כתב אישום שהוגש נגד שני נערים בני 15, שהודו במשטרה ובבית המשפט באונס ילד בן 7, בוטל מכיוון שהפרקליטות הגישה אותו באיחור.
התביעה טענה, בכתב האישום שהוגש לבית משפט המחוזי בתל אביב, שהמעשה בוצע בשנת 2005 ודחתה את טענות הסנגורים שהאונס בוצע שנה קודם לכן. מאוחר יותר התברר כי טענות באי כוחם של הנערים נכונות.
החוק קובע כי מאחר ומדובר בקטינים, חלה התיישנות במידה ועברה למעלה משנה מביצוע העבירה ועד להגשת כתב האישום. מאחר והפרקליטות טעתה במועד ביצוע המעשה ולא קיבלה את אישור היועץ המשפטי לממשלה לכך, בית המשפט קבע כי הוא נאלץ לבטל את כתב האישום.
בהחלטתם כתבו השופטים שלי טימן, שרה ברוש ותחיה שפירא, שלאורך כל המשפט התחלפו נציגי הפרקליטות. "התנהלות התביעה בתיק זה תמוהה. בעוד שהסנגורים מחזיקים בדעתם בעקביות לאורך כל הדרך, בכל הנוגע לטענת ההתיישנות בנוגע לחוק הנוער, הרי שהתביעה התעקשה שוב ושוב להותיר את המועד שנכתב בכתב האישום על כנו, ונמנעה על כן מקבלת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום באיחור.
"רק לאחר שהנאשמים הודו במעשים המיוחסים להם על פי כתב האישום, שהוגש לטענתם בניגוד להוראות חוק הנוער, ביקשה לפתע התביעה לשנות את עמדותיה ובמקום להתחיל בשמיעת הראיות בשאלת ההתיישנות, עתרה לתקן את כתב האישום".
השופטים הוסיפו עם זאת שאין כל ספק שהנאשמים, שאחד מהם נמצא במעון טיפולי, זקוקים לטיפול ולכן ההחלטה הופנתה לשירות המבחן לנוער, שיעביר את הנושא לטיפול פקידי הסעד במקומות מגוריהם של הנאשמים. בנוסף דרש בית המשפט לדווח לו בתוך 60 יום מהי התוכנית הטיפולית שנקבעה לשניים.
כמו כן כתבו השופטים בהחלטתם שהנאשמים הזקוקים לטיפול לא "יפלו בין הכיסאות" וחלילה ידרדרו ויפגעו בעצמם ובחברה. "זהו אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה וזוהי חובתנו כחברה הרואה את טובת אזרחיה", כתבו השופטים.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "על מנת שלא להכשיל את בירור כתב האישום החמור ובשל הספק במועד קרות המעשים נשוא כתב האישום, בקשה הפרקליטות מבית המשפט להתיר את תיקון כתב האישום בהתאם, ולהגיש את אישור המשנה לפרקליט המדינה לכך. לצערנו, בית המשפט לא אישר את תיקון כתב האישום. הפרקליטות בוחנת את ההשלכות המשפטיות של המקרה, לרבות את אפשרות הגשת כתב האישום מחדש".