אהבה בין הכיסים

איי.ג'יי, גור וולאבי בן שבעה חודשים, התייתם מאימו בגן החיות בטאקומה, ארה"ב. אחת המטפלות המקומיות התנדבה לשמש כ"אם מאמצת" ובין השניים התפתח קשר מיוחד במינו

בחודשים האחרונים נולדו שני גורי וולאבי פארמה (המכונים גם כוולאבי צוואר לבן) בגן החיות  "Point Defiance Zoo & Aquarium " בטאקומה, וושינגטון, ארה"ב. לרוע המזל, אלקינה, אמו של אחד של הגורים, שזכה לשם "איי.ג'יי", מתה בתחילת חודש מאי כתוצאה מזיהום והגור נותר יתום.

 

מאחר והוולאבי הוא בעל חיים הנוטה לחיות בבדידות, הלהקה המקומית לא ששה לעזור לו, אך הישועה הגיעה במהרה בדמותה של עובדת בגן החיות. כנראה שליצר האמהי אין גבולות וכשג'ניפר דונובן, בת 34, שמעה את קורותיו של הגור היתום, היא התנדבה לאמצו, במטרה לעזור לו לעבור בהצלחה את תקופת הילדות, עד שיהפוך לוולאבי עצמאי.  

 

אם תאכל, תגדל. ג'ניפר מאכילה את איי.ג'יי הקטן (צילום: איי.פי)

 

מקור הוולאבי הוא ביערות הסבוכים באיזור ניו סאות' וויילס באוסטרליה. הוולאבים הובאו לניו זילנד בתחילת שנות ה- 60 והתרבו במהירות תוך גרימת נזקים עצומים לחקלאות המקומית. מאחר ובניו זילנד לא המתינו לקנגורו הקטן טורפים רבים בטבע, שיעורי הפיריון נסקו והחקלאים החליטו להדביר את הוולאבים בכל מחיר. תוך זמן קצר, וולאבים ניצודו בכמויות גדולות, אך הם עדיין לא נחשבים כבעלי חיים בסכנת הכחדה. לאור התקריות בניו זילנד, הוולאבים הופצו לגני חיות ברחבי העולם, שם ניתן לשלוט בהצלחה רבה יותר בכל הנוגע לפיריון ורבייה של חיות הכיס.

 

איי.ג'יי, בסך הכל בן שבעה חודשים, החל להתרגל לנוכחותה של דונובן באיזור המחייה שלו. המטפלת הצעירה אף עיצבה כיס חלופי מיוחד שאמור להעניק לאיי.ג'יי תחושת רוגע ונינוחות. אך למרות הפיתרון הזמני, היא חיפשה אחר דרך קלה יותר לשאת את הוולאבי, בזמן סיוריה בגן החיות. היא התקשרה לאימה, טוני, וביקשה ממנה לתפור עבור איי.ג'יי, כיס חזק וחמים. התוצאה: תיק נשיאה נייד מאובזר בכיס חמים העשוי מבד פליז ומאפשר לדונובן חופש תנועה גדול בעת עבודתה.

 

"זה אומנם נראה מעט חריג, אך במקומות בהם חיים קנגורו או וולאבי בקירבת בני האדם, הדבר נפוץ למדי", אומר אומר יהודה גת, מנהל "גן גורו - פארק אוסטרליה-ישראל" בגן השלושה. "כאשר האם מתה ולוקחים את הגור לטיפול צמוד, חייבים לשאת אותו על הגוף כדי שירגיש את התנודות של "האם". כדי לשמור שהטמפרטורה של הגור לא תרד מתחת ל-35 מעלות, אחת השיטות לעשות זאת היא באמצעות בקבוק מים חמים, אותו שמים בין שני חלקי הבד בו נושאים את הגור. לעיתים אף עוטפים את הכיס בחיתול".

 

גת מציין כי בעבר, כשגידלו גור קנגורו אדום ב"גן גורו", הקפידו המטפלים לשאת את חיית הכיס בתיק מיוחד על הכתף. למרות שדונובן מעולם לא היתה אם, היא החלה להניק את "בנה" המאומץ במזון מיוחד.

איי.ג'י, כיאה לגור שובב, סירב לשתות את החלב מן הבקבוק ודונובן נאלצה להאכילו באמצעות מזרק מיוחד.

 

"התזונה של הגור במידה ואמו מתה, מתבססת על חלב עיזים או על חלב המיובא במיוחד מאוסטרליה", מוסיף גת. "להנקה יש חשיבות מכרעת בהתפתחות הפרט הצעיר. בגיל חמישה חודשים גורי הוולאבי יוצאים לראשונה מכיסי האמהות, אך עדיין זקוקים לחלב אם. להבדיל מהנקה ידנית על ידי בני אדם, בכיס של נקבת הוולאבי ישנן ארבע פטמות, כאשר הגור יונק כל הזמן מאותה פיטמה, מאוחר יותר, אפשר לתת לו בנוסף לחלב, גם עשב לח".

 

בטבע ובשבי נוהגות נקבות הוולאבי לנקות את הגורים מדי שלוש עד ארבע שעות וגת מקווה כי גם דונובן מקפידה לנקות את עורו של איי.ג'יי בעזרת שמן, על מנת שהעור לא יתבקע. זכרי הוולאבי מגיעים לאורך של 50 ס"מ וזנבם מגיע לאורך דומה ומשקלם נע בין חמישה לשישה קילוגרם. הנקבות, בדרך כלל קטנות יותר ומגיעות למשקל של עד ארבעה קילוגרם. "להבדיל מהקנגורו, הוולאבי לא זקוק לחברה והוא מסוגל לחיות עם עצמו ולא יזדקק לעזרה נוספת. אך עם זאת, שהייה חברת בני האדם, עלולה לגרום לוואלבי לדרוש תשומת לב גם ברגעים פחות נוחים לאדם", מסכם גת. "זו עבודה תובענית, אך מלאת סיפוק".

 

 

חם ונעים לי כאן. איי.ג'יי מנמנם בכיס החדש (צילום: איי.פי)

 

מאז שאומץ על ידי דונובן, איי.ג'יי הכפיל את משקלו וכרגע הוא שוקל קילו וחצי. הקשר בין השניים חזק מן הצפוי ודונובן מגיעה לטפל בגור הצעיר גם בימיה החופשיים והדבר מעורר הערכה רבה בקרב העובדים בגן החיות. "בדרך כלל, המטפלים שלנו נוהגים לעזור באופן דומה לפרטים צעירים, אך מעולם לא ראיתי מחוייבות כה גבוהה שנועדה לעזור לוולאבי צעיר לצלוח את תקופת הילדות שלו", ציינה דוברת גן החיות, קרוליין קוקס. דונובן נוהגת לצרף את איי.ג'יי לסיורים היומיים עם הילדים המבקרים בגן החיות, בתקווה לחנכם לאהבה והגנה על בעלי החיים.