים לחשוב גם על הפעילות בשנה הבאה, בודקים כיצד נשפר את שגרת היומיום במרכז. מובן לי מאליו שיש הרבה מה לשפר. בשנה האחרונה למדתי על בשרי דברים רבים, עשיתי טעויות שאני מקווה לא לחזור עליהן, הבנתי שיש דברים שלא מסתדרים מאליהם ושעל הכל חייבים לחשוב מראש, בטח בכל הקשור לנוער ולחינוך. בשנה הבאה אני בטוחה שהכול ייראה הרבה יותר טוב. יהיו הפתעות, זה ברור, אבל עדיין יש דברים שניתן לתכנן ואי אפשר לסמוך על המזל.

 

ואם יש לכם רעיונות והצעות - אתם מוזמנים לכתוב לי.  

  

שלכם,

מירב