המנצחים והמפסידים של השבוע

הסיפור הגדול של השבוע - מחדל הפסקות החשמל היזומות - הקפיץ לכותרות את אורי בן-נון, מנכ"ל חברת החשמל, שאחראי לפיאסקו של ניתוקי החשמל, שנפלו עלינו בהפתעה ולגמרי לא מוכנים. בן-נון ועובדיו היו יהירים ומתנשאים והוכיחו אטימות כלפי הצרכנים. "הישראלים מפונקים", האשים אותנו מנכ"ל חברת החשמל במקום להתנצל. במנצחים השבוע - רוני סופרסטאר שתקבל מיליון שקל תמורת עבודה בחופש הגדול

 

 

1. יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל. 50 מיליון שקל בחודשיים

אין מה לומר, שווה להיות מנהל אצל משפחת עופר. מנכ"ל החברה לישראל, יוסי רוזן, בן 67, מימש בחודשיים האחרונים, בשתי מנות, אופציות שקיבל ב-2003 במסגרת תפקידו וגרף לחשבון הבנק שלו לא פחות מ-50 מיליון שקל במזומן. לפי מועדי הפדיון נראה כי לרוזן היו הוצאות גדולות מאד בפסח ובשבועות. את מנת האופציות הראשונה הוא מכר יום לפני ליל הסדר, ב-11 באפריל והרוויח עליהן 24 מיליון שקל. 7 שבועות אחר כך, בדיוק יום לפני חג השבועות, מכר רוזן את מנת האופציות השנייה, הפעם ברווח של 25.6 מיליון שקל. ואם אתם באמת חושבים שרוזן היה צריך את הכסף הזה להוצאות שוטפות, תסתכלו על השכר שקיבל (בנוסף לאופציות) ב-2005 - 5.58 מיליון שקל היתה עלות העסקתו בשנה החולפת בחברה לישראל - 465 אלף שקל לחודש. כאחד המנהלים הבודדים שמימשו כמעט את מלוא האופציות שניתנו לו (נותרו לו עדיין אופציות בשווי של 6.4 מיליון שקל בחברה לישראל), יוסי רוזן הוא כיום אחד השכירים העשירים ביותר בישראל, אם לא העשיר שבהם.

 

 

 2. ח"כ יעקב ליצמן. יו"ר ועדת הכספים. אישור תמורת שיפוץ

ח"כ יעקב ליצמן מיהדות התורה יושב בכנסת על אחד התפקידים הנחשקים ביותר. למה זה תפקיד נחשק? כי ועדת הכספים היא הוועדה בעלת הסמכויות הגדולות ביותר בכנסת בהיותה הגוף שמאשר את כל סעיפי תקציב המדינה. כיו"ר הוועדה, יכול ליצמן לעכב או לאשר במהירות כל תוכנית תקציבית שמובאת לאישור ועדת הכספים. השבוע נזקקה לו בהקשר הזה יו"ר הכנסת, דליה איציק, שביקשה מוועדת הכספים לאשר לה תקן למישרה חדשה שלא היתה קיימת קודם - מנכ"ל הכנסת. איציק, שביקשה למנות לתפקיד את מקורבה, אבי בלשניקוב, ירדה לשוחח אישית עם יו"ר ועדת הכספים, כדי לבקש ממנו שיזרז את האישור לתקן שביקשה. יו"ר הכנסת גילתה כי הריהוט בחדרו של ליצמן ישן ומרופט, וראה זה פלא - תוך דקות פשטו על חדרו לא פחות מ-18 עובדי משק שתוך 4 שעות שיפצו, סיידו, הניחו שטיח חדש והחליפו את כל הריהוט בלשכת יו"ר ועדת הכספים, שהפכה כמעט בין רגע להיות אחד החדרים היפים ביותר במישכן הכנסת. עכשיו תנחשו כמה זמן חלף עד שאושר מינויו של בלשניקוב למנכ"ל הכנסת - אל תתאמצו יותר מדי. כבר למחרת אישרה הוועדה פה אחד את המינוי שביקש דליה איציק להעביר. לזה קוראים מצב של win-win. כל הצדדים הרוויחו. רק אנחנו נשלם קצת יותר.

 

 

3. רוני סופרסטאר. מיליון שקל על עבודה בחופש הגדול

מחפשים עבודה לחופש הגדול? אם סיימתם תיכון ואתם מעל גיל 18 תשתכרו השנה 18.58 שקל לשעה, ואם תתבקשו לעבוד שעות נוספות יטפס שכרכם ל-23.22 שקל לשעה. זהו שכר המינימום הקבוע בחוק לעבודת נוער. יש כמובן כאלה שמוצאים עבודות מכניסות יותר. קחו למשל את רוני דואני, הידועה יותר בשם הבמה שלה, רוני סופרסטאר. השבוע חתמה רוני על חוזה עם רשת מלונות פתאל לפיו היא תיתן בתקופת החופש הגדול 54 הופעות, בנות 50 דקות כל אחת, במלונות הרשת באילת ובים המלח. התמורה? מיליון שקל. עשינו לכם את החשבון - בסך הכל תופיע רוני ביולי ובאוגוסט 45 שעות (54 הופעות של 50 דקות) עבורם תקבל מיליון שקל שהם קצת יותר מ-22.2 אלף שקל לשעה. נכון, לא הכל הולך אליה - נגנים, רקדנים, פועלי במה וכמובן חברת ההפקות, ישתתפו גם הם בחגיגה. אבל איך שלא תהפכו את זה, רוני דואני, חיילת בת 20, לא צריכה הקיץ לבדוק את טבלאות שכר המינימום.

  

 

 

1. אורי בן-נון, מנכ"ל חברת החשמל. כולכם אשמים

אי אפשר לקבוע  עדיין חד-משמעית מיהו האחראי למחדל שגרם השבוע להפסקות חשמל יזומות בכל רחבי הארץ. ועדת בדיקה שמינה שר התשתיות תגיש לו בשבוע הבא דו"ח בעניין. אבל כן אפשר לדבר על האופן שבו טיפלה חברת החשמל  במשבר הזה, ומה שקרה שם היה מחדל חמור לא פחות מהפסקות החשמל עצמן. הנהלת חברת החשמל, ובראשה המנכ"ל, אורי בן-נון, התנהגה כמו שמונופול ללא מתחרים מתנהג - ביהירות, בהתנשאות, באטימות ותוך התעלמות מוחלטת מציבור הצרכנים. במשך יומיים הופסק החשמל באזורים שונים בארץ ללא התרעה מוקדמת ומבלי שראשי החברה טרחו לצאת אל הציבור ולהסביר למה זה קרה, מה צפוי בהמשך והיכן צפויים הניתוקים הבאים. מסתבר שחברת החשמל ידעה, לפחות שבוע מראש, כי צפויים שיבושים קשים באספקת החשמל השבוע. למה לא הודיעו על כך לציבור? "כי לא רצינו להכניס את הציבור לפאניקה", הסביר המנכ"ל בן-נון בראיון לערוץ 2. באמת תודה. המטרה של בן-נון, הפסיכולוג הלאומי, אכן הושגה - חוץ מכמה מאות אנשים שנתקעו במעליות בגלל הפסקות החשמל היזומות של החברה, איש לא נכנס לפאניקה. וכשהוא כבר יצא לתקשורת לתת הסברים הוא קבע באופן הנחרץ ביותר: "לא היה מחדל". אז מה כן? "יש הרבה מדינות מתקדמות שיש להן מחסור בחשמל", אמר בן-נון בראיון לגלובס. "זה לא בסדר אבל לא קטסטרופה. אבל הישראלים מפונקים". עכשיו הבנו. אנחנו אשמים. אנחנו, הצרכנים המפונקים, אלה שמצפים מן המזגן שלהם לפעול בחום של 35 מעלות. אנחנו, שלא כמו בן-נון, באמת לא יודעים מי אחראי לפאשלה, אבל אם מנכ"ל חברת השירותים הציבוריים הגדולה ביותר בארץ מאשים את לקוחותיו בפינוק יתר, במקום לבקש את סליחתם, בעינינו די בכך כדי לפסול אותו לתפקיד מנכ"ל חברת החשמל.

 

 

2. שרגא ברוש, נשיא התעשיינים. קרח מכאן ומכאן

ליבנו לשרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים. בתחילת השבוע נדמה היה שהולך לו - הוא הוציא את יורם בליזובסקי, המנכ"ל הוותיק של ההתאחדות, לגימלאות, והודיע לעיתונות ולחבריו בנשיאות התעשיינים כי את מקום המנכ"ל הפורש יתפוס אבי בלשניקוב, המנכ"ל היוצא של משרד התקשורת וממקורביו של ברוש מימי עבודתם המשותפת במכון היצוא (בלשניקוב היה אז סמנכ"ל המכון וברוש היו"ר). אבל בסוף השבוע נותר ברוש קרח מכאן ומכאן - בליזובסקי אמנם פרש, אבל בלשניקוב "הבריז" ברגע האחרון, והודיע כי במקום לבוא להתאחדות התעשיינים הוא קיבל את הצעת יו"ר הכנסת, דליה איציק, להתמנות לתפקיד מנכ"ל הכנסת. אלא שגם בכך לא נגמרו הצרות של ברוש. כדי להצדיק את המהלך שלא צלח במינוי המנכ"ל, הסביר ברוש כי לא היתה לו ברירה, שכן ראש הממשלה פנה אליו וביקש שישחרר את בלשניקוב ויאפשר לו להתמנות למנכ"ל הכנסת, וכי איך הוא יכול להמרות בקשה של ראש הממשלה? אלא שכבר למחרת הוציאה לשכת ראש הממשלה הודעה נרגזת בה נמסר כי אולמרט מעולם לא התערב במינויו של בלשניקוב וממילא לא פנה בשום בקשה לברוש. דובר ראש הממשלה מסר כי הטענה לפיה ראש הממשלה היה מעורב בנושא המינוי היא "שקרית". לא פחות ולא יותר. וכך  נותר ברוש המסכן בסוף השבוע הזה בלי מנכ"ל להתאחדות התעשיינים ועם תג של שקרן שקיבל אגב כך מראש הממשלה. לא נעים.

 

 

 

יוני שסטוביץ', מנכ"ל שסטוביץ'. איבד פרה חולבת

ככה זה בעסקים. לא משנה כמה אתה טוב וכמה תתאמץ, לעתים מישהו אחר מחליט בשבילך בשלט רחוק. זה מה שהרגיש השבוע יוני שסטוביץ', מגדולי היבואנים בארץ של מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה, שאיבד את העוגן המרכזי של עסקיו - יבוא מוצרי ג'ילט, ונאלץ להעביר את הזיכיון על ג'ילט לנציגות הישראלית של פרוקטר אנד גמבל. שסטוביץ' עשה חיל עם ג'ילט. מכירות המותג הסתכמו בכ-150 מיליון שקל לשנה ועל פי ההערכות היוו כ-40% מן הרווחים של חברת שסטוביץ' (המייבאת גם את מוצרי קולגייט-פלמוליב, ג'ונסון אנד ג'ונסון, לאחרונה גם את דגני קלוגס). אז מה קרה?  בינואר 2005 רכשה פרוקטר אנד גמבל העולמית את חברת ג'ילט בעיסקת ענק שהיקפה 57 מיליארד דולר. בכל העולם עברו נציגויות ג'ילט לידי הנציגויות המקומיות של פרוקטר והיה ברור שהגזירה הזו תינחת בסופו של דבר גם על עסקיו של שסטוביץ' בישראל. פרוקטר פיצתה כנראה את שסטוביץ' בלא מעט מיליונים על אובדן הפרה החולבת שלו, אבל שום סכום לא יוכל לפצות אותו על אובדן הכוח שהיקנתה לו השליטה בג'ילט מול הרשתות, והרווחיות האדירה והיציבה שהביאו לו סכיני הגילוח.