רחוב שנקר בהרצליה פיתוח הוא קסם להתהלך בו בלילה. לאורכו משובצות להן מיטב מסעדות ישראל, מעוצבות למשעי, רובצות בהדר למרגלות קפלי החצאית של בנייני ההיי-טק היפים ממעל. קח את היונה לשם וצא להתבשם מהרחוב. זה בערך כל מה שיכלו לעשות שומרי הכשרות שהגיעו לרחוב הזה. רק להסתכל, ולאכול את הלב.
אבל זהו, שגם זה נגמר. בלב רחוב מסעדות העילית, שלא ידע מיום היווסדו מסעדת גורמה כשרה אחת - אנחנו מגישים לכם, רבותי, את המסעדה שתותיר את רוב מסעדות שנקר הלא כשרות משתעלות ומכחכחות.
טור ביקורת זה שם לו למטרה לפוצץ בנחת את בלוני הבדיות בדבר "אין גורמה כשר" ועוד סיפורים מז'אנר "תהליך ההכשרה הורס את הבשר". מסעדת הבשר והיין, כמו חברותיה הוותיקות יותר - 2C , פאסיפיק ואחרות - קוברת אותם סופית.
הסוד הוא ביישון הבשר, טמבל. יישון נכון הופך את הבשר לפרודוקט ששף נבון יעשה ממנו נפלאות. עוד הצהרות בהן אני נתקל בטוקבקים הן בסגנון "אין תחליף לחמאה ולשמנת" - שיותר משהן מעידות על השכלתו הקולינרית של הכותב מצביעות על פרימיטיביות. מי צריך חמאה ושמנת במטבח הבשרי, כשיש שפע תבלינים מזרח תיכוניים, שמן זית מעולה ובכלל.
הסיפור ב"הבשר והיין" קרוב למושלם. העיצוב של גד הלפרין משרה אווירה קוסמופוליטית, ומתאים לסניף של רשת הפרוסה באוסטרליה, בדרום אפריקה ועוד. בקומה העליונה חדרי VIP שקופים, מצוידים במסכי פלזמה, עם דיסקים ודי.וי.די שתוכלו להביא מהבית. לקבועים יוצע סט סכו"ם העשוי מטיטניום ועליו חרוט שמו של האורח. בכל פעם שתגיע, סט הטיטניום ימתין לך על השולחן.
הראשונות טעימות ומעניינות - טרטר הטונה האדומה היה עסיסי עם ריח ים נעים. כך גם הברוסקטה ומרק היום. בעיקריות העלה השף הכשרוני אילן ניב את העסק לפסטיבל של ריגושים, תמונות וצבעים. תזמינו את שיפוד הקצבים (95 שקל) ותבינו שבסטנדרטים האלה - שום דבר ברחוב הזה כבר לא יהיה אותו דבר. אל השולחן הגיע מתקן ארוך ממתכת שבקצהו אנקול, ממנו משתלשל לו שיפוד מתכת ארוך ולאורכו שזורים נתחי הפילה. ההצגה מושלמת. ובאשר לאיכות הבשר, שוב, אין מה לעשות. הבשר והיין היא כנראה המסעדה היחידה בארץ שיש לה מתחת מרתף ענק בו עוברים נתחי הבשר טיפול ויישון. במסגרתם מיושן הבשר לחודש ימים. התוצאה מעולה בטעמה.
לפתע החלו להישמע גניחות רמות ממול. זוג החברים הזמין ספר ריבס עגל (99), שהוגשו כל כך יפה שחבל להרוס. במגש יש למעשה קילוגרם בשר פרוס לאורך הצלע, שמונח בשתי וערב. הצלעות, כמו כל הנתחים כאן, נמשחות ברוטב הייחודי של המקום ומונחות על הגריל. עם הביס הראשון היונה של החבר שלנו החלה להישמע כמו סאלי מ"כשהארי פגש את סאלי" בסצינה בדיינר. טעמנו, והאמת שהיא צדקה. מיהרתי להסיח את דעתה של היונה בהזמנת המבורגר (55) ואנטרקוט עגל חלב (95) וזה רק החמיר את המצב. שוב, שניהם היו עשויים מנתחים מובחרים שעברו טיפול פריים. האנטרקוט נסגר היטב בחריכה, אוצר בתוכו את כל עסיסיותו וממתין לנגיסה הראשונה. באחרונות הרף עלה גבוה יותר. השף, בביטחון רב, ללא שימוש בשום מרכיב חלבי, פשוט עושה נפלאות.
המסעדה משדרת יוקרה אנינה, האוכל מוקפד. בבסיסו בשר מובחר ויין משובח. והמחירים, בטח שמתם לב, ברמה סבירה יחסית לתוצאה. ובעיקר, בסוף הארוחה אתה מרגיש ששיחקת אותה. בצדק. שבוע טוב.