או לורדי

תקופה טובה עוברת על מר לורדי, מנהיג להקת המפלצות הפינית שכבשה את האירוויזיון האחרון. גם אלבום חדש ומצליח, גם התעניינות ברחבי אירופה, והכי חשוב - הכרה רשמית בפינלנד, מולדתו. ולחשוב שרק לפני חודש עוד זעקו שם שהוא לא בריא לילדים

אם צפיתם באירוויזיון האחרון, ואנחנו יודעים שצפיתם, בטח שמתם לב למבול הגימיקים שנחת עלינו. בין הקקטוסים של גרמניה לקשישים של ליטא, הצליח לבלוט במיוחד צוות המפלצות של פינלנד, שעלה לבמה במראה הפרדי קרוגר, וקטף את המקום הראשון עם השיר הצרחני "הארד רוק הללויה". לחבורת הזוועתיים קוראים לורדי, הם נמצאים בשטח כבר עשר שנים, והאירוויזיון היה המקום האחרון בו המעריצים שלהם ציפו לראות אותם מופיעים. לכבוד ההשקה הישראלית של אלבומם החדש, "The Arockalypse" (הד ארצי), התפנה מנהיג הלהקה טומי פוטנסו, מר לורדי בפי התקשורת, לשיחה היישר מהלסינקי הקפואה (לא כרגע, אבל באופן כללי). "התראיינתי למלא מגזינים היום!", נאנח הלורדי בפתיחת השיחה.

 

למי בדיוק?

 

"צרפת, גרמניה, פולין, פתאום כולם רוצים לדבר איתנו. חבל רק ששואלים אותנו רק על האירוויזיון, ולא על האלבום".

 

מן הסתם. האירוויזיון בטח הפך לכם את החיים.

 

"האמת שלא. אנחנו ממשיכים בשגרה של להקת רוק נורמלית. עסקים כרגיל! אבל עכשיו האלבום יצא בהרבה מדינות, אז יש יותר התעניינות של התקשורת. בתקווה שזה גם ייתן לנו יותר הופעות".

 

הייתם באים להופיע ישראל?

 

"ברור! שרק יזמינו".

 

אבל בישראל חם, אתה יודע. לא יבוא טוב עם התחפושות.

 

"תראה, כשאתה לובש כל כך הרבה שכבות מגומי, זה לא באמת משנה מה הטמפרטורה בחוץ, כי בכל מקרה חם מוות. בין אם זה פינלנד או ישראל, לנו יהיה חם".

 

"אם סופרים את כל התמונות שהתפרסמו, אז צריכים להיות עכשיו בערך 17 אנשים בלהקה" (צילום: איי.אף.פי)

 

חם או לא חם, אין ספק שפאסון המפלצת הצליח לכבוש את אירופה. מר לורדי מסביר שחוץ מגימיק, מפלצות הן בעצם חלק בלתי נפרד מהאישיות שלו. "מאז שאני זוכר את עצמי, היתה לי תשוקה למפלצות", הוא מספר. "אני חושב שמאז שנולדתי הייתי סוג של מפלצת. מגיל 3 אני מצייר מפלצות, וגם הערצתי דמויות כאלה - את החיה מ'החבובות', את הענק המופלא, את קינג קונג. אחר כך עברתי להעריץ את להקת קיס ואת אליס קופר. אז לימדתי את עצמי איפור של אפקטים מיוחדים, כדי שגם אני אוכל להיראות ככה".

 

ואיך זה התחבר ללהקה?

 

"התחלנו לעבוד לפני עשר שנים, והיה ברור שאנחנו צריכים משהו שייחד אותנו. באיזשהו שלב אמרתי לעצמי - אם לורדי מנגנים את המוזיקה הכי טובה בעולם, למה שהם גם לא ייראו הכי טוב בעולם? והרי אין דבר יותר מדליק מפרדי קרוגר מנגן קיס. אז הוספנו את הקטע הזה, ויצרנו שילוב מנצח של מראה ומוזיקה".

 

היית מופיע בלי התחפושת?

 

"מה פתאום? זה חלק מהקטע שלנו, מהמסתורין של הלהקה. למרות שהמוזיקה היא העיקר מבחינתנו, המראה הוא חלק מאוד גדול ממה שאנחנו מייצרים".

 

נשמע כמו מפעל.

 

"בסופו של דבר אנחנו משווקים מוצר. המראה של המפלצות הוא כרטיס הביקור שלנו. הרי אם נעלה להופיע בלי המסכות, אף אחד לא ישים לב אלינו. היינו יכולים להיות סתם חבורה של רוקרים עם שיער ארוך וקעקועים, אבל כולם נראים ככה. אז הפכנו את עצמנו לסוג של מתנה - המוזיקה היא העיקר, אבל העטיפה לא פחות חשובה".

 

הבנתי שחשפו אתכם כמה פעמים ברחבי אירופה.

 

"אנחנו צוחקים על זה. אם סופרים את כל התמונות שהתפרסמו, אז צריכים להיות עכשיו בערך 17 אנשים בלהקה. פרסמו תמונות של אנשי הפקה, של עוזרים, של להקה אחרת, פעם אפילו פרסמו תמונות של אנשים זרים שמבלים במועדון הומואים, וכתבו שזה אנחנו. היו כמה תמונות נכונות, שבאמת הציגו אותנו, אבל רובן היו ישנות מאוד. מבחינתנו, אין סיכוי שייראו אותנו טבעיים".

 

למר לורדי חשוב לשמור על חזות המפלצת הרוקיסטית, עם הקשיחות והכל. לכן, קצת מוזר שהוא בחר להציג את הסחורה דווקא בתחרות האירוויזיון, שבדרך כלל מזוהה יותר כקרש קפיצה לסלין דיונים ולהקות אבבא, מאשר לנערי רוק קשוחים שכמוהו.

 

אז למה בעצם הלכתם לאירוויזיון?

 

"פרסום בחינם, הלו!", מזדעק הלורדי. "מה אכפת לנו שכל אירופה תראה אותנו? במקור, באנו בגלל שהוועדה הפינית הזמינה אותנו לגמר המקומי, ואנחנו קפצנו על זמן מסך בחינם. כולם אמרו שאין לנו סיכוי, אבל לנו לא היה אכפת. כל מה שרצינו היה לקבל חשיפה בפינלנד. היה לנו אלבום לקדם, וחשבנו שתחרות הגמר תהיה פלטפורמה טובה. אבל אז קרה הנס וזכינו, ואמרנו לעצמנו 'הממ, אולי כן יש פה סיכוי'. בכל מקרה, לא חשבנו שנזכה. אמרנו שאולי נגיע ל-15 הראשונים, מקסימום".

 

קיבלתם תלונות על כך שרוקרים כמוכם הולכים לתחרות עליזה כמו האירוויזיון?

 

"אוהו, כמה ביקורות חטפנו. בכל מקום אנשים אמרו לנו שאסור לנו ללכת, שהופעה באירוויזיון תגרום לנו לאבד את הקול האמנותי שלנו. כולם אמרו שנאבד את ה'קרדביליטי', את האמינות שלנו בתור להקת רוק אמיתית. אני אמרתי, ועדיין אומר, שזה בולשיט. מה זה אמינות בתור רוקיסטים? זה מזויף. אמנים צריכים לדעת להופיע בכל מקום. אם אתה מחובר למוזיקה, מה זה משנה איפה אתה מופיע. קח בתור דוגמה את המונה ליזה. לא משנה אם היא תלויה במוזיאון או בשירותים, זה עדיין ציור גדול. ככה גם אנחנו - הבמה לא משנה, מה שחשוב זה האיכות של היצירה".

 

עכשיו, כשאתם מביאים את האירוויזיון להלסינקי, יש שמחה?

 

"ברור. נכון להרגע, אנחנו הגיבורים הלאומיים בפינלנד. הרי פינלנד אף פעם לא זכתה באירוויזיון. אחרי הזכייה כולם נורא התרגשו, יש פה ממש גאווה לאומית".

 

אז אתה מרגיש כוכב?

 

"לא, אני לא נותן לזה להשפיע. אני לא שוכח שלפני הזכייה כל המדינה בעצם שנאה אותנו. היתה בפינלנד התנגדות עצומה אלינו. אנשים לא הבינו איך שולחים להקה כזאת לתחרות כמו האירוויזיון. מי לא יצא נגדנו? הבישופים, הכמרים, התקשורת, כולם. היתה אפילו פנייה רשמית לנשיאת פינלנד, שתבטל את ההשתתפות שלנו. אמרו שאנחנו פוגעים בילדים של פינלנד. ואז זכינו, ופתאום כולם אוהבים אותנו".

 

מזכיר קצת את סיפור דנה אינטרנשיונל.

 

לורדי צוחק. "אני כל הזמן מדבר עליה בראיונות. הרבה אנשים עושים את ההשוואה. אני חייב לומר שהיא אחת מהזוכות החביבות עליי. יש הרבה משותף לי ולה - שנינו הראינו בסוף לכולם!"