התסריט המלא של פרק 35

הזדמנות להראות לכם איך עובדים מאחורי הקלעים של הסדרה, מאיפה השחקנים מקבלים את הטקסטים שלהם ואיך נראות העלילות של הפרקים לפני שמצלמים אותן. מצאו את ההבדלים

דרור נובלמן, התסריטאי הבכיר של "האלופה", התארח בשבוע שעבר בפורום הרשמי של הסדרה. קבלו ראיון איתו בווידאו, ומיד אחר כך המשיכו לקריאת התסריט המלא של פרק 35, עם סצינת הנשיקה בין תום לסער. כדאי להשוות בין מה שיש בתסריט המקורי לבין מה שראו למעשה בפרק - יש כמה הבדלים. אתם מוזמנים גם לכתוב באזור התגובות למטה את ההבדלים שמצאתם בין פרק 35 לבין התסריט שלו.

 

צילום וידאו: שי עוזרי

 

 

===================================================

תסריט פרק 35, "האלופה". תסריטאי: דרור נובלמן

===================================================

 

 

3501 פנים. חדר מלון ג'לל. לילה. 

=====================

 

(דריה בדיוק נישקה את ג'לל. הוא מנשק אותה חזרה, זאת נשיקה לוהטת. הם מתחילים להתגפף, נופלים על המיטה, ואז ג'לל מפסיק את המזמוז. קוטע אותו.)

 

ג'לל: די די

דריה: מה?

ג'לל: את שיכורה

דריה: אני לא (שיהוק) שיכורה

ג'לל: את מחוקה

 

(הם שוכבים זה ליד זו על המיטה, אבל לא נוגעים אחד בשני)

 

דריה: (מחזיקה את הבטן) אני לא מרגישה טוב.

ג'לל: אני אביא לך מים...

דריה: מים בששון, תביא גם את ששון

 

(הוא קם.)

 

ג'לל: אם תקיאי לי על המיטה אני זורק אותך מהחלון.

 

(הוא יוצא למצוא לה מים. דריה בינתיים נאנחת על המיטה... מחוקה, עומדת להירדם. ג'לל חוזר עם כוס מים וכשהוא חוזר הוא רואה שהיא כבר נרדמה.)

 

ג'לל: (לוחש) דריה? דריה?.....

 

(אין תשובה. הוא לא יודע מה לעשות, מוטרד, מוריד לה את הנעליים, מכסה אותה בשמיכה.)

 

(פתיח)

 

3502. פנים. חדר שינה תום. לילה.

======================

 

(מילי ותום מדברים בחדר השינה, הוא בדיוק באמצע קריאת הספר שלו, היא מודדת גרביונים).

 

מילי: אתה מבין, אני עובדת לתומי ופתאום באים להם המפטי ודמפטי, והוא עוד רוקד איתי

תום: (מגחך) מתי זה משודר?

מילי: זה לא מצחיק

תום: מותק, הוא רק מנסה להיות נחמד אליך

מילי: לעקוב אחריי ולהביך אותי, נקרא להיות נחמד אליי? מה השלב הבא הוא ירגל אחריי לקמפיין של השמפו ואני אחפוף לו את הראש?

תום: איזה קמפיין?

מילי: אני עושה קמפיין של שמפו נגד קשקשים

תום: באמת? גם סער הולך לעשות קמפיין כזה

מילי: אני יודעת, אני הבת זוג שלו בקמפיין

תום: (מחמיץ פנים) את הבת זוג שלו בקמפיין?

מילי: כן. (חוזרת לנושא שמעניין אותה) תראה אני מנסה להסתדר עם סבא שלך, באמת, אבל יש פה עניין של לדעת מה הגבולות, אני מכבדת את הגבולות שלו, אבל הוא לא מכבד את שלי.

 

(תום מתרחק ממנה, עצבני אבל לא בכבוד שלו להגיד לה את זה).

 

מילי: מה?

תום: שום דבר

מילי: אתה חושב שאני לא צודקת?

תום: בשביל מה את צריכה את הקמפיין הזה?

מילי: בשביל כסף

תום: דווקא עם סער?

מילי: מה, אתה מקנא?

 

(היא נוגעת בו, מפתה)

 

מילי: תומי, זה לא אשמתי, ככה ליהקו, אל תקנא

תום: אני לא מקנא, תעשי מה שאת רוצה

מילי: אמרתי לך זה היה בינינו ונגמר, אין לך מה לפחד

תום: אני לא מפחד

מילי: (צוחקת) אתה סקסי כשאתה מקנא

 

(הוא לא מחייך, חוזר לקרוא את הספר שלו).

 

3503 פנים. בית קפה. לילה.

==================

 

(המקום חשוך. כולו נרות דולקים ולבבות. סער מחכה בשולחן עם שני נרות. ליאן נכנסת אל המקום לבושה קז'ואל, היא המומה לראות מה קורה שם סער מחייך אליה).

 

ליאן: אתה לא יאומן, שכרת את המקום?

סער: רציתי שתהיה לנו פרטיות

 

(הוא נעמד, מסיט ממקומו את הכסא שלה בג'נטלמניות על מנת שתשב, היא מתיישבת, המומה).

 

סער: את נראית כל כך טוב

ליאן: שקרן

סער: באמת, את הכי יפה בעולם...

ליאן: אז אתה רוצה לדבר?

סער: שנייה... מאסטרו

 

(ליאן לא מבינה על מה הוא מדבר, ומופתעת מאוד כשכנר לבוש בחליפת ערב ואיתו זמרת בשמלת ערב ניגשים אל השולחן).

 

ליאן: מה עשית, סער?

סער: ששש...

 

3504 פנים. סלון תום. לילה.

==================

 

(סיגי רואה טלויזיה עם אוסקר, הם צופים בסרט "סוף העולם שמאלה").

 

אוסקר: מאיפה הם הביאו כל כך הרבה הודים?

סיגי: הם לא כולם הודים, הם שחקנים

 

(תום יוצא לסלון. עצבני, מסתכל מרחוק על סבא שלו ועל סיגי, הם לא רואים אותו).

 

אוסקר: הנה זאתי עם המבטא, גרטה?

סיגי: גרטי, נטע גרטי

אוסקר: משהו. פעם יש לה מבטא פעם אין לה מבטא

סיגי: (עושה חיקוי) למה אני לא מרגישה כלום בלב? נמאס לי מהשקרים שלך..

אוסקר: (עושה חיקוי) נמאס לי מהשקרים שלך...

 

(סיגי ואוסקר צוחקים, השניים מסתכלים רואים את תום, אוסקר נעמד)

 

אוסקר: טוב, אני אלך לתפוס תנומה. לילה טוב תום

תום: לילה טוב סבא

 

(תום מוציא לעצמו כוס וודקה ושותה).

 

סיגי: אתה רוצה רד-בול עם זה?

 

(תום לא עונה, שותה).

 

סיגי: מה עם מילי? היא עוד כועסת שבאנו לתוכנית?

תום: בשביל מה לקחת אותו לשם?!

סיגי: (נבהלת) חשבתי שהיא תשמח

תום: מה זה עניינך בכלל? תחיי את החיים שלך, ואל תתערבי בעניינים כשלא מבקשים ממך

סיגי: סליחה

 

(הוא שותק, מתבייש בעצמו קצת, היא מסדרת את הדברים שלה)

 

תום: אני מצטער, אל תתייחסי אלי, פשוט בא לי להרוג מישהו

סיגי: את מי?

תום: את זה שהלכתי איתו מכות אז, הוא סידר שמילי תשתתף איתו באיזו פרסומת

סיגי: מה הבעיה בזה?

תום: היה לו פעם קטע איתה, ואני בטוח שהוא ארגן את זה בכוונה, בשביל להתגרות בי. בסוף אני אאבד שליטה אני אפוצץ אותו

סיגי: אם הוא כזה מניאק מגיע לו

תום: אבל אם אני אגע בו, יעיפו אותי מהקבוצה.

סיגי: איזה באסה...

תום: מה זה באסה, הבן זונה מחזיר אותי לגיל 16. הוא מטריף אותי. אני מנסה להיות בן אדם טוב, אני מנסה בכל הכוח, ואני מנסה להיות ספורטאי טוב...

סיגי: כמו פול סקולס?

תום: מה? (מחייך לרגע) כן כמו פול סקולס (מרצין חזרה), ואין לי בעיה לספוג הכל, יש לי שליטה עצמית ויש לי סבלנות, אבל הוא פשוט... איתו אני כאילו... די, עזבי, לא משנה...

 

(הוא קם ופונה ללכת)

 

סיגי: אולי תנשק אותו

תום: מה?

סיגי: תצרפת אותו, על זה לא יוכלו להעיף אותך.

תום: לנשק אותו?

סיגי: ותאמין לי שהוא כבר לא יעז להציק לך. עשיתי את זה פעם לפוריה גל בכיתה ז', היא הייתה מלכת הערסוואתיות של השכבה, עד שיום אחד דפקתי לה בּוּסה, והבאתי לה פליק בטוסיק

תום: ומה קרה?

סיגי: יום אחרי עצרו אותה משטרת הנוער, כי היא פרצה לקניון

 

(פאוזה)

 

תום: אמרו לך פעם שאת מוזרה?

סיגי: אתה אמרת

 

(תום מסתכל עליה לרגע, מתחיל לגחך).

 

סיגי: אולי הוא בכלל נמשך אליך, בגלל זה הוא מציק

תום: (משועשע) את חושבת?

סיגי: (בורח לה) כן, למה לא, אתה מאוד יפה...

 

(הוא מסתכל עליה לרגע, מחייך)

 

תום: יאללה. לא אטריד אותך יותר, לילה טוב

סיגי: לילה טוב

 

(הוא חוזר רגוע יותר לחדר, סיגי נשארת לבד, מסתכלת על התקרה, קשה לה עם העיניים שלו).

 

3505 פנים. בית קפה. לילה.

================== 

 

(ליאן עם דמעות בעיניים).

 

ליאן: תודה, תודה רבה...

 

כנר: בבקשה חמודה שלי, ותחזרי אליו כבר, תעשי טובה, כולנו נשברנו

 

(הנגנים מתרחקים)

 

ליאן: (מתרגשת) הרגת אותי עכשיו

 

(סער מוציא מהכיס שלו קופסת קטיפה קטנה).

 

ליאן: מה זה?

 

(היא פותחת את הקופסה, יש שם טבעת יהלום).

 

ליאן: מאיפה כל הכסף סער? חשבתי שאין לך כסף

סער: בשבילך יש לי כמה כסף שתרצי, ועוד מעט אני אסגור חוזה חדש, ואז בכלל לא יהיו יותר בעיות של כסף והכל יהיה טוב, רק אני, את והילד שלנו

ליאן: סער....

סער: את עדיין לא מאמינה שאני אוהב אותך?

ליאן: אני רוצה שתחזור הביתה

סער: למה את בוכה, אל תבכי

 

(הוא ניגש אליה מנשק לה את הדמעות, בעדינות, היא לא מתנגדת).

 

ליאן: מחר אני אדבר עם ההורים ותחזור הביתה, טוב?

סער: טוב

 

(ואז לאט לאט עובר אל שפתיה, מנשק אותן... הם מתחילים להתנשק, נשיקה סוערת, היא בוכה).

 

ליאן: אני אוהבת אותך

סער: אני אוהב אותך

 

(הם מתנשקים ומתחבקים חיבוק ארוך, הוא בתוך החיבוק, מסתכל על הזמרת ששרה קודם, מחייך אליה).

 

3506 פנים. קינג. לילה.

===============

 

( טובה, זיוה וסמדר ישובות בקינג, כבר כמה כוסיות ריקות לפניהן, אדי וחבר שלו יושבים בפינה אחרת).

 

סמדר: זאת הפעם הראשונה שאני בקינג המפורסם

טובה: מאיפה שמעת עליו?

סמדר: (קודרת) שמעתי...

טובה: אומרים ששמח פה בשירותים, משהו

 

(סמדר משתנקת מהמשקה).

 

טובה: עוד סיבוב של לונג-איילנד, בנות?

סמדר: אני לא יודעת... אני לא שותה גדולה

טובה: עליי

זיוה: מה פשר רוח הנדיבות?

טובה: אסור לי להזמין חברות שלי לשתייה?

זיוה: (חושדת) מותר, אבל לא אופייני

טובה: (למלצר-ברמן) עוד שלוש לונג איילנד בבקשה

 

(המלצר-ברמן מהנהן, הולך להביא להן). 

 

טובה: איז כיף לצאת ככה, במקום להשתעמם בבית עם הבעל או עם הטלוויזיה, באמת ליהנות....

זיוה: (מחייכת לסמדר) לחיי ההנאה

טובה: תאמיני לי, נישואים זה פשוט אובסוליט. אין שום סיבה לחיות עם אותו בנאדם כל החיים. כל הרעיון הזה פשוט נוגד את הטבע. בטבע אין חיות שמתחתנות, נכון?

זיוה: לא כאלה שאני מכירה

סמדר: דווקא יש חיות שחיות במונוגמיה, פינגווינים, לובסטרים

טובה: שימי לב למכנה המשותף.

סמדר: מה?

טובה: הם לא כשרים

זיוה: פינגווין לא כשר?

טובה: ראית פעם פינגווין על האש במימונה?

 

(המלצר חוזר עם השתייה, הן שותות).

 

טובה: נו, מה את אומרת, לא היה מתאים לך איזה סטוץ עם מישהו?

סמדר: סטוץ?

טובה: כן, למה לא? אם אנחנו כבר יוצאות, נחגוג עד הסוף. תראי את ההם שם, חתיכים, לא?

סמדר: קצת צעירים, לא?

טובה: אין כזה דבר צעיר מדי ואין יפה מדי. הילדון ההוא שם עושה לך עיניים כל הערב

סמדר: הוא לא עושה לי עיניים

טובה: מאז שנכנסנו, אני נשבעת לך

זיוה: אלה חבר'ה מהקבוצת נוער של הכוח

טובה: אולי תלכי לדבר איתו

סמדר: ממש

טובה: למה לא? הוא מסתכל עלייך

 

(טובה קמה, ניגשת אל אדי, לוחשת לו משהו באוזן).

 

זיוה: איזה חברה טובה, טובה

 

(ואז טובה חוזרת עם אדי. סמדר מפודחת).

 

3507 פנים. חדר מלון ג'לל. לילה.

=====================

 

(חדר ג'לל במלון. דריה נוחרת קלות על המיטה, ג'לל מתהפך על הספה (או רצפה) ובאיזשהו שלב הוא קם ומביט עליה. היא נורא יפה, הוא מסתכל, עצוב... יש בתוכו מלחמה פנימית. מלטף אותה לרגע ואז הוא חוזר לישון, מחליט לשכוח ממנה).

 

3508 פנים. קינג. לילה.

===============

 

(אדי יושב עם סמדר והבנות, יש איזה מתח לא מוסבר בינו ובין סמדר).

 

טובה: אז מה בחור כמוך עושה במקום כזה?

אדי: באתי לשתות

טובה: מה, חלב?

אדי: שוקו

טובה: איזה חמוד, אני טובה, וזאת זיוה המכונה גם מוח העתיד, והבחורה שנעצת בה מבטים כל הערב היא סמדר.

 

(סמדר ואדי נבוכים קצת... מסתכל על סמדר).

 

אדי: נעים מאוד, אני אדי....

טובה: איזה מין שם זה אדי?

אדי : זה כינוי, קוראים לי עדי, אבל החבר'ה קוראים לי אדי

סמדר: בן כמה אתה אדי?

אדי: עשרים

טובה: (בתאווה) עשרים... אתה בתול?

סמדר: טובה

טובה: מה?

סמדר: את מפחידה אותו, טובה

טובה: למה? יש לך חברה, אדי?

אדי: לא

טובה: למה לא? אתה הומו? אתה חייל?

אדי: כן, בפיקוד מרכז

טובה: פיקוד מרכז זה טוב.... אין שם איזו חיילת שמוצאת חן בעיניך?

אדי: יש כמה, אבל הן מפחידות

טובה: יש כמה... שמעת אותו, סמדר, הוא מצחיק

 

(הוא מסתכל אל סמדר, סמדר מורידה מבט).

 

אדי: מה אתן עובדות?

טובה: אני יזמית וסמדר היא עובדת סוציאלית

אדי: (לסמדר) באמת? מעולה!

סמדר: למה מעולה?

אדי: אני מחפש עובדת סוציאלית

טובה: איזה אשף

אדי: אני צריך עזרה במשהו

טובה: (צוחקת) אההה, זה הפיק-אפ ליין הכי אבל הכי מצחיק ששמעתי. היא מאוד אוהבת לעזור. אולי תלך תביא את החבר שלך שיבוא לפה, מה יש, הוא מתייבש, זה לא יפה.

 

(אדי ניגש אל החבר שלו).

 

טובה: מתחלקות, את לוקחת את החייל, ואני את הדוס

סמדר: טובה תרדי ממני, הוא תינוק, אני לא הולכת לעשות איתו כלום

טובה: לפחות תקחי טלפון, לכי תדעי מה יהיה

 

(אדי חוזר עם החבר שלו. טובה מקבילה את פני החבר בחיוך גדול).

 

טובה: שלום, איך קוראים לך?

חבר: איצ'ו...

טובה: איצ'וניניו

 

(היא שולחת יד וצובטת בעכוזו של החבר של אדי).

 

טובה: בציר 87', דליקטס... אז מה, אתה דתי?

סמדר: טובה, עזבי אותו

טובה: למה, גם אני הייתי בבני עקיבא, תורה, עבודה וגמילות חסדים זוהי מטרתנו כל החיים...

 

(יום חדש)

 

3509. פנים. חדר מלון סער. יום.

=====================

 

(סער אורז את החפצים שלו, הוא הולך לעזוב את המלון. הוא פונה לצאת, ואז נשמעת דפיקה בדלת).

 

סער: פתוח

 

(אבי נכנס אל החדר)

 

אבי: רבותיי, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית

סער: מה אתה רוצה?

אבי: זהו, אתה עוזב פה?

סער: כן, אני חוזר הביתה

אבי: אתה והגיטרה.

סער: ושוב אני חוזר על השאלה, מה אתה רוצה?

אבי: גושגיצה רוצה לדעת מה החלטת

סער: באמת נראה לך שאני אמכור משחק?

אבי: אתה תתפלא כמה אנשים טובים מוכרים משחקים

סער: לכו לכל הרוחות,תעשו לי טובה

אבי: אתה אבא של הדפוקים, אתה לא מבין שזה לטובתך?

 

(סער עושה אצבע משולשת)

 

אבי: אני דואג לך בנאדם, למרות שלא מגיע לך, אל תעשה טעות, אתה עושה טעות

סער: יאללה אבי, לך בשם השם ולך קיבינימט

אבי: איתי הסתכסכת, עם אשתך הסתכסכת, עם אוגניסיאן הסתכסכת, עכשיו עם גושגיצה אתה מסתכסך? אתה לא מבין שאם אני יוצא מפה עם תשובה שלילית, הריבית על החוב מתחילה לדפוק, רטרואקטיבית פלאס אתה מתבקש לייצר את המאתיים אלף דולר שאתה חייב ברמת המייד? אל תהיה טיפש

סער: תגיד לאיש שהוא יקבל את הכסף שלו

אבי: חבל לי עלייך, פייר חבל לי עלייך

 

(אבי נאנח ויוצא משם).

 

 

3510. פנים. מכון יופי. יום.

=================

 

(טובה מעניינת באיזה קטלוג יוקרתי, אשלי נכנסת).

 

טובה: תגידי אשלי מאמי, מה היית עושה עם מאה אלף דולר?

אשלי: אני הייתי עושה בבית מדרגות נעות.

טובה: ממי קונים מדרגות נעות?

אשלי: לא יודעת, אבל יש בעיה עם זה, מה תעשי אם הם יתקעו, לא תוכלי להגיע לקומה השנייה

 

(בדיוק אז נכנסת לשם מיטל, קרה וצוננת, לוקחת את הזמן שלה, מה שמלחיץ את טובה. טובה עוזבת את אשלי. ניגשת אל מיטל, מחייכת אליה. טובה נלחצת קצת).

 

טובה: שלום... במה זכיתי לכבוד?

מיטל: הזמנת אותי, את לא זוכרת?

טובה: את רוצה לדבר בחדר השני?

מיטל: (סוקרת את המקום באיטיות מחושבת) שנייה אם אני כבר פה, אולי אני אעשה תספורת...

טובה: הספר עוד לא הגיע...

מיטל: מה, אתם גם עושים שעווה?

אשלי: מפשעות

טובה: אשלי תעשי קפה

 

(אשלי עושה פנטומימה כאילו היא קומקום קפה, זה מצחיק אותה).

 

טובה: נוותר על הקפה... אולי ניכנס?

 

(מיטל מסתובבת במקום באיטיות, טובה נלחצת...)

 

מיטל: אוקיי

 

(טובה לחוצה, מוליכה אותה לכיוון חדר השעווה).

 

3511. פנים. חדר שעווה. יום.

===================

 

(טובה ומיטל נכנסות לחדר השעווה)

 

טובה: אז מה רצית? את רוצה קבלה?

מיטל: האמת שרציתי להודות לך

טובה: להודות לי?

מיטל: שלא אמרת כלום לבעלי.

טובה: אני מבינה

מיטל: הוא היה הורג אותי אם הוא היה יודע.

טובה: אין בעיה, בבקשה

מיטל: אני עדיין מפחדת שהוא יגלה

טובה: אל תדאגי, מותק, כל עוד תשלמי (מתקנת) תתרמי, אני אשמור על פה סגור

מיטל: חשוב שאנחנו מבינות אחת את השנייה

טובה: מה אני אגיד לך בובי'לה, כשבוגדים בבעל צריכים להיות הרבה יותר זהירים

 

(מיטל קלטה אותה)

 

מיטל: כשבוגדים בבעל... כן, אה

טובה: ואני מדברת מהניסיון שלי, ותאמיני לי שיש לי

מיטל: איך גילית שאני בוגדת בו?

טובה: מה חשבת? שכדורגלנים עם דיסקרטי? הם חבורה של רכלניות.

מיטל: הייתי טיפשה

טובה: לא טיפשה, קצת נאיבית, את עדיין צעירה יש לך הרבה מה ללמוד, אבל אל תתייסרי, תראי לי בחורה אחת שפתאום היו נותנים לה לנהל קבוצת כדורגל והיא לא היתה מתעסקת עם השחקנים.. את לגמרי בסדר, רק היית צריכה להיות יותר זהירה, כי יש אנשים רעים בחוץ.

מיטל: שמתי לב.

טובה: כרגע הדבר הכי חשוב זה שבעלך לא יגלה, אני מציעה שבשלב ראשון תנתקי קשרים עם הפדידה לאלתר, ובכלל אם את רוצה לנהל עוד רומן או לעשות דברים שעלולים לסכן את הכסף (מתקנת) את הקשר, תתייעצי איתי

מיטל: לא נעים לי לשאול, אבל...

טובה: אבל מה?

מיטל: יש לך אולי עדויות, הוכחות

טובה: למה לא נעים? זה מאוד לגיטימי לשאול, ודאי שיש לי הוכחות, צילמתי אתכם עושים את זה

מיטל: איפה? במשרד שלי?

טובה: בינגו

מיטל: חשבתי שהיינו זהירים

טובה: אויש, את כל כך מתוקה

מיטל: אני יכולה לקבל בחזרה את הצילום הזה?

טובה: לא, מה פתאום. אני אשמור עליו שלא יקרה לו כלום

מיטל: ברור, סתם ניסיתי

טובה: אל תיראי כל כך עצובה, לדעתי זאת תחילתה של ידידות מופלאה, אני, את, והארנק של בעלך

 

(טובה מחייכת מרוצה… מיטל נאנחת, מעמידה פנים של אשה שאכלה אותה)

 

3512. פנים. בית מלון ג'לל. יום.

====================

 

(חדר ג'לל במלון. דריה מתעוררת במיטה של ג'לל, לא מבינה איפה היא, שיערה סתור, יש לה כאב ראש. היא מתיישבת במיטה. מבולבלת. מסתכלת סביב. ואז ג'לל יוצא מהאמבטיה, מצחצח שיניים...)

 

ג'לל: בוקר טוב, איך את מרגישה?

דריה: מתפוצץ לי הראש

ג'לל: להכין לך קפה?

דריה: אה... כן.... אה... תגיד, ג'לל, מה אני עושה פה?

ג'לל: את לא זוכרת?

דריה: אני לא זוכרת כלום...

ג'לל: את שתית הרבה ויסקי, ונרדמת פה

דריה: וואלה... ואנחנ ?

ג'לל: מה?

דריה: עשינו משהו?

ג'לל: לא

דריה: לא?

ג'לל: לא לא, לא היה כלום

 

(לפתע יש דפיקה בדלת).

 

ג'לל: מי זה?

דובי: זה אני, גבר, דובי קיסר, קבענו להיפגש לראיון?

 

(ג'לל ודריה מחליפים מבטים... היא מסתכלת על עצמה וקולטת שהיא נראית כאילו קמה מליל אהבהבים).

 

דריה: שיט.

 

3513. פנים. חנות אלונה. יום.

===================

 

(מיטל נכנסת אל החנות, היא במצב רוח מעולה).

 

מיטל: (שרה, פרפר נחמד) שלום לכם שלום לכם שלום, ומה שלומכם ומה שלומכם ומה שלומכם היום, נחמד לי מאוד לראות אתכם, נחמד לי מאוד לומר לכם, שלום לכם שלום לכם, שלום.

 

(אלונה קופצת לאחור, נבהלת).

 

אלונה: שלום מיטל

 

(מיטל מחבקת אותה)

 

מיטל: מה קורה מותק? הכל מוכן? המדים מוכנים?

אלונה: כן, הכל מוכן

מיטל: מעולה, דיברתי עם הספרית המשוגעת

אלונה: נו ו...?

מיטל: היא לא יודעת כלום.

אלונה: מה?

מיטל: המשיגענע היתה בטוחה שיש לי רומן עם סער פדידה, היא ניסתה לסחוט אותי על פארש

אלונה: אני לא מאמינה, היא חשבה שיש לכם רומן?

מיטל: כן! למה כולם חושבים שיש לנו רומן?

אלונה: באמת למה?

מיטל: (שותקת לרגע ואז) ואני כבר חשבתי שהיא יודעת על אבא, שהיא יודעת מי אני

אלונה: אז היא לא יודעת כלום...

מיטל: חכי חכי, היא תשלם על זה, הפסיכית הזאת

אלונה: ואני לא ישנתי כל הלילה מרוב דאגה

מיטל: העיקר שיחקת אותה לא מודאגת...

אלונה: אני עדיין מודאגת

מיטל: ממה?

אלונה: מהפעם הבאה

מיטל: כשהיא תבוא נתמודד איתה.... (משנה טון) מעניין איפה הקבר שלו

אלונה: של מי?

מיטל: של אבא, אני אפילו לא יודעת איפה הוא קבור.

אלונה: גם אני חושבת על זה לפעמים.

מיטל: אולי נלך לחפש אותו?

אלונה: (צוחקת) מה את באמת מחפשת, מיטל?

מיטל: אני לא יודעת....

אלונה: יכולת לחיות את החיים הכי טובים בעולם, בלי דאגות בכלל, יכולת לברוח לכל מדינה בעולם, אבל במקום זה בחרת לחזור לירושלים

מיטל: אני לא יודעת אלונה. משהו מושך אותי לפה.. טוב, את מוכנה?

אלונה: מוכנה למה?

מיטל: מה למה? למשחק , תעמיסי את החבילות ותגיעי לאיצטדיון

אלונה: אני לא רוצה לבוא לשם

מיטל: אלונה, את עיצבת את הבגדים האלה ואת תלבישי את השחקנים ואל תעצבני אותי

 

(אלונה באה להגיד משהו…)

 

מיטל: (מהסה אותה) ששששש....

 

3514. פנים. חדר מלון ג'לל. יום.

=====================

 

(דובי מראיין את ג'לל, דריה מתחבאת במקום כלשהו).

 

דובי: אתה מרגיש אחריות לזה שהאוהדים נוטשים את הקבוצה?

ג'לל: אחריות לאומית

דובי: (מחייך) זה טוב, זה טוב אני ארשום את זה... אתה מתחרט שבאת?

ג'לל: וואלה לא

דובי: אבל זה בטח קשה להתמודד עם כל מה שקורה, האלימות, המשטרה, האלימות המשטרתית, הכישלון על המגרש, איך אתה מרגיש עם כל הדברים האלה?

ג'לל: זה קשה

דובי: אתה יכול להאריך?

ג'לל: זה לא קל

 

(דריה מחכה לסימן מג'לל, הוא מסמן לה שזה בסדר. היא הולכת בזהירות ובשקט מאחורי גבו של דובי לכיוון הדלת, אבל אז היא דורכת על משהו, או עושה איזה רעש בטעות. דובי פונה להסתכל)

 

ג'לל: רגע!!!

דובי: (מסתכל אליו בהפתעה) מה?

 

(דריה מסתתרת)

 

ג'לל: רציתי לענות על השאלה הזאת, אתה יכול לשאול אותה עוד פעם?

דובי: כן כן

 

(הוא מעיף מבט לכיוון הרעש, אבל דריה כבר הספיקה להסתתר בשירותים. דובי בודק מה היתה השאלה).

 

דובי: "אתה יכול להאריך?"

ג'לל: זה לא קל (מוסיף) בכלל

דובי: (אוף דה רקדורד) אני רואה שאתה חוגג, בקבוקי וויסקי, חשבתי שאתה דתי

ג'לל: אל תכתוב על זה, המשפחה שלי יכולה להפגע

דובי: מה עם בחורות? כבר יש משהו?

ג'לל: לא לא לא, אני רווק לגמרי לגמרי

דובי: תגיד, איך הבחורות אצלכם? זה נכון מה שאומרים?

ג'לל: מה אומרים?

דובי: שהן קצת שעירות מעל השפתיים, לא מורידות

ג'לל: תלוי בבחורה

דובי:

שמע זה מזכיר לי, יצאתי פעם עם מישהי, שירי בחורה מדהימה, נראית סוף, חכמה, בית טוב, רק מה היה לה שפם, ולא סתם שפם, מוסטש, ומה, היא הייתה מחמצנת אותו, לא תגיד לא מודעת אליו, מודעת, אבל מחמצנת, חושבת שהיא עובדת על מישהו. אמרתי לעצמי דובי, הבחורה חמודה, יש פה פוטנציאל לקשר רציני, אבל איך אני אומר לה להוריד את הדבר הזה, מביך, מה אני אגיד לה? תורידי את השפם? אי אפשר. פדיחה.

 

(ג'לל לא מבין מה דובי רוצה, דובי נהנה לספר לו)

 

דובי: ניסיתי, ניסיתי, ולא הצלחתי להביא את עצמי להגיד לה את זה. וזה אכל אותי. אני יוצא עם הבחורה הזאת שהיא מותק, אבל אני מרגיש שאני מנשק את אסטריקס. אז מה עשיתי, בסוף - אחי...(מהסס) חבר... מישהו... לימד אותי שיטה, זה נקרא סמס אנונימי. פשוט שלחתי לה סמס מטלפון של חבר ונתתי לה טיפ אנונימי, שירי יש לך שפם, את נראית כמו האלק הוגן, תורידי את זה. וזה עזר, היא הורידה אותו. אבל כבר לא יכולתי להתקרב אליה יותר, מגעיל. כל הזמן דמיינתי שהוא חוזר השפם, ומדגדג אותי ואומר לי אבא'לה בוא ללונה פארק. אני קופץ שניה לשירותים. הם שם?

 

(הוא קם, פונה ללכת אל השירותים, ג'לל רוצה לעכב אותו)

 

ג'לל: אתה בא למשחק היום?

דובי: אני משדר אותו

ג'לל: גם מראיין וגם משדר?

דובי: לפעמים נדמה לי שאני איש התקשורת היחיד בארץ

 

(בשעה שהם דיברו דריה הספיקה לצאת מהשירותים ולהסתתר במקום אחר. ג'לל מחייך אליה)

 

דובי: שתי דקות, אחויה.

 

(הוא נכנס אל השירותים, דריה ממהרת אל הדלת).

 

דובי: אחי יש לך אולי אסלנית לשים על האסלה?

ג'לל: מה?

 

(דובי יוצא)

 

דובי: אסלנית, זה... (רואה את דריה) דריה?

דריה: דובי?

דובי: מה את עושה פה?

דריה: השנייה באתי. (לג'לל) נכנסתי לקחת את הכלים שאמא שלי שלחה.

ג'לל: בסדר גמור, תמסרי לה תודה רבה.

דריה: היה טעים?

ג'לל: טעים מאוד

 

(הוא מביא לה את הכלים. דובי מסתכל על דריה בסקרנות)

 

דריה: מה נשמע דובי?

דובי: בסדר, אני עובד עכשיו. חיפשת אותי?

דריה: לא לא לא, רק באתי לכלים.... אוקיי, תודה ג'לל, בהצלחה במשחק היום

ג'לל: תודה, להתראות

 

(דובי סוקר אותה בצאתה, קצת חשדן).

 

3515. פנים. חדר פנימיה ריטה. יום.

=======================

 

(חדר ריטה בפנימיה. ריטה הולכת את המערכת שלה, מחפשת דיסק מסוים. יש לה על כל דיסק מדבקה עם סימון בברייל, היא מגששת אחרי הדיסק הנכון. שמה במערכת, זה שיר של הסטרוקס. אבי אברהם נכנס אל החדר ורואה אותה).

 

אבי: איך את יודעת איזה דיסק את שמה?

 

(ריטה נבהלת).

 

אבי: אל תיבהלי ממני חמודה, זה אני

ריטה: מי אתה?

אבי: אני, אבי

ריטה: איזה אבי?

אבי: מהבית חולים, ביקשת ממני לא לעשן, ואני אמרתי לך לא לדבר עם זרים, זוכרת?

ריטה: אוקיי, אני יודעת מי אתה

אבי: זהו שפשוט הייתי באיזור, וזכרתי מה שאמרת שאת לומדת פה, ורציתי להתייעץ איתך, יש לי אמממ... בת דודה, שגם היא כבדת ראייה, והיא מחפשת בית ספר מיוחד

ריטה: זה לא בית ספר לעוורים, זה בית ספר למחוננים

אבי: מחוננים זה עוד יותר טוב, גם היא מחוננת... אפשר לדבר כמה דקות?

ריטה: כן, למה לא? מה, זכרת איך קוראים לי?

אבי: (הוא מתקרב אליה) ריטה זה לא שם כזה נפוץ...אז איך אממ... איך את יודעת לזהות דיסקים?

ריטה: יש לי מדבקה על כל אחד

 

(הוא כבר די קרוב אליה. לא ברור אם הוא סתם נחמד, או אם יש לו כוונות נסתרות. ואז פתאום נכנסת סיגי).

 

סיגי: היי מותק

ריטה: סיגי?

סיגי: כן

 

(אבי מסתכל אליה, סיגי לא מבינה מה הוא עושה שם).

 

ריטה: זאת אחותי.... סיגי זה אבי, פגשנו אותו בבית חולים כשהיית מאושפזת, את זוכרת?

סיגי: אה-הא... מה הוא עושה פה?

ריטה: אולי בת דודה שלו נרשמת לפה, הוא מתעניין

אבי: כן, היא ילדה חמודה הן יסתדרו (מציץ בשעון בסלולרי) או-וואה, איך שהזמן רץ... אני חייב ללכת... יאללה ריטה, תודה, עזרת לי.

 

(הוא מחייך אל סיגי ויוצא משם. סיגי חשדנית).

 

סיגי: מאיפה הוא ידע איך למצוא אותך בכלל?

ריטה: אמרתי לו איפה אני לומדת, מה קרה?

סיגי: הוא לא מוצא חן בעינייי

ריטה: למה לא?

סיגי: לא יודעת, אני לא מבינה מה הוא עושה פה

ריטה: סתם בא, אנשים באים לפה, זה לא כלא

סיגי: זה לא מה שאמרתי. בוא'נה, הצמיד שלך הגיע לרני

ריטה: (כאילו אדישה) ומה הוא אמר?

סיגי: לא, ראיתי אותו, זה הקטע.... אשלי מצאה אותו, והוא במקרה הגיע למספרה והיא נתנה לו אותו. זה לא ספּוּקי? זה ממש גורל.

ריטה: באמת ככה זה הגיע אליו?

סיגי: כן. את רוצה את הטלפון שלו?

ריטה: (מתביישת) לא

סיגי: אל תתביישי

ריטה: (מתביישת) אני לא מתביישת.

 

3516. פנים. חדר הלבשה. יום.

====================

 

(שחקנים נכנסים לחדר ההלבשה, הם עדיין בבגדים רגילים.עוד לא החליפו למדים. סער נכנס עם טוקו ועובד. סער מלא ביטחון בא להשתלט חזרה על הקבוצה).

 

סער: אף אחד לא יבקיע לך כשאני פה

טוקו: איך אומרים אח שלי? אין-שאלה

עובד: וגם לי חזר הביטחון בעזרת השם

 

(בדיוק אז תום וג'לל נכנסים פנימה).

סער: חמוד, אני אצטרך ממך את הסרט-קפטן, תודה

ג'לל: אתה משחק היום?

סער: כן כן, חוזר להציל אותכם, אתה יכול לא להתלבש, תנוח. (לתום) נו תביא!

תום: אל תיתן לי פקודות!

ג'לל: (שם עליו יד מרגיעה) עזוב אותך

סער: תראו, סוּפּרים אללה ופרודו, איזה חמודים הם ביחד...

 

(תום ממש מחומם).

 

סער: יאללה יאלללה, את הסרט-קפטן

תום: שצחי יגיד את זה, אני לא מקבל הוראות ממך

סער: תגיד, מילי סיפרה לך על הפרסומת שאנחנו הולכים לעשות (הוא משפשף את שיערו בהנאה) אוו, כן, זה טוב... נעים...

 

(זה כבר הקש ששובר את גב הגמל. תום שועט אליו, עוקף את ג'לל. סער מבסוט, זה בדיוק הדבר לו הוא קיווה, שתום יאבד שליטה, אין לו בעיה גם לחטוף את האגרוף הראשון לשם כך... אבל בשנייה אחרונה תום משנה את דעתו ובמקום אגרוף, תום מצמיד לו נשיקה צרפתית לוהטת).

 

צילומי סצינת הנשיקה שמצמיד תום לסער במקום אגרוף (צילום: ליאת רוויה)

 

סוף פרק