חשד לניסוי לא חוקי ב"מאיר"; "פגיעה באמון הציבור"

בבית החולים בכפר סבא נערך בין השנים 2001-2003 ניסוי בכ-60 חולות סוכרת. העיתון "הארץ" פירסם כי הניסוי לא קיבל את האישורים המתאימים מוועדת הלסינקי לניסויים בבני אדם, והמשתתפות לא חתמו על טופסי הסכמה. יו"ר הלשכה לאתיקה רפואית: "להעניש את האחראים במלוא חומרת הדין"

סדק נוסף נפער ביחסי האמון העדינים בין רופאים למטופלים, שאולי יגרום לחולים לסרב בפעם הבאה שרופא ייבקש מהם להשתתף בניסוי רפואי. זאת בעקבות הפרסום הבוקר (ד') לראשונה ב"הארץ" על ניסוי לא חוקי שבוצע בכ-60 חולות סוכרת בבית החולים מאיר בכפר סבא בשנים 2001-2003.

 

על פי הפרסום, עורכי הניסוי, בהם פרופסור מרדכי רביד המנהל כיום את בית החולים "מעייני הישועה", לא קיבלו אישור של ועדת הלסינקי לניסויים בבני אדם של בית החולים לעריכת הניסוי ולא החתימו את החולות על טופס הסכמה להשתתפות בו.

 

דיווח זה מצטרף לידיעה על ניסויים לא חוקיים שנערכו בקשישים בבתי החולים הרצפלד וקפלן, שהסתיימו במותן של שתי קשישות בהם. דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בנושא זה בשנה שעברה מצא כי בבתי חולים אחרים, בהם וולפסון, שיבא, הלל יפה ובתי חולים לבריאות הנפש, היו מקרים שבהם חולים השתתפו בניסוי מבלי שחתמו על טופסי הסכמה.

 

"אם האירוע בבית החולים מאיר אכן התרחש, הוא פוגע בצורה קשה מאד באמון הציבור ברופאים שלו ובמערכת הניסויים הקליניים, שחשיבותה אינה מוטלת בספק", אמר פרופסור אבינועם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית.

 

"הדרך לקנות את אמון הציבור היא לקחת את אותם רופאים שמפרים ביודעין את נהלי ועדת הלסינקי והחוק, ולהעניש אותם במלוא חומרת הדין", מציע רכס. לדבריו, יש מקום להורות למדינה לבדוק אם מדובר לכאורה בעבירות במישור האזרחי או הפלילי. "אם רופאים ייתנו את הדין בצורה הברורה ביותר, זה יאותת למי שלא חושב לקיים את ההוראות, והוא יחשוש לעבור את הקווים המותרים", אמר רכס.

 

פרופסור רביד, שהיה ממונה על הניסוי בבית החולים בכפר סבא, נשא בתפקידים בכירים ברפואה ובהוראתה. "אין לי ספק שהרופא עליו דובר בכתבה ידע את כל התקנות והחוקים. אם הדברים נכונים, הוא נושא באחריות כפולה ומכופלת", הוסיף רכס.

 

"אלו חולים שבויים"

 

את יו"ר האגודה לזכויות החולה, עדינה מרקס, הטרידה בעיקר זהות המשתתפים באותם ניסויים לא חוקיים: נשים ערביות וקשישים, שחלקם סובלים משיטיון או בעלי כושר קוגניטיבי ירוד. לדבריה, "אלו חולים שבאופן טבעי לא מודעים למה שקורה סביבם, והם אינם מוגנים. אלו חולים שבויים, שלא נעים להם לסרב. זו סיטואציה רעה, לא נכונה, לא צודקת, לא מוסרית, שאין לי די מילים לגנות אותה".

 

לדברים אלו מסכים גם פרופסור רכס, שאמר כי "מסתמן פה, אולי, שאנחנו כחברה צריכים להגן דווקא על החלקים היותר חלשים באוכלוסייה. יש להגן ביתר זהירות על חולים שבגלל מחסומי שפה ותרבות אולי לא מבינים את זכויותיהם במערכת הבריאות".

 

מרקס הביעה חשש שכפי שפרשת "גניבת הביציות" גרמה לרתיעה בקרב נשים בישראל מתרומת ביציות, כך יגרמו גם הפרשות הללו למשבר אמון חריף בין הרופאים לחולים. "הנהלת שירותי בריאות כללית צריכה לשים לב טוב למה קורה בבתי החולים שלה (מאיר וקפלן)", דברי מרקס, שלא חוסכת ביקורת גם ממשרד הבריאות.

 

"משרד הבריאות הוא הממונה העליון על מה שקורה בוועדות הלסינקי. הם ביזרו את סמכויותיהם לבתי החולים, אבל הם חייבים להתעשת ולעסוק בנושא הזה. לא ייתכן שאזרחי ישראל ילכו לקבל טיפול רפואי ואחרי שנה-שנתיים יגלו שהשתתפו בניסוי", אמרה.

 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי נעשתה פנייה להנהלת קופת חולים כללית בבקשה לקבל את דו"ח הבדיקה. לכשיגיע הדו"ח ילמד אותו המשרד ויוחלט כיצד לפעול. לאחרונה הפיץ מנכ"ל משרד הבריאות חוזר "פיקוח ובקרה במוסדות הרפואיים בישראל על הניסויים הקליניים", שמגביר את הבקרה והפיקוח על הניסויים. כמו כן, הופץ חוזר של אגף הרוקחות, "נוהל לניסויים רפואיים בבני אדם התשס"ו 2006". יש לציין כי מדובר על חוזרים שלא היו בתוקף בשנים שבהן בוצעו הניסויים בבית החולים מאיר.