המנצחים והמפסידים של השבוע

מנצחי השבוע, ובראשם צבי זיו מנכ"ל בנק הפועלים, שהשיג רווחי עתק לבנק ברבעון הראשון, מחווירים לעומת ההפסד האישי - למעלה ממיליארד שקל - שרשם בשבועות האחרונים אליעזר פישמן , מהימור לא מוצלח על הלירה הטורקית שהתרסקה

 

 

1. צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים. רווחים נוסח אמריקה

אם יש דבר כזה להרוויח יותר מדי, הרי שבנק הפועלים עונה על ההגדרה הזו. השבוע פירסם הבנק את הדו"חות הכספיים לרבעון הראשון של 2006 עם שיא חדש - רווח נקי של 1.177 מיליארד שקל בשלושה חודשים. אולי מפתיע עוד יותר מהרווח העצום היתה התשואה על ההון שרשם הבנק ברבעון הראשון - 32% - הרחק מעבר למה שהשיגו עד כה הבנקים האחרים. כמעט מחצית מן הרווח נבעה אמנם מפעולות חד-פעמיות של הבנק ובעיקר מכירת קרנות הנאמנות פקן לסולומון שוקי הון (היום קרן מרקסטון), אך גם הרווח מפעולות רגילות זינק ברבעון הראשון ב-56% לעומת הרבעון המקביל. האם גם השנה  יייהנו ראשי הבנק מבונוסים של עשרות מיליוני שקלים לאור רווחיות העתק שהשיגו? כן ולא. היו"ר שלמה נחמה הוביל מהלך של שינוי נוסחת הבונוסים כך שאלה לא יחולו על רווחים מפעולות חד-פעמיות, ולכן הבונוס השנה לא יגיע למספרים של אשתקד (34 מיליון שקל למנכ"ל צבי זיו ו-23 מיליון ליו"ר נחמה). אבל גם כך, מובטח לנחמה ולזיו גם השנה בונוס שיימדד במיליונים לא מעטים.

 

 

2. קובי טרייביטש, מבעלי טיב טעם. הסבלנות השתלמה

32 מיליון דולר שילם עמית ברגר כדי לרכוש 50% מרשת המזון "טיב טעם", ולשלוט בה לצידו של קובי טרייביטש המחזיק במחצית השנייה של הרשת. רק לפני חודש סיכמו השניים על הכניסה של ברגר לשותפות בטיב טעם, אלא שאז סוכם כי ברגר ישלם רק 26 מיליון דולר תמורת מחצית הרשת. לא ברור איך קרה שתוך חודש זינק שוויה של טיב טעם ב-23%  (משווי חברה של 52 מיליון דולר ל-64 מיליון), האם זה בגלל שמכירות הרשת התאוששו פלאים בחודש שחלף, לאחר פרשת העופות המקולקלים, או בזכות כישורי מו"מ מוצלחים מצד טרייביטש. כך או כך טרייביטש יוצא מן העיסקה עם הרבה יותר כסף מזומן בכיסו. שכן, לא רק ששווי הרשת זינק פתאום, סעיף נוסף בהסכם החדש קובע כי ברגר יזרים לחברה עצמה רק 6.7 מיליון דולר, לעומת הזרמת 12 מיליון דולר עליה סוכם במיזכר ההבנות הראשוני. המשמעות - עוד 5.3 מיליון דולר יוזרמו ישירות לכיסי השותפים האחרים ובראשם טרייביטש עצמו.  לא בטוח שטרייביטש היה מוכן לחזור על חוויית התחקיר של כלבוטק שפגע קשות בתדמית טיב טעם ובמכירותיה, אך לפחות הוא אישית יוצא לא רע מן המשבר הזה.

 

 

 2. יוסי ורדי, חתן פרס רמניסיאנו לכלכלה לשנת 2006

דומה שאין הרבה עיטורי כבוד ופרסים שדילגו בשנים האחרונות על יוסי ורדי. כמו שחקן כדורגל מצטיין הארון בביתו מלא מן הסתם בתעודות הוקרה, דוקטורים של כבוד ושאר ציונים לשבח על פעילותו ותרומתו למשק הישראלי ולתחום האינטרנט בכלל. השבוע הוענק לורדי פרס יוקרתי נוסף, הפעם מאוניברסיטת תל אביב - פרס רמניסיאנו לכלכלה לשנת 2006. למרות שמו הקשה, מדובר באחד ממפעלי הפרסים המכובדים ביותר בארץ. ורדי מצטרף לחבורה מכובדת ביותר שזכתה בפרס בעבר. ביניהם אלי הורביץ, סטף ורטהיימר, יעקב פרנקל, עמירם סיוון ז"ל, דב לאוטמן ואחרים. ורדי, ד"ר לחקר ביצועים, שכבר הספיק הרבה בחייו, "נולד מחדש" ב-1998 כאשר הוביל את חברת מירביליס, מפתחת ומפעילת ICQ (תוכנת המסרים המיידיים באינטרנט) לאקזיט הגדול הראשון של חברות אינטרנט ישראליות. 407 מיליון דולר שילמה ספקית האינטרנט האמריקנית AOL כדי לרכוש את ICQ. ורדי ובנו, אריק ורדי, שהיה בין מייסדי החברה, הפכו למיליונרים כבדים ויוסי ורדי הפך להיות "הגורו של האינטרנט הישראלי".

 

 

 

1. אליעזר פישמן. הימר על טורקיה והפסיד

אצלנו הכל עניין של אופנה. האחרונה שבהן היתה ההשקעה בשווקים מתפתחים. קרנות נאמנות ותעודות סל המתמחות בשווקים המתפתחים הפכו להיות הדבר הלוהט ביותר בקרב המשקיעים הישראלים, וכמעט כרגיל בשוק ההון - כשכולם נכנסו לשוק, באה הנפילה. מהתבקעות הבועה של השווקים המתפתחים בשבועות האחרונים סבלו ישראלים רבים, אבל אחד סבל יותר מכולם - אליעזר פישמן, שהשקיע מאות מיליונים בהימור על הלירה הטורקית והפסיד כשזו התרסקה בחודש האחרון, למעלה ממיליארד שקל. כמו מהמרי המטבע הגדולים בעולם, ובהם ג'ורג' סורוס ו-וורן באפט, גם פישמן עשה בחייו הרבה כסף מהימורים מוצלחים, וכמותם גם הוא מפסיד, מפעם לפעם, בענק. בעבר כבר הודיע כי הוא יוצא מהתחום הזה של הימור נגד מטבעות זרים, אך נראה כי מן החיידק הזה לא נפטרים בקלות והשבוע נעקץ ממנו שוב. רוב ההפסדים נגרמו לפישמן מהשקעותיו הפרטיות, אם כי הוא עירב בהימורי המטבע שלו, בהיקף קטן, גם חברות ציבוריות (אליאנס ודרבן) שבשליטתו. לזכותו ייאמר כי מייד לאחר פרסום הפרשה הודיע כי יכסה מכיסו את ההפסדים שנגרמו לחברות הציבוריות (מעל 40 מיליון שקל).

 

 

 

2. יעקב גלברד, מנכ"ל בזק. ברוטליות של המונופול

עובדי בזק עשו השבוע, באמצעות עיצומים, את מה שהנהלת החברה היתה רוצה אבל לא יכולה לעשות - הם ניתקו את הקשר בין מנויי HOT לבזק, והפכו את הטלפון של אותם מנויים למכשיר חסר שימוש. העיצומים הללו שיחקו לידי ההנהלה והיא לא מיהרה לפעול להפסקתם. HOT היא מתחרה של בזק אך גם תלויה בה, ובבזק לא הזילו דמעה למראה הסבל של מנויי HOT. ראשי החברה לא מיהרו לפנות לבית הדין לעבודה להפסיק את העיצומים, אלא למחרת, והעובדים מצידם לא מיהרו לחבר מחדש את הקווים שניתקו, אלא שעות לאחר שניתנה הוראת בית הדין. התנהלות בזק בפרשה הזו היתה כה בוטה עד שגם הרגולטור לא יכול היה לשבת מהצד ולשתוק. "ברוטליות של מונופול" - כינתה את התנהלות בזק בפרשה הממונה על ההגבלים, רונית קן, וזימנה את המנכ"ל גלברד לחקירה. כדי להגיש כתב אישום נגד גלברד צריכה רונית קן להוכיח כי הנהלת בזק עודדה במישרין או בעקיפין את עיצומי העובדים נגד מנויי HOT. ספק אם הפרשה הזו תסתיים בכתבי אישום, אך גם כך, איבדה בזק השבוע נקודות רבות בדעת הקהל, ובשוק חופשי ותחרותי כמו זה שמתפתח עתה בתחום הטלפונים הקוויים, הנזק התדמיתי שגרמה לעצמה החברה, בוודאי יורגש גם בדו"חות הכספיים שלה בעתיד.

 

 

3. ראובן אדלר. פעל בניגוד לעצתו והפסיד

סרטה של ענת גורן בערוץ 10 "כל אנשי הקמפיין" חשף השבוע את התנהלותם המתנשאת והכוחנית של יועצי התקשורת והפרסומאים בקמפיין הבחירות לכנסת. איש מהם לא יצא טוב מהסרט הזה, במיוחד לא ראובן אדלר, הפרסומאי והאסטרטג הראשי של "קדימה" בבחירות האחרונות. אדלר, המצוטט בסרט אומר: "איש עוד לא ניזוק מראיון שהוא לא נתן", לא עמד בכלל הזהב הזה, אולי בגלל ביטחון עצמי מופרז, אולי בגלל שהקירבה לראש הממשלה לשעבר שרון גרמה לו להרגיש מלך העולם. אדלר זילזל בכל מי שאותו היה אמור בעצם לשרת - באולמרט ובמועמדים האחרים של קדימה שלא לדבר על התייחסותו המזלזלת כלפי המועמדים המתחרים, פרץ ונתניהו, וכלפי העיתונאים שסיקרו את הבחירות. לאחר שידור הסרט כבר הודה אדלר כי שגה כשנתן לגורן להיכנס עם מצלמה לישיבות מטה הבחירות של קדימה. האם אדלר שרף את עצמו? הוא לא חושב ככה. מי כבר יזכור בבחירות הבאות את הסרט הזה?