בכתבה החמישית בסדרה הבוחנת את מצב השקיפות של עמותות בישראל בדקנו כיצד מתנהלים ארגונים העוסקים בתחומי איכות הסביבה ובעלי-החיים. שאלון חקרני על נתוניהם הכספיים הועבר לשמונה עמותות וארגונים ללא כוונת רווח: "החברה להגנת הטבע", "אדם טבע ודין", "צלול", "חיים וסביבה", מרכז "השל", אגודת "צער בעלי-חיים ישראל", "תנו לחיות לחיות" ו"אנונימוס".
באופן מפתיע ומעורר הערכה, ובניגוד למגזרים אותם סקרנו בכתבות הקודמות, התקבלו השאלונים מכל שמונה העמותות. אף ארגון לא התחמק מן הרצון וההכרח הציבורי לדעת, אם כי שניים מהם לא הסכימו לחשוף פרט מסקרן - משכורות הבכירים.
מהנתונים שהועברו למערכת עולות שתי מסקנות ברורות. הראשונה היא שמרבית המשכורות המוענקות לבכירי התחום נמוכות יחסית למשק בכלל, ולעמותות ממגזרים אחרים בפרט (עיינו ערך "המכון הישראלי לדמוקרטיה" או ארגוני הבריאות והתמחוי הבולטים בישראל). רע המצב במיוחד כשמדובר בעמותות העוסקות ברווחת וזכויות בעלי-החיים, בהן משתכרים העובדים סכומים נמוכים להפליא.
המסקנה השנייה היא שלמרות ההתנהלות הדורשת צלילות וניקיון (בים, ביבשה ובאוויר), הרי שהשקיפות הכספית אינה עומדת בהכרח בראש סדר העדיפויות של הארגונים העוסקים בתחום. אתרי האינטרנט קיימים ורובם עמוסי מידע אבל אף-אחד מהארגונים, למעט מרכז "השל", לא משתמש בהם כדי להציג נתונים כספיים.
* יש לציין כי המידע הוא באחריות הארגונים בלבד.