הנוסעת פנתה לנהג המונית שהמתין בכניסה לתחנת הרכבת "ההגנה" בתל אביב ובקשה ממנו להסיעה בנסיעה מיוחדת (ספיישל) למלון "דן פנורמה", מרחק של כארבעה קילומטרים.
במקום לנסוע במסלול הקצר ביותר דרך רחוב לוינסקי, שדרות הר ציון, רחוב אילת ועד מלון דן פנורמה, העדיף הנהג לנסוע בדרך מפותלת שאורכה יותר מ-10 קילומטרים. זה המסלול שעשה הנהג: עבר דרך שכונת התקוה, הקיף את אצטדיון יד אליהו וחצה את רחוב יצחק שדה. משם נסע לתחנת הרכבת מרכז ברחוב ארלוזורוב, פנה לדרך נמיר, נסע דרך כיכר המדינה לרידינג ומשם למלון "דן פנורמה", דרך רחוב הירקון.
מהכרעת הדין מתברר עוד, כי על אף הערת הנוסעת המשיך נהג המונית בנתיב הנסיעה בו בחר. כששאלה הנוסעת את נהג המונית מדוע הוא נוסע במסלול ארוך ומפותל השיב לה נהג המונית " כל אחד והדרך שלו..."
בתום הנסיעה גבה נהג המונית מהנוסעת מחיר מופקע של 46 שקל. במשרד התחבורה מציינים כי התשלום המקסימלי שמותר היה לגבות בעד נסיעה זו היה עד 25 שקל.
השופט יצחק התייחס בחומרה להתנהגותו של נהג המונית. לדבריו, הוא הוליך שולל את הנוסעת. "נהג המונית סבב את העיר מדרומה לכיוון צפון וחזרה לדרום בבחינת 'סובו תל אביב והקיפוה'", הוסיף השופט.