"מודיעין אזרחי גוזלת גם מהעובדים וגם מהמדינה"

דו"ח ביניים של החשב הכללי באוצר לגבי מאבטחי מודיעין אזרחי שעובדים במוסדות המדינה, מצא כי החברה קובעת שכר יסוד נמוך מזה שנקבע בהסכם עם המדינה, דבר שמאפשר לה לקצץ בזכויות הסוציאליות. מודיעין אזרחי: לא מגיבים על דו"ח לפני שהתאפשר לנו לעיין בו

דו"ח ביניים של החשב הכללי במשרד האוצר, ירון זליכה, שהגיע לידי ynet מכיר לראשונה בעוולות שנעשו למאבטחים שמועסקים במוסדות המדינה על ידי חברת השמירה "מודיעין אזרחי". בנוסף, קיים הבדל גדול בין מה שמתחייבת החברה לשלם לעובדיה בהסכם עם המדינה, לבין התשלום בפועל.

 

בדו"ח נכתב כי לאחר בדיקה של מספר תלושים שכר של העובדים, "בכל אחד מן המקרים נמצא כי החברה כוללת בתוך תשלום שכר היסוד מרכיבים נוספים כמו: שעות נוספות גלובליות, נסיעות, דמי הבראה ותשלום בגין קורסים והשתלמויות. קביעת שכר יסוד נמוך ועליו העמסה של מרכיבי שכר נוספים מאפשר לחברה לחשב הפרשות שונות כמו פנסיה, פיצויים, הבראה וכדומה על שכר היסוד הנקבע על ידם ולא על שכר היסוד אשר נקבע בהסכם עם המדינה".

 

הדבר מקומם יותר כאשר המדינה היא זאת שמשלמת לעובדים כביכול. הקבלן חתם חוזה עם המדינה, ומקבל ממנה את הכסף. אולם על פי ממצאי דו"ח הביניים, קיים הבדל גדול בין מה שמבטיח הקבלן למדינה לבין מה שקורה בפועל. 

 

להלן תסריט המוכר לעובדי קבלן רבים באשר הם: קובעים עם החברה על עלות שעת עבודה ברוטו, אולם כאשר מקבלים את התלוש הראשון, לא מבינים בדיוק מה כתוב בו. לדוגמה: סוכם על 24 שקלים לשעה, אולם בתלוש כתוב ששכר הבסיס הוא 18 שקלים, ומפורטות תוספות רבות ולא תמיד מובנות נוספות לשכר הבסיס, עד שהסכום אכן מגיע ל-24 שקלים. עובדים רבים שאינם מודעים לזכויותיהם רואים שקיבלו את מה שהובטח להם לשעת עבודה ואינם מבינים שעושקים אותם. 

 

המבחן האמיתי הוא תגובת המדינה

 

עו"ד ערן גולן, שבעקבות תלונתו החל החשב הכללי לחקור את העניין, אומר כי חקירת זליכה היא צעד חסר תקדים. עם זאת הוא טוען כי "המבחן האמיתי הוא לראות כיצד המדינה במקרה הזה ובעתיד תבטיח שקבלנים המתקשרים איתה לא יוכלו לרמוס את זכויות עובדיהם.

 

"לא יכול להיות שכאשר המדינה מתקשרת בהסכם עם חברה והחברה מתחייבת בפניה מה יהיה גובה השכר שהיא תשלם לעובדים והמדינה משלמת לחברה את מלוא התמורה והעובדים לא יקבלו את מה שמגיע להם", אומר גולן. 

 

גולן נותן כדוגמה את אחד מלקוחותיו: "הלקוח שלי לא קיבל 6 שנים את הזכויות שלו שמסתכמות ב-150 אלף שקלים. מעולם לא הופרשו לו כספים לפנסיה. חוץ מפנסיה הם עשו קומבינה - הם חתמו הסכם עם המדינה שאומר שהעובדים יקבלו 24 שקלים שכר בסיס לשעה פלוס כל הזכויות הסוציאליות.

 

"בתכלס העובדים קבלו 18 שקלים פלוס חלק מהזכויות הסוציאליות, כך שבסך הכול זה נראה כאילו השכר שלהם הוא 24 שקלים. פה יש הסכם חתום בו המדינה שילמה לחברה 42 שקלים לשעה. והחברה התחייבה לשלם לעובד 24 שקלים שכר בסיס ונסיעות בסך 200 שקלים וכל שאר התנאים הסוציאליים".

 

דו"ח הביניים ממחיש את הצורך בפיקוח על אכיפת זכויות עובדים של משרד האוצר. עו"ד גולן: "אני מקווה שאגף התקציבים שבאופן שיטתי מתנגד להגברת האכיפה של חוקי העבודה יבין שהגיע הזמן לשנות את הגישה. שזה אומר להשקיע משאבים כמו פקחים במשרד התמ"ת, עו"ד במשרד התמ"ת הקמת נציבות שוויון הזדמנויות במקומות עבודה".

 

האוצר: הביקורת נמצאת בעיצומה

 

בתגובה אומרים באוצר כי במסגרת הרפורמה במכרזים הממשלתיים החליט החשב הכללי, לערוך שינוי יסודי בנוהלי האכיפה של התחייבויות ספקים (ניקיון ושמירה) בכל הנוגע לעמידה בחוקי המגן על עובדים לרבות תשלומי זכר מינימום, חופשה, פיצויים, הבראה ועוד. אחד הצעדים עליהם החליט הוא ביצוע ביקורות אקטיביות של יחידת הביקורת בחשב הכללי ונקיטת סנקציות במקרה של הפרות ובכללן חילוט ערבויות וביטול חוזים. 

 

על רקע המדיניות החדשה החלה בשבועות האחרונים יחידת הביקורת בחשב הכללי בביקורת על מספר התקשרויות של המדינה עם חברת "מודיעין אזרחי". הביקורת נמצאת בעיצומה. 

 

תגובת "מודיעין אזרחי"

 

בתגובה מסר רן סיסו, מנהל מחוז ירושלים של חברת "מודיעין אזרחי": "מודיעין אזרחי היא חברת אבטחה הפועלת במשק הישראלי מעל 40 שנה ומשרתת את לקוחותיה במקצועיות, במסירות ובמסגרת החוק. לא יעלה על הדעת כי אנו נדרשים להגיב על קיומו, כביכול, של דו"ח ביקורת בטרם התאפשר לנו לעיין בו ולהתייחס אליו עניינית".