עד שכיהנתי כיו"ר הוועדה לעסקים קטנים ובינוניים, גם אני לא הייתי מודעת מספיק למרכזיותם של העסקים הקטנים האלה, שאנו חולפים לידם מבלי לשים לב כמעט - ודאי מבלי לחשוב שקיומם חשוב לא רק לבעליהם, אלא למדינת ישראל. לצערי, הממשלה ממשיכה שלא להיות מודעת לחשיבותם ולחלוף על פניהם מבלי משים. אחרת, קשה להסביר את תקנות האשראי החדשות.
את ההחלטה על ביטול החריגה ממסגרת האשראי אימצה הממשלה מבלי לתת דעתה - לכל הפחות מבלי לתת את המשקל הראוי - לצרכיהם של העסקים הקטנים והבינוניים. אלה תלויים בתזרים המזומנים, ואינם יכולים לתת אשראי ללקוחות מעבר למוסכם. למעשה, החליטה הממשלה לא על ביטול האשראי, אלא על העברת נטל האשראי מהבנקים המרוויחים מיליארדים מדי שנה - לבעל המכולת השכונתית, שייאלץ עכשיו להתמודד בעצמו עם צ'קים חוזרים. כידוע, צ'קים חוזרים היו קיימים גם עד היום, אבל התקנות החדשות מבטיחות עליה דרמטית במספרם.
המצב החדש שייווצר אינו מאפשר לבעלי עסקים קטנים לתכנן את תזרים המזומנים שלהם. ללא תכנון שכזה, נועדו עסקים רבים לכליה. הם אינם חיים על מתחי רווחים של עשרות אחוזים, אלא סופרים שקל לשקל כדי לסיים את החודש ברווח, ואולי גם להשקיע מעט בשדרוג העסק ושיפור השירות ללקוח. תקנות האשראי מאיימות, פשוטו כמשמעו, להביא לסגירתם של עשרות אלפי עסקים שכאלה, וליצור אפקט דומינו שתוצאותיו לגבי המשק הישראלי כולו יהיו הרסניות. עליה מחודשת באבטלה, ירידה בצמיחה ופגיעה בעשרות אלפי אזרחים קטנים - אלו תוצאות כמעט בלתי נמנעות, שלא זכו לתשומת הלב הראויה מצד מקבלי ההחלטות.
בעולם המפותח כולו מקובל לראות את העסקים הקטנים והבינוניים כגורם מרכזי בצמיחת המשק וביצירת מקומות העבודה. בישראל נוספו רק בשנה האחרונה 12 אלף עסקים חדשים, המעסיקים עשרות אלפי עובדים. אותם עסקים הם אחד הגורמים המרכזיים בצמצום האבטלה, המביא בעקבותיו עליה בצריכה ומאפשר את הצמיחה לה אנו עדים בשנים האחרונות. במדינות המפותחות, ההכרה בחשיבותו של המגזר הזה מביאה להשקעות מאסיביות בהלוואות ומענקים להקמה ופיתוח של עסקים קטנים ובינוניים. בארץ הסיוע הוא מוגבל למדי. עם כניסתן לתוקף של תקנות האשראי החדשות, וללא מציאת פיתרון למצוקות שהן יוצרות לעסקים אלה, לצד הסיוע המוגבל שניתן מיד אחת – מונחתת מכה ניצחת מן היד השניה.
ח"כ רוחמה אברהם (קדימה) היא יו"ר ועדת הכנסת