גפילטע-פיש של צדיקים וקוגעל ירושלמי

לכל אחד מאיתנו יש מאכל שהוא פשוט לא יכול לסבול, אצל אביגיל מייזליק זה גפילטע פיש על כל צורותיו - אז מה היא עושה אם כך כשמזמינים אותה לארוחת שבת ומגישים את הקציצה האפרפרה והמתקתקה?

"את - תשבי לידי", חייכה הרבנית החשובה ואני ניסיתי להסתובב ולראות למי היא מתכוונת. "התכוונתי אליך. את אביגיל מייזליק, נכון? שמעתי שיש לך טור קבוע על אוכל, ואם את כזו בשלנית אני חייבת לתת לך את המתכון של אימא שלי לגפילטע פיש. תאמיני לי שכזה גפילטע פיש עוד לא אכלת!". מאד התרגשתי מהכבוד - לשבת ליד הרבנית הצדקת, בתו של צדיק קדוש וגאון. רק נשמתי לרווחה שאת המתכון היא נתנה לי בעל פה ולא הייתי חייבת לטעום.

 

ההיסטוריה העגומה של הגפילטע ושלי מתחילה מיום אפרורי אחד במהלך לימודי הבישול במלון דן. היה זה ערב פסח עת עמדתי יום שלם והכנתי קרפיונים לגפילטע פיש של המלון. יום שלם של חיתוך קרפיונים - הספיק לי בשביל לפתח עוינות כבדה לדג הריחני הזה.

 

כמה שנים מאוחר יותר, עדיין בהיותי רווקה, התארחתי בשבת אצל משפחה נעימה וחביבה. מכל השבת אני זוכרת בעיקר אירוע אחד: הרגע בו הגישו את הדג. המנה הייתה, ניחשתם נכון, פרוסה של קרפיון ממולאת בגפילטע פיש. הייתי האורחת היחידה ולבני הזוג הייתה רק תינוקת קטנה, כך שאי אפשר היה להעלם בחסות הערפל ונאלצתי לאכול. הדג היה מ-ל-א עצמות. כל ביס - עוד עצם. אולי הם לא ידעו כל כך טוב לבשל אבל בעיני זה היה אחד הדברים הכי לא טעימים (בלשון המעטה) שאכלתי בחיי, ואני נאלצת לקחת עוד ביס, ועוד אחד.

 

ובינתיים בעל הבית מתחיל להלל ולשבח את הדג: "אח! אתם רואים? זאת יהדות. זה! הדג הזה! זה בעיני - יהדות. כל הזמן מבררים. כל הזמן מוציאים את הטוב מהרע, והטוב אח! כל כך טעים, אז מה אם הרע קצת דוקר, או נתקע קצת בגרון..." אכן, את הדג הזה לא שכחתי הרבה זמן.

 

המפגש הבא היה כאשר הוזמנתי על ידי שכנתי המקסימה בדחילו ורחימו לסעודת שבת. "אני כל כך רוצה להזמין אותך - אבל אני פשוט לא מעיזה. את כזו שפית ואני עושה אוכל פשוט". למרות שניסיתי לשכנע אותה שזו שטות מעין כמוה, וטענתי שדווקא בתור שכנה היא עדה לכך שבביתי אוכלים אוכל פשוט ורגיל ולא שום דבר מיוחד - זה לא עזר. בסוף, לשמחתי, היא התגברה והזמינה אותנו - אז זוג צעיר פלוס תינוקת - לסעודת שבת. "לפחות דבר אחד אני בטוחה שאני מבשלת טוב". היא קיבלה את פני בחיל וברעדה. "וזה הדג". הו הדג!

 

אז מה אני אעשה עכשיו? אם אני אספר לה את דעתי האמיתית על הגפילטע פיש באשר הוא - היא תתעלף, זה בטוח. למזלי הקדוש ברוך הוא לא עזב אותי ושני ניסים קרו לי, האחד שבעלי (שאוהב מאד גפילטע פיש ולעולם לא זוכה לאכול אצלנו בבית) ישב לצידי, והשני שבעלת הבית כל הזמן הסתובבה בין הסלון למטבח ועימה ילדיה הרבים. חיכיתי בסבלנות עד שבעלי סיים את הקציצה שלו, הבטתי היטב סביב וכהרף עין החלפתי בין הצלחות. אף אחד לא שם לב חוץ מילדה אחת שהסתכלה ישר אלי אך למזלי לא בדיוק הבינה את מה שהיא ראתה - ומבעלי ההמום שגילה קציצה חדשה שלפתע נחתה לו בצלחת. עכשיו כבר יכולתי לגשת לבעלת הבית, להודות לה ולומר שגפילטע פיש כזה - לא אכלתי בחיים! (ובליבי חשבתי שאני מקווה שבחיים גם לא אוכל).

 

אז מכל זה יוצא שהפעם אני מביאה מתכונים שלא טעמתי של הרבנית, ועל הגפילטע פיש שלה כל בני המשפחה המורחבת בלי עין הרע, גומרים את ההלל.

 

 

גפילטע פיש של צדיקים

 

כולם עושים את הגפילטע פיש הכי טעים. גם סבתא שלי (שלא תחשבו שטעמתי אבל ככה אמא שלי היתה טוענת). בכל אופן - הנה מתכון של צדיקים:

 

זמן הכנה: 30 ד'. זמן בישול: 30 ד'.

 

המרכיבים:

1 ק"ג בשר קרפיון טחון

4 בצלים גדולים חתוכים לטבעות

שמן לטיגון

3 ביצים

3 כפות סוכר

1 כף מלח

כפית פלפל שחור

פרוסה עבה של חלה

3 כפות פירורי לחם

לציר:

ראש ועצמות של הקרפיון (לא חובה אבל מוסיף מאד)

בצל גדול חתוך לעיגולים

2-3 גזרים חתוכים לעיגולים

מלח, סוכר, פלפל

 

אופן ההכנה:

1. מטגנים את הבצלים בשמן מספר דקות עד שהם מתרככים והופכים שקופים. מסירים מהאש.
2. משרים את החלה במים מספר דקות, מוציאים וסוחטים. טוחנים יחד את הבצל והחלה.
3. שמים בקערה את כל החומרים, מוסיפים את הבצל הטחון עם החלה ומערבבים את הכל לתערובת אחידה. יוצרים "קלופס" ארוך או קציצות קציצות - לפי הטעם.
4. הציר: שמים בסיר גדול את העצמות והראש ומכסים במים. מוסיפים את הבצל הפרוס, עיגולי הגזר ומביאים לרתיחה. מתבלים במלח, פלפל וסוכר ומניחים את הדגים בתוך המרק. מבשלים כחצי שעה ומסירים מהאש. מוציאים את הקציצות, מסדרים במגש, ומקררים.

 

 

קוגעל אטריות ירושלמי

 

אם כבר אוכל יהודי מסורתי אז אי אפשר בלי קוגעל אטריות שחום בשבת. לקוגעל של הרבנית יצא שם דבר ומה שאני אהבתי במתכון זה שלא צריך ללכלך יותר מסיר אחד בו מתבשל הכל.

 

זמן הכנה: 20 ד'. זמן אפיה: שעה.

 

המרכיבים (תבניות אינגליש קייק):

חבילה של אטריות מס' 10

1/2 כוס שמן

3/4 כוס סוכר

6 כוסות מים רותחים

4 ביצים

1/2 1 כפיות פלפל שחור

1 כף מלח

עוד סוכר לפי הטעם

 

אופן ההכנה:

1. משחימים את השמן עם חצי כוס סוכר בסיר גדול עד שהוא הופך לקרמל. ברגע שנוצר קצף שופכים את האטריות לתוך הקרמל ומערבבים. מוסיפים 6 כוסות מים רותחים, מערבבים ומשאירים על אש קטנה 3-4 דקות עד שהאטריות סופגות לתוכן את הנוזלים. מערבבים מידי פעם.
2. מסירים מהאש ומצננים מעט.
3. מוסיפים אחת אחרי השניה את הביצים, פלפל שחור, מלח ואם רוצים טעם יותר מתוק, עוד סוכר לפי הטעם. משמנים 2 תבניות אינגליש קייק מאורכות ומעבירים פנימה את התערובת.
4. אופים בחום של 180 מעלות שעה, מוציאים ומצננים.
5. טיפ: אם אופים בתבניות חד פעמיות כדאי לשים אותן על תבנית של התנור ולא על רשת, אחרת הקוגעל לא נאפה מלמטה.