בחנו את עצמכם: האם אתם מפלים לא במודע?

חוקרי פסיכולוגיה אמריקנים פיתחו את שיטת ה-IAT, הבודקת עמדות לא מודעות כלפי קבוצות אוכלוסייה שונות באמצעות מבחני אסוציאציות קצרים. באתר המלווה את הפרויקט תמצאו גם גרסה עברית של המבחנים. אתם מוזמנים לבחון את עצמכם

ynet פורסם: 29.05.06, 14:32

יש לכם העדפה אוטומטית לאשכנזים או למזרחיים? להומוסקסואלים או הטרוסקסואלים? לשמנים או רזים? פנו לעצמכם כמה דקות, וסורו לאתר המציג סדרת מבחני אסוציאציות חבויות שיסייעו לכם לברר את העניין באופן מדעי.  

 

מאחורי סדרת המבחנים שעלתה לרשת לאחרונה עומד יואב בר-ענן, דוקטורנט לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת וירג'יניה האמריקנית. בר-ענן, בוגר החוג לקולנוע ולימודי פסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת תל אביב, תרגם את המבדקים לעברית עבור חוקרים מאוניברסיטת הרווארד העובדים על-פי שיטת ה-Implicit Association Test. הגרסה העברית של המבחנים מופיעה באתר הכולל שאלונים באנגלית, יפנית, גרמנית, סינית, רומנית, איטלקית ועוד.

 

"השיטה, שראשי התיבות שלה הם IAT, הומצאה ב-1997 על-ידי פסיכולוגים חברתיים מארצות הברית, שביקשו לפתח שיטת מדידה שתבחן את הנטייה האוטומטית של אנשים לדעות קדומות כלפי מיעוטים שונים בחברה", מפרש בר-ענן. "הכוונה היתה להתגבר על הנטייה הטבעית שלנו לייפות את המציאות כשאנו מדווחים על העמדות שלנו לחוקרים, או אפילו לעצמנו. לכן אין במבחנים עצמם שום שאלה ישירה, ותחת זאת הם מודדים עד כמה הנבחן מקשר בין מושגים של חיבה/שנאה ובין שתי הקבוצות החברתיות המופיעות בכל מבחן".

 

התוצאה היא סדרת מבחנים פשוטה לתפעול, במסגרתה יש לקשר, בזריזות רבה ככל האפשר, בין ערכות של מילים ותמונות חיוביות, שליליות וכאלה המיוחסות לקבוצות החברתיות להן מוקדש המבחן. על המסך מופיעה מילה או תמונה, ועל הנבחן לחבר אותה למושג המוגדר כחיובי או שלילי. ההסבר, אגב, מסורבל וסבוך הרבה יותר מהמבחנים עצמם, והתוצאות בהחלט עלולות להפתיע אתכם.

 

"לעזור לאנשים לגלות שדעות קדומות מושרשות בתרבות". מתוך האתר  

 

 

הסביבה מייצרת דעות קדומות אוטומטיות

 

אלפי אמריקנים, מעיד בר-ענן, פוקדים מדי יום את האתר המלווה את הפרויקט, ובוחנים את העמדות האוטומטיות שלהם כלפי שחורים, גייז, זקנים, שמנים ועוד. "לאחר שהחוקרים הוכיחו שיש ממש בשיטה, הם העלו אתר שמציע את המבחנים הללו", הוא מרחיב. "המטרה המוצהרת היא לעזור לאנשים לגלות שדעות קדומות מושרשות עמוק בתוך התרבות שלנו, ושיש להתאמץ מאוד כדי למנוע מהן לבוא לידי ביטוי בחיי היומיום.

 

"בעולם המדעי מבחני ה-IAT הם השיטה הפופולרית ביותר למדידת עמדות בלתי מודעות, אך אין מדובר בשיטת מדידה מושלמת", בר-ענן מסייג. "לכן החוקרים מציגים את המבחן ככלי חינוכי שיכול ללמד אנשים על עצמם, ולהעלות את המודעות לכך שהסביבה שבה אנו חיים מייצרת אצלנו קישור אוטומטי בין קבוצות חברתיות מסוימות לבין הערכה או שיפוט שליליים. גם אנשים נאורים וגם אנשים

הנמנים עם הקבוצות החברתיות השונות מגלים לפעמים שיש להם דעות קדומות אוטומטיות. מנגד, לפעמים אנשים מגלים שהם דווקא מעדיפים גייז, וזה בהחלט גורם להם לחשוב".

 

- איך, בעצם, עובדת השיטה?

"הקישור האוטומטי בין המושגים השונים חשוב לפסיכולוגים חברתיים, משום שהם מאמינים שבחיי היומיום הקישור האוטומטי שלנו בין קבוצות מסוימות בחברה לבין הערכה חיובית או שלילית משפיע על הדרך שבה אנחנו מתנהגים. מובן שהרבה פעמים יש ביכולתנו להתגבר על הנטייה האוטומטית הזו, ולשפוט אנשים בצורה הוגנת ללא קשר להשתייכותם החברתית. אך ישנן פעמים בהן התהליכים המתקנים לא נכנסים לפעולה".

 

תוצאות המבחנים לא מפתיעות: האמריקנים מעדיפים לבנים על שחורים, רזים על שמנים, צעירים על זקנים וסטרייטים על להט"בים. "אבל לעתים קרובות, גם אנשים הבטוחים שהם נאורים לחלוטין מראים עמדות אנטי-מיעוטיות בתוצאות שלהם, והמסקנה היא שלרבים מאתנו יש דעות קדומות לא מודעות", אומר בר-ענן. "החדשות הטובות הן שתוצאות שליליות במבחנים אינן סוף פסוק כלל ועיקר. ניתן לתקן אותן בעזרת השקעת מאמצים בהעלאת המודעות האישית לדרכים שבהן הדעה הקדומה האוטומטית עלולה להשפיע".

 

כאלף דוברי עברית כבר הספיקו להתמסר למהדורה העברית של המבחנים, שבין היתר בודקת העדפת אשכנזים מול מזרחיים. תגובותיהם, מתברר, הצליחו להפתיע את בר-ענן. "תמיד חשבתי שבישראל אנשים לא מתביישים בדעות הקדומות שלהם, ולכן ייתכן שהם לא רק יגלו דעות קדומות בלתי מודעות, אלא גם ידווחו על דעות דומות בשאלונים המפורשים המופיעים באתר. מהתגובות שקיבלתי עד עכשיו נראה שזה לא נכון. היו כאלה שכעסו על החוקרים, שמעזים לקבוע בקלות שהם גזענים ושוביניסטים. כמובן שמדובר רק בעמדה הלא-מודעת, אך התגובה הזועמת הזו מעודדת, כי היא מלמדת שבאופן במודע הישראלים דווקא לא מחזיקים בדעות קדומות".