גימל-גימל הפקות

כבר כמה שבועות שהמעצבת גלית לוי והפוסט-חברת כנסת גילה גמליאל משוטטות יחד בתל אביב ומגלות חברות אמיצה. מה מחבר ביניהן? ככה זה כשאתן נשים חזקות ועצמאיות שאומרות מה שאתן חושבות וגם מכירות את אורנה דץ

רגע אחרי שהתיישבו באחד מבתי הקפה הלוהטים של תל-אביב, לבושות לבן ללא תיאום מוקדם, הן פתחו מייד בחישובים קדחתניים כמה זמן לא נפגשו. מתברר שיומיים שלמים. שהם ארבעים ושמונה שעות, או אלפיים שמונה מאות  ושישים דקות אם תרצו, צילי וגילי 2006 - או בשמן המלא גילה גמליאל וגלית לוי - לא נצפו יחד.

 

בכדי להמחיש את התופעה, מלבד נוכחות בבית הקפה הן מיהרו אתמול להחתים כרטיס גם בחגיגות יום הולדת למגזין הבידור "רייטינג" וגם באירוע של חברת תיירות. כבר שבועות שהברנז'ה מתקשה להתעלם מהשילוב המבעבע של השתיים שהספיקו לחלוק טיול בן כמה שבועות לחו"ל. לא מעט גבות הורמו מול השאלה המתבקשת: מה בין גלית לוי מעצבת שמלות הכלה עתירות הפאייטים לבין גילה גמליאל, ילדה טובה-גדרה ומי שהייתה עד לא מזמן חברת-כנסת וסגנית השר הצעירה בתולדות המדינה? נשמות תאומות או גימיק זמני?

 

"תראי אנחנו מכירות רק חודשיים וחצי אבל זה נראה כמו כל החיים", מנסה גמליאל לפרש את החברות החדשה, "גלית מאוד אמיתית ואמביציוזית. אני מאוד מעריכה את זה שהיא הגיעה למה שהיא בעשר אצבעות והתפתחה בזירה הבינלאומית". גם לוי מתייצבת להחזיר מחמאות לשותפתה, "אני מרגישה מחוברת כמו שלא הייתי אף-פעם, למרות ששמו אותנו בכל מיני סקרים תחת כותרת 'הזוגות המוזרים' בקטגוריה עם כל מיני כמו יהודה לוי ונינט. לאנשים זה נראה החיבור הכי הזוי, אבל אני אוהבת אנשים שאני יכולה להתחבר לראש ולמחשבה שלהם".

 

החיבור הזה, הזוי או טבעי, התחיל בעקבות מפגש בתערוכת "מנהיגות" שיזמה  העיתונאית יהודית יחזקאלי. 15 נשים שונות החל מליה קניג וכלה בג.יפית לבשו שמלות פרי מחטיה של לוי, שעוצבו בהשראת נשים מהתנ"ך.

 

גלית: "אני הייתי חווה. אבל לא מהמקום החשוף, אלא כי הרגשתי שבזכותה יש לי עבודה כי היא יצרה את הבגדים הראשונים. התערוכה נפתחה בנוכחותם של שמעון פרס וחברי כנסת נוספים וגילה באה לברך אותי.

 

"כפמיניסטית אני מאוד מאמינה, למרות שמנסים לטייח את זה פה בחברה, שכבר במקורות נשים היו מנהיגות", אומרת גמליאל ועוברת מנושא קידום מעמד האישה החביב עליה לנושא החביב עליה היום לא פחות. "ואז ראיתי את גלית, שם החלפנו שוב טלפונים ולא עזבנו אחת את השנייה עד עצם היום הזה".

 

זמן קצר אחרי התהדקות היחסים גילו השתיים שהן ישהו בניו יורק באותה התקופה. גמליאל טסה למטרות עסקים ולוי, שעמדה בפתח עונת החתונות, טסה לשם כדי לפגוש בלקוחותיה האמריקניות. בניסיון להנחיל את מסר התערוכה שאיחדה ביניהן הן אפילו עניינו את דני גילרמן שגריר ישראל באו"ם בנושא והיא תוצג שם כבר בספטמבר הקרוב. אבל לא רק. את השהות המשותפת בת שלושת-השבועות הן ניצלו גם ליציאות ושופינג שלא היו מביישות את בנות "סקס והעיר הגדולה".

 

גלית: "גילה היא רקדנית מעולה. היינו בפתיחת הבודהה בר בניו יורק והיא נתנה שם ביצועים שאת לא מאמינה. במועדון ה'פינק אלפנט' בניו יורק עלינו לעמדת הדי ג'יי שהוא חבר טוב שלי, ממש ניהלנו את המועדון".

 

ובארץ?

 

"פחות. פה אי אפשר לעשות את מה שעושים בניו יורק. אני לא מרגישה חופשייה כי כשאני יוצאת פה גם אם למקום אינטימי, אני מרגישה את כל העיניים עלי".

 

בתזמון מושלם בשיחה על שינוי התדמית החיצונית שעברה גמליאל, קלטה את שתי הבנות לא אחרת מאשר אורנה דץ שעשתה מנוחה קלה בג'וגינג. "לא זיהיתי אותך", היא פונה לחכ"ית לשעבר, "מאז החברות שלכן השתנה לך הסטייל. היית הולכת עם החגורות עד כאן למעלה בלב", היא מדגימה תוך כדי חיקוי משעשע סטייל פישנזון. "הגעת לכוהנת הגדולה, תאמיני לי, זה מהפך!"

 

"אני לא לובשת שמלות בכלל", חצי-מתנצלת חצי-מצהירה גמליאל. "גלית שכנעה אותי לקנות שמלה בניו יורק אבל היא עדיין בארון. אמרתי לה שמה שבטוח זה ששמלת הכלה שלי תהיה רק היא. אפרופו, מדדתי אחת מהשמלות

 שלה, סתם בחדר".

 

גלית: "אמרתי לה, בואי נראה איך את נראית בשמלת כלה שאם יבוא החתן שתהיי מוכנה".

 

גילה: "שיחכה, יש עוד זמן".

 

אבל תראי איך היא השפיעה עלייך בזמן כל-כך קצר. יהלומים על החולצה, למשל.

 

גילה: "זה גלית לוי נטו. הלכתי איתה לקניות בניו יורק, היא פשוט לימדה אותי מה זה אביזרים, חגורות, תיקים, נעליים".

 

ואיך את מגדירה את הלוק שלך היום?

 

"אני עדיין לא מבינה באופנה כדי להגדיר הגדרות".

 

"זה סגנון סקסי-מתוחכם", יוצאת להגנתה הסטייליסטית הצמודה, "את לא מבינה, בניו יורק לא נתנו לה ללכת ברחוב, פשוט לא יאומן, כל חמש דקות התחילו איתה בחורים הכי מהממים בעולם. היא נפנפה את כולם. הייתי פשוט בהלם".

 

בחזרה לגיל הביולוגי

 

חודש עבר מאז שהתחלפה הכנסת, ויחד איתה התחלפה גם הגרדרובה של גמליאל. למרות המהפך, היא מדגישה שהיא לא נטשה את הזירה הציבורית. היא מכהנת כיו"ר מועצת הנשים של השדולה לכינון יחסים עם הנוצרים ובנוסף חברה בחבר הנאמנים של מכללת אריאל. חוץ מזה היא עושה כושר 3-4 פעמים בשבוע, לומדת חוכמה נשית יהודית במסגרת שיעורי ימימה ומשקיעה בקואוצ'ינג בהדרכת מאמן אישי.

 

גילה: "זה יוצר אצלי בהירות לגבי הרבה דברים שאני מעוניינת להתפתח בהם בעתיד מבחינת העצמה אישית. זה נותן לי להבין ולנתח בצורה נכונה את נקודות הכשל שלי והחסמים שעליהם יכולה להתגבר באמצעות אימון ותרגול. אבל לא הפסקתי את הפעילות הפוליטית, יש עכשיו עבודה מאסיבית כי צריך לשקם את התנועה שלנו מההריסות. עשיתי הרבה דברים יפים אבל גם טעויות ואני לומדת מהן בימים אלה".

 

מרגישה שהשתנית?

 

"תמיד נהניתי במקביל מהחיים. השינוי הוא בזה שקיבלתי מעין זכות מחודשת לבחור. אני שוב לומדת, כותבת עכשיו את עבודת התזה שלי במטרה להמשיך לתואר ד"ר בפילוסופיה. קיבלתי החלטה שעד שאחזור בעזרת השם בקדנציה הבאה אני רוצה להתמקד במגזר העסקי והפרטי".

 

את רק בת 32, באיזה שהוא מקום חזרת להתנהג בהתאם לגיל הביולוגי שלך.

 

"אין ספק שמאוד נהניתי בחודש הזה. טסתי לחו"ל, עשיתי חיים, השתחררתי. הייתי צריכה את החופשה הזו. בסך הכל עבדתי מאוד קשה בכנסת, במיוחד כשרוצים לחוקק חוקים, לקדם הרבה נושאים שקשורים לנשים ולהצליח בקדנציה ראשונה".

 

אפשר לומר שגילית את העיר הגדולה בזכות גלית?

 

"גיליתי את גלית בזכות תל-אביב. תראי, אני קוראת לה 'צעירה לנצח', הכוונה שיש לה ראש כזה טוב, היא כזאת ספונטנית".

 

גלית: "אני לא כזאת ספונטנית. אני רוצה להיות אבל אני מוגבלת כי אני עובדת 12 שעות ביום ואז יש לי ילדה. אני לא יכולה להגיד 'מחר אני נוסעת לוויקאנד ביוון'. הכל תכנונים מראש. אף פעם לא הייתה תקופה שיכולתי לבלות  כי מגיל 22 אני עובדת וזה מה שאני יודעת".

 

אז החיבור בעצם הוא בין שתי קרייריסטיות שהתגובות אליהן נעות בין אוהדות למשמיצות?

 

גלית: "לא כולם מפרגנים, זה בסדר, כי לא תמיד מפרגנים לנשים צעירות, מצליחות וחזקות, אבל חייבים להתמודד עם זה".

 

גילה: "אחד מהדברים שלא מניעים אותי באופן אישי זה מה יגידו, זה לא שיקול. כשנשים אומרות את דעתן בצורה הישירה כמו גלית וכמוני בלי הקוסמטיקה מסביב, אז לאנשים באופן טבעי יש דעה".

 

גלית: "החיבור בינינו בא מהמקום של נשים שהגיעו לדברים בזכות עצמן, שתינו עבדנו מאוד קשה. אנחנו לא צריכות להישען על שום גבר ומפה זה בא".

 

אז כיום את עדיין פנויה?

 

גלית: "כן".

 

גילה: "גם אני!"

 

יכול להיות שראיתי אתכן פעם בשלוש לפנות בוקר ב"ברקפסט"?

 

גלית :"זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה שהיינו שם".

 

גילה: "אני דווקא הייתי שם לפני זה".

 

גלית: "בדרך כלל הולכות למסיבות פרטיות".

 

אז אתן בכל זאת מסכימות עם ההגדרה שלכן כ"זוג המוזר"?

 

ג"ג: "(צוחקות) לא"

 

גלית: "אנשים לא מכירים אותנו, רואים דמות מהטלוויזיה אז הדמויות לא מתחברות להם".

 

וכמה זמן תחזיק החברות ביניכן?

 

גילה: "For ever and ever"

 

ומה תענו לאלו שיאמרו שזה קשר על בסיס אינטרסנטי?

 

גילה: "החיבור בינינו הוא חיבור מאןד טבעי, זורם טבעי".

 

גלית: "גם כל אחת תורמת את חלקה לקשר בהכי אהבה בלי אינטרסים. כל אחת שיכולה לעזור לשנייה בדברים מסוימים עושה את זה בכיף. ככה זה בחברות אני חושבת, לא?"