רמון: להקים בית דין לפשיעה חמורה

שר המשפטים אמר כי בכוונתו להקים בית דין לפשיעה חמורה, שיעסוק במשפטים המתנהלים נגד ארגוני פשיעה בישראל. בהופעה בוועדת החוקה הציג רמון את תוכניותיו: מלחמה בעינוי הדין ומערכת ענישה קבועה ומסודרת. אבל לכל מי שציפה למהפכה מהירה, רמון מצנן: "אני מוגבל, ידיי כבולות"

שר המשפטים, חיים רמון, אמר היום (ד') כי בכוונתו להילחם בארגוני הפשיעה, על ידי הקמת בית דין לפשיעה חמורה, שיעסוק במשפטים המתנהלים נגד ארגוני פשיעה בישראל. "זה חלק מהמאבק במשפחות הפשע שצמחו בישראל 10-15 השנים האחרונות ומנהלים חיי פשע ללא מורא. חלקם הפכו לסלבריטאים", אמר השר רמון.

 

גורמים בכירים בלשכתו של השר אמרו ל-ynet שהמטרה היא להפוך את הענישה לאפקטיבית יותר. "האנשים האלה מרגישים שאולי משתלם להם לבצע את הפשעים האלו כי התוצאה, שבאה בעסקאות טיעון על פי רוב, נוחה עבור משפחות הפשע, בגלל הצורה הקיימת שלא מאפשרת לנהל משפטים כאלה", הסביר הגורם

 

בפועל תיקי הפשיעה כיום מורכבים מאוד והמשפט נמשך זמן רב. בשל התארכות הזמן, לעיתים נעלמים עדים וקשה מאוד לגבות ראיות והוכחות, דבר שמאלץ את הפרקליטות להגיע לעסקאות טיעון שמשתלמות, כך נראה, לפושעים.

 

רמון סיפר בוועדה כי כבר שוחח עם מנהל בתי המשפט, השופט בועז אוקון, ובכוונתו לשוחח עם נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, שכבר הביעו הענות. המכשולים שיצפו לשר המשפטים כרגע הם התקציבים ממשרד האוצר והבירוקרטיה שמסביב, עם כי לא נראה שתידרש חקיקה ייחודית לצורך כך ובית המשפט לפשע מאורגן יוקם בתוך בית המשפט המחוזי בתל אביב, שם מתנהלים מרבית תיקי הפשיעה החמורה.

 

רמון: הסחבת בתיקים - פגיעה קשה בשלטון החוק

 

39 אלף תיקים פליליים נמצאים כעת בטיפולה של מערכת האכיפה בישראל. 9,000 מתוכם נמצאים בפיגור, חלקם נפתחו כבר לפני עשור. ובכל העומס זה מטפלים 600 פרקליטים. שר המשפטים בטוח כי המצב הבלתי אפשרי הזה מהווה "פגיעה קשה בשלטון החוק, הן בהיבט ההרתעתי והן בהיבט של פגיעה בזכויות האדם והאזרח".

 

בהופעה בוועדת החוקה של הכנסת, פירט רמון את תוכניותיו לרפורמה במשרד. כבר בתחילת דבריו הבהיר כי חרף בכירותו במערכת המשפטית, הוא נתון ללא מעט מגבלות: "אמנם אני עומד בראש המערכת, אבל אינני שולט בה, וזאת מתוקף החוק. ההתערבות שלי אפילו בנושאים מנהליים מוגבלת ביותר". הוא הוסיף בצער: "אני רואה תופעות כמו עינוי דין, שמבחינה ציבורית מקוממות אותי, אך ידיי כבולות".

 

"אזרחים פונים אליי בנוגע לתיקים שלא זזים במערכת, אך אני איני יכול לפנות באופן ישיר כדי לזרז את התהליך", סיפר רמון לח"כים. "אני הממונה על המערכת, אבל בגלל הרגישות והשמירה על עצמאות בתי-המשפט, אני מחויב לעשות זאת ברגישות ובזהירות מירבית".  

 

בין תוכניותיו הראשונות, עומד רמון להגיש כבר בשבוע הבא הצעת חוק ממשלתית, פרי עבודה של יותר מעשר שנים, שמטרתה

לקבוע בחוק ענישה קבועה על עבירות. "עד היום, המדיניות בפרקליטות היא כזו שבחלק גדול מהתיקים, אין דורשים עונש ספציפי. הפרקליטות מגישה לבית-המשפט תקדימים הקשורים למקרה, ומשאירה בידי השופטים את מלוא שיקול הדעת. ביקשתי שיסבירו לי מדוע לא לקבוע מראש עונש ספציפי, כי לדעתי, צריך להיות קו שאומר כי על עבירה X יינתן עונש Y. אם יש נסיבות מקלות, צריך להביא אותן ולהסביר מדוע לא להעניש על פי הקביעה האחידה".  

 

בתחום האזרחי מתכנן רמון רפורמה נוספת, שמטרתה להפריט חלקים נכבדים בפרקליטות העוסקים בנושאים אזרחיים. מנתונים שהציג השר עולה כי הפרקליטים במחוזות השונים כורעים תחת עומס בתיקים שלדבריו, אין כל צורך שיעסקו בהם. בשלב הראשון הוא מבקש להוציא לפחות שליש מהתיקים בנושאים האזרחיים מטיפול הפרקליטות.

 

שינוי נוסף שמתכנן שר המשפטים נובע מהעובדה שגילה כי המדינה אינה תובעת, אלא נתבעת בלבד. "לפני כניסתי לתפקיד

 חשבתי שאני יודע דבר מה על המערכת, אלא שלהפתעתי גיליתי שמדינת ישראל אף פעם לא תובעת. חברות קבלניות למשל גורמות נזקים של מיליונים לקופת המדינה, אבל היא אינה תובעת. מדובר בתופעה משונה מאוד". בנושא אחר גילה רמון כי שיגר מכתבים ל-16 דיינים, בהם הוא מורה להם לעבור להתגורר, עד ערב ראש השנה, במקום בו הם שופטים, ולא - הוא יחל בתהליך הדחתם.