נערה במפלה: Wonderfalls
ג'יי חוזרת לעיר הולדתה וונדרפולז, מעל מפלי הניאגרה, שם היא חיה בקרוואן - צורת המגורים האמריקנית המשפילה ביותר - ומתפרנסת ממכירת מזכרות לתיירים. הקטע של ג'יי הוא שמאז שהיא חזרה הביתה, חפצים דוממים מדברים אליה ומורים לה לסייע לכל מיני מסכנים. ככה שג'יי המיזנטרופית מוצאת את עצמה עוזרת לזרים ושונאת כל רגע. הקטע הוא שלמרות שזה נשמע כמו הרעיון הגרוע בעולם, וונדרפולז היא סדרה מצוינת עם שחקנים מקסימים ועלילה משכנעת.
ג'יי, שברו של החלום האמריקאי, היא דמות שיהיה לך קל להזדהות איתה. למרות שנתוני הפתיחה שלה אידיאליים - אינטליגנטית, יפה ומבית טוב - היא פשוט לא מצליחה בכלום. הכישלונות וההתנהגות התמוהה שלה מטרידים את הוריה המצליחנים ואת אחותה העורכת דין, אבל מדליקים את הברמן המקומי.
שווה ספוגית: טיירון ליטסו בתפקיד אריק הברמן.
Wonderfalls, 2004.
FOX שידרה רק ארבעה פרקים מהעונה הראשונה שצולמה, אבל ברשת תמצאי גם את כל היתר
משפחה בהפלצה: Crumbs
זוכרות את פרד סבאג', הילד החמוד מ"שנות הקסם"? אז ב"קראמבס" הוא עדיין ילד חמוד, רק שהוא כבר כמעט בן 30, תסריטאי שכתב סרט ראשון ומוצלח, אבל נאלץ לעזוב את הוליווד ולחזור לעיר הולדתו בניו אינגלנד. התירוץ הרשמי לחזרה שלו הוא שאמא שלו משתחררת מבית משוגעים אחרי שניסתה לדרוס את אבא שלו. אבל האמת היא שלמרות הצלחת סרטו הראשון הוא סובל ממחסום יצירתי, ואף אחד לא רוצה להעסיק אותו.
הדינמיקה המשפחתית בבית מטרידה לא פחות מזאת של "משפחה בהפרעה": האבא עזב את האמא בשביל מבקרת מסעדות, ואילו האם, שמאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי, מנהלת רומן עם אח שחור. האח הקטן לא סולח לגדול על הסרט שכתב, שמתאר את המשפחה שלהם. ופרד סבאג'? הוא כזה הומו, וכזה בארון. בקיצור, עוד סדרה שתגרום לך להרגיש שהמשפחה שלך, כולל האחיינית הקטנה שאוכלת טפטים, היא מופת לנורמליות.
שווה ספוגית: אדי מקלינטוק בתור האח הסטרייט.
Crumbs, 2006.
CBA שידרה שבעה פרקים והכריזה לא מזמן שהסדרה יוצאת להפסקה, אבל אם ייווצר מספיק הייפ אולי הם ייאלצו להמשיך אותה
מסיבת פופ: Popetown
הסדרה המאוירת מתרחשת בוותיקן. במרכזה ניצב האב ניקולס, כומר טוב לב שהגיע להיות עוזרו האישי של האפיפיור אחרי שזה ראה אותו משחק עם ילדים נכים ויתומים. הכומר הצעיר נחשף לזוועות העולם הקתולי: את פופטאון מנהלים שלושה כמרים מושחתים, ששרועים רוב היום בבריכה מול לוח אלקטרוני שמציג את עשירי העולם בסדר יורד. שאיפתם היא לעקוף את אופרה וינפרי שנמצאת במקום הראשון, ובשביל זה הם מוכנים להשכיר שטחי פרסום על גלימת האפיפיור.
האפיפיור עצמו הוא יצור כתום, ילדותי וצעקני. כדי לקלח אותו אחרי שלושה חודשי הימנעות צריך להבטיח לו סיבוב על הפוגו סטיק. ניקולס נכנס עם הוד קדושתו למקלחת, לא לפני שהוא מצטייד בקולפן תפוחי אדמה כדי להסיר ממנו את הגרביים. את הקולות תורמים רובי וקס, בוב מורטימר ומאט לוקאס, מ"הממלכה הקטנה". כן, זה דבילי כמו שזה נשמע.
שווה ספוגית: האב ניקולס, אם את בעניין של מיסיונרית.
Popetown, 2005.
הקתולים דרשו, כמובן, לבטל את הסדרה, וב- Channel 4 נענו אחרי שבעה פרקים, שכולם קלים להורדה.
מכירת גראז': Love Monkey
הסדרה הזאת רצתה להיות "סקס והעיר", אבל לגברים, ועדיף לגראפס: אנשים שחצו את השלושים ובכל זאת מאמינים שזה לגיטימי לנעול אדידס, אנשים שבאמת צריכים 60 ג'יגה של מוזיקה באייפוד, שחושבים שזה מקסים ללבוש את התיק באלכסון על החזה, ושמאמינים שהבשורה יצאה מסיאטל בתחילת שנות ה-90.
במרכז הסדרה עומד טום, מנהל בחברת תקליטים גדולה והבחור הכי מגניב בעולם. בפרק הראשון הוא מתעקש לשמור על יושר אמנותי על גבול ההיפי, ובתגובה מפטרים אותו וחברה שלו זורקת אותו. אבל מה אכפת לך מהחיים המחורבנים של טום, העיקר ש"לאב מונקי" תחזיר אותך לתקופה שבה האמנת שטי-שרט שחורה מעל גופייה לבנה זה הדבר הנכון, ושברנדון מבוורלי - שמשחק פה את עצמו אחרי גיל 30, עם תינוק בדרך וקליניקה משגשגת - הוא הכי חתיך חוץ מדילן.
שווה ספוגית: בטח לא ג'ייסון פריסטלי.
Love Monkey, 2006.
SBC הפסיקה לשדר אחרי שלושה פרקים, אבל כיוון שכבר צולמה העונה הראשונה, סוני התנדבה לקנות ולשדר.