20 שנה ועוד חמישה חודשים בכלא - זה עונשו של איגור זוזוליה, בן 34 מחיפה, שדקר למוות את בת זוגו, אולגה לבנצ'קו. במסגרת עסקת טיעון, שאושרה בבית-המשפט המחוזי בעיר, הומרה עבירת הרצח בהריגה, לאחר שנקבע כי זוזוליה היה שיכור בעת המעשה - ולכן לא היתה לו כוונה לרצוח.
גופתה של לבנצ'קו, בת 34, התגלתה בשכונת הדר בחיפה בפברואר 2005. בן זוגה, זוזוליה, ישן בחדר הסמוך. הוא הודה במעשים ושחזר אותם, אולם כפי שהתברר במהלך המשפט, זכר כי דקר את האשה רק פעם אחת, ולא 86 פעם, כפי שנקבע בנתיחת הגופה.
בתחילה הואשם זוזוליה ברצח, ובכתב האישום תואר כיצד רדף אחרי לבנצ'קו בדירה, ולבסוף לכד אותה ודקר אותה פעם אחר פעם בסכין מטבח גדולה.
אך במהלך המשפט הצליחו עורכי הדין ליאור בר זוהר ושרון רינגלר מהסניגוריה הציבורית, להוכיח דווקא בסיוע המומחים שהביאה התביעה, כי במצב השכרות העמוק בו היה נתון הנאשם, לא יכול היה להתכוון (כנדרש בחוק, על מנת להוכיח רצח) לבצע מעשה רצח.
כמו כן התברר כי במהלך השחזור והעדויות של זוזוליה במשטרה, התגלו פערים מהותיים בין דבריו לבין הממצאים בשטח. בסופו של דבר הסכימה התביעה להפחית את האישום להריגה במקום רצח.
השופטים מנחם נאמן, מנחם פינקלשטיין וכמאל סעב גזרו על זוזוליה את העונש המקסימלי על הריגה, 20 שנות מאסר בפועל, והפעילו עונש מאסר על תנאי של חצי שנה נוספת, שהיה תלוי נגדו בגין עבירות אלימות קודמות. "אם לא למקרה נורא זה, ולנאשם אלים זה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר, למי ולאלו נסיבות נקבע עונש זה?!", כתבו בגזר הדין.
עוד ציינו השופטים, כי לנאשם עבר פלילי עשיר בעבירות אלימות, וכי מדובר בעבריין אלים ואכזרי. "ריבוי מעשי האלימות ואכזריותם, יש בהם כדי לנטרל לגמרי כל אפשרות לטעון כי יש להתחשב בעובדה שהנאשם עשה את מעשיו בהיותו שיכור", קבעו. "מי שנוכח לראות כי בעת שהוא שיכור, הוא מסוגל למעשים כה אכזריים ולמרות זאת ממשיך לשתות לשוכרה, נחשב בעיני לא רק לאדיש לתוצאות מעשיו אלא למי שרצה בתוצאות אלו", קבעו השופטים.