אונס בבסיס: "רחמים על המפקד, הקורבן נשכח"

הרבה דברים טובים נאמרו ביממה החולפת על מפקד בסיס נבטים, שבו התרחשה פרשיית האונס הקשה, בעקבות פרישתו. אבל לא כולם מצטרפים למברכים. ח"כ יחימוביץ': "מרוב עיסוק באצילות המפקד, שוכחים מהטרגדיה של הילדה". ד"ר אסתר הרצוג: "אין סיכוי שהוא לא ידע מזה". מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית: "הפרישה - פלסטר במקום ניתוח"

פרישתו של מפקד בסיס נבטים, שבו נאנסה על-פי החשד נערה בידי עשרות חיילים, עוררה גל אמפטיה למפקד, אלוף-משנה ארז, בתוך הצבא ומחוצה לו. אבל לא כולם מצטרפים למחמאות ויש מי שחושב שזה צעד הכרחי לנוכח המעשים החמורים שהולכים ומתבררים. ד"ר אסתר הרצוג, מומחית לאנתרופולוגיה חברתית מבית ברל אומרת ל-ynet: "תיכף ומיד מרחמים על המפקד המסכן. יש לו אחריות". ח"כ שלי יחימוביץ' אומרת שההתפטרות היתה הצעד הנכון, "מרוב עיסוק באצילות הנפש של המפקד אנחנו שוכחים מהטרגדיה האמיתית של הילדה".

 

לדברי הרצוג, "אם קורה שם דבר כזה מחפיר, אין סיכוי שהוא לא ידע מזה. אין אפשרות כזאת, אלא כן הוא עיוור ואז מלכתחילה הוא לא היה צריך להיות מפקד הבסיס". לדבריה, מדובר במקרה בלתי נסבל המעורר בחילה. "אי אפשר להיתמם ולהרים עיניים לשמיים. קשה בכלל לקלוט זאת. המשמעות כל כך קשה וחמורה, אנשים מסתתרים מאחורי זה שהיא נראתה כך או אחרת, שהנערה 'רצתה את זה'. יש פה התחסדות וצביעות הזועקת לשמיים. איך לאנשים האלו אין בושה להיאחז באמירות כאלו, להסתתר מאחורי טיעונים כל כך מבישים ושקריים.

 

"כל בר דעת עם קצת תבונה יכול לראות שהדברים הם מחפירים. זו צביעות נוראה המתחברת לי מאוד לאווירה הכללית בארץ. התייחסות כל כך מזלזלת לנשים ולנערות והסתכלות עליהן כעל אובייקטים מיניים. כל הפרסומות, הדיבורים, התייחסות לנשים והמקום של האישה בארץ כסמלי מין, במיוחד נשים צעירות. כך זה בכל העולם המערבי בהן הצד הקפיטליסטי חזק ותעשיית המין היא מאוד משגשגת. התחזקות הפורנוגרפיה, הסחר בנשים והזנות שמקבלים איזשהו מקום של לגיטימיות. כאילו שזה בסדר שנשים נותנות שרותי מין, העיקר שזה מרצון ושלא יכפו עליה. כביכול היא בוחרת בזה".

 

מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, טל קרמר ודעי, אומרת ש"עצם הפרישה של מפקד הבסיס זה כמו לשים פלסטר במקום שבו צריך ניתוח. אנחנו חושבות שזה באמת מה שהמפקד היה צריך לעשות. אבל הבעיה היא כל כך הרבה יותר מהותית וחמורה בהיקפים כל כך רחבים בשביל להגיד - נסלק את ה ש.ג והכל יהיה בסדר. אנחנו מדברים פה על ערכים שצריך לבנות ולהטמיע. זה שהוא הלך הביתה לא התחיל אפילו לפתור את קצה קצהו של הקרחון של הסיפור המחריד שארע בבסיס שלו. הפרישה שלו אינה פתרון. אולי זה אחד האמצעים. צריך לעשות שם בדק בית, טיפול שורש וניקוי יסודי".

 

נציגות איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ייפגשו עם מפקד חיל האויר בעקבות הפרשה. "כתבנו מכתב למפקד חיל האוויר והצענו את הכלים שיש לנו על מנת לעזור", אומרת קרמר ודעי. "כתבנו שבאותה הנחישות שבה פועל חיל האויר בשדה הקרב, הוא צריך לפעול על מנת לטפל בבעיה הזו. ביקשנו פגישה ובסופו של דבר, לאחר שלושה שבועות, קיבלנו מכתב חזרה שבו הם הודיעו שישמחו להיפגש. לקח להם זמן אבל זו בשורה מאוד משמחת מבחינתנו".

 

יחימוביץ': התפטרות היתה הצעד הנכון

 

קרמר ודעי מדברת על המושג "קוֹרבנוּת חוזרת" ועל הניצול של הגברים שמאתרים את החולשה הזו אצל הקורבן. "בהכרותי רבת השנים עם נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אין ילדה נערה או אישה שרוצה לשכב עם עשרות גברים. לא קיים דבר כזה. יש תופעה שנקראת קורבנות חוזרת. שבסופו של דבר את מגיעה עוד פעם ועוד פעם למקום של הקורבן. ולמה זה קורה? בדרך כלל ילדות שנפגעו בגיל צעיר בבית על-ידי מישהו קרוב שאמורים לתת בו אמון. ילדה קטנה שזה מה שקורה לה, לא יודעת במה ואיך היא צריכה להאמין".

 

לדברי מנהלת איגוד מרכזי הסיוע, "אנשים יודעים לזהות ולאתר את החולשה ופגיעות אצל הקורבן. יש כאלו שינצלו את זה ויש כאלו שלא ינצלו את זה. הרי כמעט בכל בית ספר יש את הילדה שנקראת 'המזרן של בכיתה'. לא קשה לאתר את זה. וזה העניין שאנחנו מנסים לעשות. לחנך, שלא יגידו הילדה הנימפומנית, שאוהבת סקס, שרוצה לעשות את זה עם כולם ושאומרת שהיא בת 16. התפקיד שלנו זה לתת לנפגעות האלו קול".

 

בשבוע הבא תתכנס ועדת החוץ והבטחון לדון בפרשה זו לאחר שחמש חברות כנסת, בהן שלי יחימוביץ', פנו ודרשו דיון בנושא. גם ליחימוביץ' יש ביקורת על התנהלות העניינים בפרשה: "ראשית, אני חושבת שלהתפטר מהתפקיד זה הצעד הנכון. הוא נכון משום שהמימד ההצהרתי והציבורי של אקט כזה הוא מאוד משמעותי. הוא משדר משהו לחיילות ולנשים בכלל.

 

"מעבר לזה, חבל לי על שני דברים. אחד זה שהפרישה של המפקד קרתה אחרי לחץ ציבורי מאוד מסיבי. ושביום הראשון אחרי שהפרשה התפוצצה לא הבינו את עומק חומרתה והדרגים הפיקודיים חשבו שזה יעבור בשקט או ברעש מינורי". ח"כ יחימוביץ' מצרה על המהירות שבה שוכחים את הקורבן. "הדבר הכי חמור ששב ועולה בכל פרשיית אונס זה שמהר מאוד שוכחים מהקורבן ועוברים להתעסק בסביבה. כמה הסביבה נפגעה. 

 

"בסופו של דבר קרה כאן דבר נורא - יש ילדה שלא תשתקם לעולם מהאונס הקבוצתי שעברה. צריך לזכור שהטרגדיה לא קרתה לאנסים או למי שהיה צריך לשמור על שלומה של הילדה, שאלה המפקדים בבסיס. הטרגדיה היא של הילדה ושל המשפחה שלה. וכמו תמיד - אנחנו מהר מאוד שוכחים את הקורבן ועוברים לרחם על כל הסביבה. זה קלאסיקה. צריך לחשוב על הילדה כאילו היא הילדה שלך ואז להבין את עומק הזוועה".