באירוע המתקיים בסן-פרנסיסקו, מציגה חברת אינטל העולמית ממש בשעה זו (ב', 18:00), את סדרת מעבדי Xeon 5100. רוב הפרטים מתיישבים עם מהשדיווחנו כאן לפני שבועיים.
מעבדי Xeon 5100 שהיו ידועים עד לאחרונה בשם הקוד "Woodcrest", מיועדים לשרתים ולתחנות עבודה. בניגוד למעבדי Xeon הקודמים, הם אינם מבוססים על טכנולוגיית NetBurst של פנטיום 4 אלא על Core 2 ("מרום") שיפור של המעבד פנטיום M למחשבים ניידים שפותח בסניף הישראלי של אינטל בחיפה.
ההכרזה מעוררת עניין רב משום שמדובר במוצרים הראשונים בדור המעבדים החדש של אינטל, שיתבססו בהדרגה אך ורק על טכנולוגיית Core 2. אינטל מבטיחה פריצת דרך בביצועים לצד צריכת חשמל נמוכה במיוחד, שילוב שאמור להציע פתרון עדיף בהרבה על Opteron, המעבד לשרתים של המתחרה AMD.
כפי שדיווחנו בחודש שעבר, AMD מצדה, נחושה להמשיך ולהגדיל את חלקה בשוק היוקרתי הזה, שזינק ברבעון הראשון והגיע ל-22 אחוזים, הצלחה מסחררת שספק אם AMD עצמה האמינה שתזכה לה.
על המעבד והפלטפורמה
סדרת Xeon 5100 תסופק בגירסאות רגילות (80 וואט), חסכוניות (65 וואט) וחסכוניות במיוחד (40 וואט), זאת בהשוואה להספק אופייני של כ-130 וואט בדור ה-Xeon הקודם.
המעבדים יסופקו במהירויות שעון שבין 2.33 ל-3 גיגהרץ, יכללו מטמון (Cache) בנפח 4 מגהבייט ויתמכו באפיק מערכת (FSB) במהירות של 1.33GHz (בהשוואה ל-800/1066 במעבדי Xeon ופנטיום 4 הקיימים ו-400 עד 667 בגירסאות קודמות של מעבדי פנטיום M).
מעבדי ה-Xeon החדשים יעמדו במרכז פלטפורמת השרת Bensley, שתכלול ערכות שבבים חדשות ותשתמש ברכיבי זיכרון בטכנולוגיית הזיכרון FB-DIMM. עם השילוב הזה, מתכננת אינטל לעשות בשוק השרתים מה שעשתה בשוק המחשבים הניידים עם פלטפורמת סנטרינו. לדברי אינטל, היא "מצפה כי גידול המכירות של משפחת שרתים זו יהיה המהיר ביותר בהיסטוריית החברה".
לדברי אינטל, הזמינות של מערכות שיתבססו על המעבדים החדשים תהיה מיידית, ותכלול כ-200 שרתים ותחנות עבודה של למעלה מ-150 יצרנים. המעבדים עצמם יתומחרו אגרסיבית: בין 209 ל-851 דולר בהתאם לדגם.
המהלך הכי חשוב מאז פנטיום 4
מעבר קווי המוצרים של אינטל לטכנולוגיית Core 2 מסיים את עידן פנטיום 4. זהו מהלך בעל חשיבות אסטרטגית, שנועד למחוק את הנחיתות של מעבדי אינטל מול אלו של AMD במספר תחומים. רגע לפני ההכרזה, דיברנו עם דדי פרלמוטר, סגן הנשיא באינטל שאחראי על פיתוח הטכנולוגיה במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה.
במהלך השנתיים האחרונות, שקדו בחיפה על שיפור המיקרו-ארכיטקטורה של פנטיום M (במקור נודעה בשם "בניאס") כדי להתאים אותה למשימות החדשות. פרלמוטר מדבר על כך כעת במונחים של סגירת מעגל:
"עד עכשיו אינטל נהנתה ממובילות ברורה בשוק המעבדים לניידים. הבשורה של Woodcrest ושל המוצרים שיוכרזו בשבועות הקרובים, היא שעכשיו אינטל תהיה במצב דומה גם בתחומי השרתים והשולחניים.
"למיקרו-ארכיטקטורה Core 2 ('מרום') יש יתרונות משמעותיים מאד גם ביחס למוצרי העבר שלנו וגם ביחס למתחרים ו-Woodcrest מדגים את זה יפה. בהיבט של מדד ביצועים/הספק (PPW) מדובר על שיפור של עד פי 3.5. בהשוואה למתחרים, השיפור בביצועים נע בין 20-30% בחלק גדול מהמקרים ועד 70% במקרים מסויימים, וזה נעשה בהספקים נמוכים יותר".
על אותה מיקרו-ארכיטקטורה יתבססו גם הגירסה השולחנית (Conroe) והניידת (Merom) שיוכרזו במהלך החודשיים הבאים.
מה בעצם ההבדל בין Woodcrest לבין שני המעבדים האלה?
"מבחינת המיקרו-ארכיטקטורה רב הדומה על השונה. ישנם הבדלים בולטים כמו מהירויות השעון וה-Bus, ההספק וכמה תכונות שקשורות לאפשרויות הניהול ולבטיחות, שמיושמות גם ברמת המיקרו-ארכיטקטורה וגם ברמת ה-Chipset ('ערכת השבבים').
"כמובן שערכות השבבים והזיכרון יהיו שונים מאד, ובכלל ברמת המערכת השלמה אנחנו מדברים על מערכת שונה מאד ממחשב נייד, למשל. בשרתים יש חשיבות לא רק לריבוי ליבות (Cores) בכל מעבד, אלא גם לתמיכה בריבוי מעבדים (Processors) בשרת, שהיא גם תכונה שבה Woodcrest תומך.
"בסך הכל, נכון לומר ש-Woodcrest, Conroe ו-Merom הם מעבדים עם בסיס של מיקרו-ארכיטקטורה זהה, עם שינויים והתאמות מתחייבים בהתאם לפלטפורמה".
מלבד השיפור הגדול שמאפשר המעבר למיקרו-ארכיטקטורה החדשה, האם יש לה אופק יותר מאשר היה ל-NetBurst (המיקרו ארכיטקטורה של פנטיום 4, ששימשה בשנים האחרונות גם במעבדי Xeon לשרתים)?
"בהחלט. אני מעריך שמעבדי Merom ומעבדים שיתבססו עליהם ילוו אותנו לפחות חמש שנים נוספות".
כלומר, לדורות המעבדים בטכנולוגיות ייצור של 45 ננומטר ו-32 ננומטר.
"בקשר ל-45 ננומטר לא צריך לנחש כי כבר יש שני מוצרים בשלבי פיתוח מאד מתקדמים שכבר עובדים. צפויים עוד שני מוצרים ב-32 ננומטר, שהיום הם בשלבים מוקדמים יותר של פיתוח. כמובן שנתאים את עצמנו למה שיקרה בשוק ולדרישה לתכונות כאלו ואחרות ויש דברים שעוד יכולים להשתנות".
דור Merom הוא הראשון שבו תתמכו בטכנולוגיית 64 ביט לכל רוחב קו המוצרים שלכם. האם הכרזת Windows Vista בתחילת השנה תוביל לדעתך, בסופו של דבר, למעבר של השוק כולו ל-64 ביט?
"בשרתים המעבר ל-64 ביט הוא לא דבר חדש אלא כבר עובדה בשטח ויש לו יתרונות די ברורים. במחשוב השולחני זה כנראה יקרה בצורה הרבה יותר הדרגתית. למעשה, עוד לא ראיתי אפליקציה שולחנית שמצדיקה את ה-64 ביט".
מה לגבי השימוש ב-FSB (Front Side Bus, "אפיק המערכת" השיטה בה המעבד מתחבר לזיכרון בארכיטקטורה האינטלית)? אחת הטענות נגד הטכנולוגיה שלכם בעבר הייתה שהגישה הזו יוצרת צוואר בקבוק שיאלץ אתכם לעבור לפתרון דומה לזה של AMD (חיבור ישיר של כל אחת מליבות המעבד לזיכרון באפיק נפרד).
"להאיץ את ה-Bus זה באמת דבר שקשה יותר לעשות, אבל ב-Woodcrest מדובר ב-1.33 גיגהרץ ואני חושב שיש עוד לאן להמשיך. אני מאמין שנצליח לסחוט עוד ביצועים מהשיטה הזאת, מה גם שבמבחן התוצאה, כשאתה בודק את נפח הנתונים שהפלטפורמה החדשה מעבירה ב-Bus ביחידת זמן אז התוצאות מדברות בעד עצמן, ובהמשך השבוע כשיתפרסמו עוד נתונים אפשר יהיה לראות את זה".
סוד הביצועים
אם לסמוך על נתוני אינטל ועל מבחני ביצועים בלתי-רשמיים שפורסמו ברשת, שיפור הביצועים של Woodcrest ושאר המעבדים במשפחת Merom מרשים לא רק בהשוואה למעבדי NetBurst אלא גם בהשוואה לדורות הקודמים של פנטיום M.
על-פי אינטל, שיפור הביצועים של המיקרו-ארכיטקטורה המשופרת מתאפשר בין השאר בזכות: הגדלת המטמון המשותף (Shared Cache) של שתי ליבות המעבד ושיפור פעולתו; שינוי ארכיטקטוני בצינורות העיבוד (pipelines) שמאפשר ל-Merom לעבד 4 פקודות בכל מחזור שעון, בהשוואה ל-3 בלבד בפנטיום M (אינטל קוראת לזה Wide Dynamic Execution); שיפור של ה-Micro Fusion, הפתרון שיושם כבר בכמה מעבדים קודמים של אינטל, המאפשר להם לצרף יחד פקודות פשוטות לפקודה מורכבת אחת (למשל: Compare and Jump) כדי לדחוס אותן יחד לאותו מחזור שעון; ניהול משופר של הגישה לזיכרון בזמן ביצוע מקבל של פקודות (Memory Dis-ambiguoution).