העליון החמיר בעונשם של מתנחלים שתקפו בדואים

טוביה זלינגר, רכז ביטחון בקריית ארבע, ואלכסנדר כוגן, סייר בהתנחלות, הורשעו בתקיפה ובחטיפה של שני בדואים שהגיעו לשער היישוב בחברת שתי מתנחלות. המחוזי גזר עליהם עבודות שירות, אך בית המשפט העליון החמיר בעונשם והמיר אותו למאסר בפועל. ביישוב היהודי מבטיחים לנקוט פעולות שישללו את הלגיטימציה של בית המשפט: "מה היה קורה אם ערבי היה מתעסק הבת של השופט? גם אז היו מקבלים את זה בשוויון נפש"?

עונשם של המתנחלים שתקפו בדואים: בית המשפט העליון דחה היום (ג') את ערעורם של שני תושבי קריית ארבע על חומרת עונש המאסר שנגזר עליהם, וגזר עליהם מאסר בפועל, לאחר שהורשעו בתקיפה ובחטיפה של שני בדואים. בכך קיבל בית המשפט את ערעורה של המדינה על קולת עונשם. הם ירצו שישה עד שמונה חודשי מאסר בפועל.

 

טוביה זלינגר, רכז ביטחון בקריית ארבע, ואלכסנדר כוגן, סייר בהתנחלות, הורשעו בבית המשפט המחוזי בירושלים בדצמבר 2005 במסגרת עסקת טיעון. הם הודו בתקיפה בנסיבות מחמירות, חטיפה לשם איום ושימוש לרעה בתפקידם נגד שני צעירים בדואים שהגיעו לשער היישוב בחברת שתיים מתושבות קריית ארבע.

 

כוגן הורשע בכך שכיוון לעבר הצעירים הבדואים את נשקו, קילל אותם, הכה אותם ואיים עליהם. זלינגר, שהגיע לאחר שהתקהלו תושבים רבים באזור, "הגיע לכלל מסקנה שיש לשים קץ לתופעה של קשירת קשר בין גברים ערבים לבנות היישוב", כדברי השופט אליעזר ריבלין. הם העלו את הבדואים על רכבם והסיעו אותם למקום נידח. שם הכה זלינגר את הצעירים בסיוע של קטין תושב קריית ארבע, שעה שכוגן אבטח אותם.

 

על-פי הודאתו של זלינגר, הוא דחף את הבדואים באמצעות שרשרת ברזל ואיים עליהם "שלא יעשו דבר, אחרת יירו בהם והם לעולם לא יימצאו, שם בין העצים", ככתוב בכתב האישום. בהמשך שחררו זלינגר וכוגן את הצעירים הבדואים לא לפני שגנבו מרכבם את הרדיו טייפ וסך של 4,800 שקל במזומן, וניפצו את שמשותיו.

 

בית המשפט המחוזי דחה את המלצות שירות המבחן, שהמליץ להסתפק בעונשי שירות לאור עברם של השניים, ובחר להטיל עליהם עונש מאסר עקב חומרת העבירות. על זלינגר נגזרה שנת מאסר, מתוכה שבעה חודשים בפועל בעבודות שירות והיתרה על תנאי. כוגן נידון לשמונה חודשי מאסר, ארבעה מהם בפועל בעבודות שירות והיתרה על תנאי. בית המשפט המחוזי גזר עליהם גם פיצוי בגובה של 5,000 שקל כל אחד. זלינגר וכוגן ערערו על חומרת העונש, והמדינה מצדה טענה כי העונש קל מידי וערערה גם היא.

 

המתנחלים: מה היה קורה אם ערבי היה מתעסק עם בת השופט

 

בית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, אליעזר ריבלין, סלים ג'ובראן ואליקים רובינשטיין, קיבל את ערעור המדינה וגזר עליהם מאסר בפועל, שלא בדרך של עבודות שירות. זלינגר ירצה שמונה חודשי מאסר ואילו כוגן ירצה שישה.

 

השופט ריבלין כתב בפסק דינו כי "המדובר בשני נושאי תפקיד ביטחוני ביישוב, שלא רק שנמנעו מלספק הגנה לחפים מפשע, אלא שהם גמרו אומר לנצל את מעמדם וכוחם". הוא ציין שבוודאי קיים משקל לעברם של השניים ולחרטה שהביעו, אך עם זאת אמר "אין בכך כדי להצדיק ירידה מתחת לרף הענישה של מאסר בפועל".

 

השופט ג'ובראן הוסיף: "חברה תרבותית ומתוקנת אינה יכולה להשלים ואסור לה להשלים עם מעשים מסוג זה, שיש להוקיעם מכל וכל בהיותם פוגעים בכבוד האדם ובערכי יסוד נוספים עליהם מושתתת שיטת המשטר שלנו. יתרה מזו, יש במעשים אלו כדי לזרוע איבה ומדון בין יהודים לערבים וכדי לפגוע במרקם היחסים העדין שבין הדתות והעדות השונות, הדרות בישראל זו לצד זו".

 

ביישוב היהודי בקריית ארבע ובחברון זעמו על החלטת בית המשפט העליון. גורמים בקריית ארבע אמרו ל-ynet: "מקומם ביותר שמי שיושב בהרכב השופטים הוא לא אחר מהשופט סלים ג'ובראן ומעניין מה היה קורה אם היו לוקחים אדם מהיישוב היהודי בחברון והיו אומרים לו לדון בתיקים של ערבים".

 

עוד הבטיחו המתנחלים: "יש זעם גדול בקריית ארבע על ההחלטה ומתוכננות שורה של פעולות שעיקרן שלילת הלגיטימציה של בית המשפט העליון. יש יוזמה לקרוא לנשיא לחנון את השנים בשל המצב המשפחתי הקשה של זלינגר. ישנה מצוקה אמיתית בקריית ארבע עקב ההתעסקות התמידית של ערבים עם בנות היישוב. מה היה קורה אם ערבי היה מתעסק הבת של השופט? גם אז היו מקבלים את זה בשוויון נפש?", תהו.

 

איתמר בן-גביר, תושב היישוב היהודי בחברון זעם גם הוא על ההחלטה: "אני לא מופתע על החלטת בית המשפט העליון, מה גם שזה נעשה באותו יום שבו הקל בית המשפט העליון בעונשם של פלסטינים שחטפו שוטר. ההחלטות הללו מוכיחות את הטענה שלנו, שבבית המשפט העליון יושבים שופטים שמאלנים".