הריח והקצף והמים

סבון הוא בעצם תערובת של חומרים, שבמגע עם מים, ממיסים לכלוך ושומנים ומסלקים אותם. אם תחפשו טוב, אלה המרכיבים שתמצאו בו

• דטרגנטים. חומרים פעילים, שתפקידם לחדור אל שכבת הלכלוך שהצטברה ונצמדה להפרשה השומנית של העור, להמס אותה, ולאפשר למים להסיר אותה.
• חומרי לחות. הדטרגנטים מייבשים את העור, וכדי למנוע זאת משלבים בסבון חומרים, שמסייעים בהגנה על שכבת העור החיצונית ובאגירת הלחות.
• חומרים מקציפים. אלה נותנים לצרכן תחושה ש"הסבון עובד". היפנים, אגב, מעדיפים סבונים נטולי קצף ובושם.
• חומרים ממצקים. מספקים לגוש הסבון את המבנה המוצק שלו.
• חומרים משמרים. מונעים התפתחות של חיידקים ופטריות על הסבון ובתוכו.
• חומרי בישום. העשרת החוויה האסתטית של השימוש בסבון באמצעות חוש הריח היא רק סיבה אחת לשילובם של בשמים. למעשה, מטרתם המקורית של ניחוחות אלה היא טשטוש ריחות רעים, המאפיינים חלק מהדטרגנטים. חומרי הריח עשויים להיות תמציות של שמנים ארומתיים או חומרים מלאכותיים שיוצרו במעבדה.
• חומרי צבע. עוד מרכיב שייעודו שיווקי ואסתטי.
• חומרים מקשרים. אלה שומרים על יציבות תכונותיהם הפיזיולוגיות של כל מרכיבי הסבון, ומונעים שינויים כימיים, שעלולים לפגוע ביעילותו, בריח שלו ובבטיחות שלו.