דת וטכנולוגיה: חרדים לקידמה

בעולם החרדי ישנה מסורת בת 200 שנים של התנגדות ל"מודרני", באופן עקבי העולם החרדי התנגד לכל המהפכות - הציונות, ההשכלה, והקמת המדינה. בצד התמכרותו ל"ברזלי" הטכנולוגיה - העולם החרדי קיים על הסתגרותו ודחייתו את החדש. כל חדש מאיים עליו

במהלך עשר השנים האחרונות, מתנהל קרב בלימה מצד מנהיגות העולם החרדי נגד שיטפון של חידושים טכנולוגיים המהווים, מבחינתם, סכנה אמיתית בעיקר לבני הנוער אבל לא רק. האינטרנט, הטלוויזיה ואפילו הטלפון הנייד בדור השלישי, הוגדרו כמסוכנים ומזיקים.

 

לפני שעושים הכללות, חשוב לזכור שכמו בהרבה תחומים, גם בנושא הטכנולוגי, הציבור החרדי אינו עשוי מקשה אחת. בעוד שבקצה האחד ניתן למצוא קבוצות קיצוניות, מסתגרות ורחוקות לחלוטין מהוויית החיים החילונית, בקצה השני, ישנם חרדים המעורים היטב בחיים החילונים, בעלי מקצועות כלליים, הצורכים תקשורת חילונית כמעשה של יום יום.

 

שנות השמונים והטלוויזיה

 

במקרים רבים, כאשר אין התנגשות בין חידושים טכנולוגיים לבין אורח החיים החרדי, מאמץ הציבור החרדי את הטכנולוגיה החדשה כמו שאר האוכלוסיה, הבעיה מתחילה, בשעה שהטכנולוגיה נושאת אופי של תכנים שאינם עולים בקנה אחד עם תכנים "חרדים".

 

אחת מהדוגמאות לכך הוא האיסור על צפיה בטלוויזיה, איסור שקיים כבר משנות השמונים, והחרדים עומדים בו בכבוד (חוץ מאחוז קטן שמכשיר הטלוויזיה אצלם מוחבא עמוק בארון), גם הרדיו נאסר בשעתו, ורק בשנים האחרונות קמו ערוצי רדיו חרדיים כמו "רדיו קול חי".

 

באחד המאמרים שכתב הרב שמואל טל, ראש ישיבת "תורת חיים" הוא מנסה לענות על השאלה "כיצד יהודים רבים, כשרים וטובים באמת, מכניסים את כל זה (טלוויזיה) הביתה?".

 

"יצר הרע הוא מתוחכם והוא פועל בזהירות ובהדרגה" טוען הרב שמואל "לא ביום אחד הפכו כלי התקשורת להיות כה הרסניים וארסיים. לפני שני עשורים היו גבולות ומוסכמות, היתה (גם) תרבות וידע, היתה הסכמה שיהודי מאמין יכול להחזיקם בביתו.

 

אלא שעם הזמן סף הגירוי עלה, ועמו גדלה ההעזה והחוצפה, והחלה תחרות פרועה על רייטינג ותפוצה (כאשר הדרך להצליח היא לפנות אל המכנה המשותף הנמוך ביותר) - והציבור התרגל לאט לאט.

 

קשה לשנות הרגלים, קשה להפוך סדרי בראשית, קשה להיגמל מסם ממכר, אנשים חושבים שבלי עיתון חילוני וטלוויזיה השמש לא תזרח, שהם לא יקומו בבוקר… ולכן למרות שכל בר דעת מבין את הכוח ההרסני של כלי התקשורת (מהבחינה הרוחנית, התרבותית והלאומית), הוא נכנע להם, מכוח ההרגל ובצריכתו אותם הוא גם מחזק את כוחם השלילי...

 

המחשב האישי

 

כבר בתחילת שנות התשעים, כשהמחשב האישי חדר לכל בית והפך מכלי עבודה לכלי בידורי המאפשר גם צפיה בסרטים, החל המאבק במגזר הדתי, נגד התופעה של כניסת "תכנים אסורים" בדלת האחורית. בית דין מיוחד של הבד"ץ שהוקם, לדון בעניין הפריצות במחשבים בשנת 2000, קבע כי אסור להתחבר לאינטרנט.

 

"גם אנשי מקצוע, שבלי האינטרנט תיזוק פרנסתם, חובה עליהם לחפש כל דרך לצמצם את השימוש אפילו בצרכים הכרחיים ואך ורק במקום עבודתם", נכתב בכרוז שהופץ ברחובות ירושלים.

 

נכון להיום, המחשב האישי הגיע כבר לרוב הבתים החרדיים, ובחלקם הגדול משתמשים גם בתקליטורים של משחקי מחשב וסרטים "כשרים" -כאלה שעברו בדיקה ונמצאו נקיים מחשש לתכנים לא הולמים (כולל סרטים מקוריים). רוב הרבנים קוראים להחרים גם אותם, אבל לא כל הציבור משתף פעולה.

 

אחד מיוצרי התקליטורים הוא מנחם טוקר, אשר מפיק, אחת לחודש - מזה 6 שנים מגזין חודשי מצולם בשם "חסידישקייט". "הרבנים מאוד לא אוהבים את המוצר הזה, כי המשמעות שלו היא להכניס מחשב הביתה" אומר מנחם " למרות זאת, העסקים מעולם לא היו יותר טובים"

 

אינטרנט חופשי או צנזורה בתחפושת?

 

באתר האינטנרט של רשת אמי"ת, המשמש קהל דתי, ניתן למצוא מאמרים רבים ודיונים נוקבים העוסקים בקונפליקט שבין האינטרנט כמאגר עצום המכיל מידע רב ערך בנושאי אקטואליה, מדע, חברה, וגם יהדות, לבין העובדה שניתן למצוא ברשת אלפי אתרים העוסקים בפורנוגרפיה, אתרים אנטי דמוקרטיים, ניאו נאציים ומפגש עם אנשים בעלי כוונות זדון.

 

עוד באתר ניתן למצוא סקר ובו מוצגות שלוש גישות בחינוך. האחת, לא להתחבר לאינטרנט בכלל. השנייה, בעד גלישה באינטרנט אבל רק לאחר חסימת האתרים הלא ראויים. השלישית, בעד גלישה חופשית אבל רק לאחר שהגולש עבר הדרכה והכוונה, כיצד להתגבר על היצר הרע ולהתרחק מאתרים לא ראויים וזאת על ידי כוח רצון ואמונה.

 

תוצאות הסקר מראות שרוב הגולשים באתר תומכים בגלישה חופשית (59%), 18% טוענים שצריך לאסור זאת לחלוטין, ו-21% חושבים שיש לאפשר גלישה אבל יש צורך לפקח על הגולש באמצעות צנזורה או תוכנות סינון.

 

קניין רוחני

 

גם בנושאי שמירה על זכויות יוצרים והעתקה של תוכנות מחשב יש לרבנים מה להגיד. באתר אמי"ת כותב הרב שרגא:

 

• אדם שהדפיס ספר ושייר לעצמו הזכויות, כל הזכויות שמורות לו ואין רשות לשום אדם להדפיסו ללא נטילת רשות.
• הוא הדין לקלטת של דברי תורה או שירה וזימרה שאסור להעתיקן אפילו לצורך עצמו.
• אם רוצה להעתיק דף מספר או שיר מקלטת לצורך לימוד וכדו' מותר כיוון דלא קפדי אלא אם כן פירש להדיא (במפורש שאסור) אפילו חלק ממנו.
• תוכנות מחשב שכתוב שמוכרים רק זכות שימוש אסור להעתיק מהם כלל ואפילו חלק ממנו.
• היכא שאזלו ספרי הקודש או קלטות של דברי תורה והלכה ובעלי הזכויות לא מדפיסים כדי לזכות את הרבים מותר לצלם ולהעתיק לצורך עצמו (גם אם כתוב שאסור).

 

האינטרנט אצל חרדים

 

הפחד מעוצמתו ההולכת וגוברת של האינטרנט בחברה החרדית בא לידי ביטוי גם בפסיקתם של גדולי הרבנים. אלו מנסים למנוע את התופעה, אך לא בהצלחה מלאה, המחשב נמצא היום כמעט בכל בית - לצורכי עבודה או למשחקים לילדים, כך שאי אפשר לאסור על הציבור החרדי להכניס מחשב לבתים, בדומה לאיסור על מכשיר הטלוויזיה.

 

אתרים גלאט כשר

 

ישנם לא מעט אתרי אינטרנט חרדיים, אשר, גילו כבר מזמן את הפוטנציאל של האינטרנט, ומשתמשים בו לצורכיהם - בהם אתרים של מחזירי תשובה, "נתיבות עולם", אתרי הגמ"חים, אתרי שו"ת (שאלות-ותשובות בנושאים הלכתיים), חב"ד אתר "כיפה" ועוד.

 

את הצעירים החרדים באינטרנט, ניתן לפגוש בפורומים הרבים. חלקם גולשים ללא ידיעת ההורים ואחרים אולי בידיעתם אבל בוודאי לא בעידודם. לדברי, אריאל ברמן, שדרן רדיו חרדי ב"רדיו קול חי" - "הגולשים החרדים בפורומים משתייכים לזרם המודרני בתוך העולם החרדי, הם לא חלק מהמיינסטרים".

 

ומה בנוגע לגולשים באינטרנט למרות האיסור?

"אין איסור מפורש לגלוש באינטרנט. האיסור לגלוש באינטרנט הוא בחשיפה לתכנים שאינם ראויים, אין שום איסור להשתמש באינטרנט לצורכי עבודה"

 

איך אתה מסביר את תופעת הפורומים החרדים הרבים שיש ברשת הישראלית?

"כל אוויל יכול לפתוח פורום, ובזה שהוא קורא לזה חדשות החרדים זה עוד לא אומר שהוא התייעץ עם רבנים או עשה זאת בהוראתם. לרוב מדובר בצעירים משועממים שבהחלט לא מייצגים את העולם החרדי".

 

טלפון דור שלישי - לא בבתינו

 

תלמידי חכמים גדולים בעולם החרדי נתנו דעתם על המכשירים הסלולריים, ובכך העלו על סדר היום התורני את המחיר הכבד של הטכנולוגיה.

 

מכשירים אלה רעה רבה מצויה בהם, בד בבד עם התועלת שיש בהם. הנזקים הם בעיקר שניים: ראשון בהם הוא המחיר הכלכלי של הפלאפונים. משפחות אינן שמות לב, ומגלות מאוחר מידי את הנטל הכלכלי שהמכשירים זוללים מתקציב המשפחה...

 

מפלה שנייה נמצאת בתחום התוכן. המכשירים מהדור השלישי מאפשרים גלישה קלה ונוחה למקומות אסורים, שהיא זמינה ביותר ומפתה יותר לעיתים מאשר המחשב.

 

אתרים שונים מנצלים זאת, ופונים לילדים ולמבוגרים כדי להציע בפניהם את מרכולתם הנפשעת. מובן כי החברות הכלכליות מעוניינות בכך מאוד, ואת מחיר שיתוף האינטרסים משלם הציבור הרחב" (הרב שרלו במאמר באתר "כיפה" הינו מראשי הרבנים הציונים ונחשב מודרניסט מובהק).

 

הפיתרון שמצאו הרבנים לבעיה זו הוא - "הטלפון הכשר", טלפון סלולרי החסום מפני שליחת וקבלת הודעות טקסט ומפני גלישה באינטרנט. המכשיר קיבל חותמת הכשר מבית הדין של העדה החרדית וזוכה להצלחה.

 

לסיכום, די בהצצות הקטנות האלו כדי לקלוט את עוצמת האיום הטמון בסוכני העולם המודרני- האינטרנט, המחשב והטלפון הנייד. מנהיגי העולם החרדי היטיבו להבין את הסכנות הטמונות בעולם התקשורת העכשווי העלולות לפורר את חומת ההפרדה בינם לבין העולם שבחוץ.

 

כתבה פורסמה במקור בגיליון מספר11 של "זמן דיגטלי", מגזין ברזולוציה גבוהה. לחצו כאן לרכישת מנוי.