המדובר במערכת מחשב המיועדת לשימושם של חולים יחד עם בני משפחותיהם או מטפליהם. למערכת הכוללת מחשב ומסך מגע מוטענת מדיה מחייו של החולה כשהוא מתפעל את המערכת ומגיב לתמונות, לצלילים ולטקסטים הנצפים. את המערכת פיתחו הסטודנטים משה בראל ויוני אפשטיין.
מטרת הפרוייקט היא עידוד החולים להיזכר ולשוחח על זכרונותיהם. באמצעות ממשק פשוט הכולל כאמור מסך מגע כאמצעי הקלט היחיד במערכת, יכולים המטופלים לתפעל אותה ללא ידע מוקדם או הדרכה כלשהי.
המערכת פותחה בשלבים, כאשר בכל שלב הוערכה המערכת על ידי מומחים למחלה, מטפלים, בני משפחה והחולים עצמם. לאחר כל שלב בוצעו תיקונים ועדכונים במערכת בהתאם למשוב שהתקבל. בשלב הסופי, נבחנה המערכת בהשתתפות חמישה חולים ומטפלותיהם, וזכתה לתגובות חיוביות מאד. החולים תיארו "תחושה נעימה" בצפייה באפיזודות מעברם.
"המערכת לא מעכבת את המחלה", אומר ל- ynet ד"ר נעם טרקטינסקי, "אבל היא מסייעת לעבודת המטפלים ונותנת לחולה הרגשה טובה. המערכת תפורה פרטנית לחולה, ומאפשרת להתאים את התוכן בהתאם לתחושות החולה ורצונותיו. הגירויים הללו מאפשרים לתרגל אצל החולה תפקודים מוחיים שונים שרק הולכים ומידרדרים". בינתיים לא נתקבלו אצל המפתחים הצעות לשיווק מסחרי שלה, והיא משמשת לצרכים אקדמאיים.