הילטון ביץ'

פריס הילטון, יורשת מלונות, אימפריית צרכנות ואייקון תרבות, התפנתה להוציא גם אלבום פופ. לקבלת המלכה, הקוראים מתבקשים לעבור לדום

נתחיל בפרטים היבשים: פריס הילטון, 25, היא יורשת אימפריית המלונות הידועה. בשנים האחרונות היא הובילה מסעות פרסום, כתבה שני ספרים, כיכבה בסדרת ריאליטי מצליחה, שחררה בושם הנושא את שמה, כבשה כל פינה פנויה בצהובונים, הוזכרה 93 מיליון פעמים במנוע החיפוש גוגל ובאופן כללי הפכה לאחת הדמויות הבולטות בארצות הברית. בחודש הבא (ב-7.8) היא תשיק את אלבום הפופ הראשון שלה שייקרא באופן מפתיע, "פריס". בימים אלו מפומפם הסינגל הראשון מתוכו, "Stars are Blind" (הכוכבים עיוורים), מלווה בקליפ עסיסי שבו הנסיכה הילטון מתפלשת בחול. הסינגל הבא,"Turn it Up" (תגבירו), כבר בדרך.

החיים הפשוטים. פריס הילטון

 

על האלבום עובדת פריס משנת 2004. אחת מהשותפות שלה ליצירה היא ג'יין ווידלין, לשעבר מלהקת הגו גו'ס, שהתפרסמה בארצות הברית כשכיכבה בעונה הרביעית של "החיים הסוריאליסטים" של ערוץ VH1. כיאה לאשת עסקים ממולחת, מלווה פריס את האלבום בהשקת חברת הקלטות משלה. החברה, הנקראת "תקליטי היורשת" (Heiress Records), מקושרת לקונצרן האחים וורנר ובעתיד הקרוב, כך על פי הפריס, היא מתכננת להחתים אצלה אמנים נוספים.

 

כפי שזה נראה כרגע, הגברת הילטון לא תנוח עד שתהיה בכל בית בהמיספרה הצפונית, ובכנות, כנראה שמגיע לה. לא סתם הכתירו אותה בארצות הברית כגיבורת תרבות. אבל איך הגיעה בחורה בת 25 לגלגל מיליוני דולרים, ואת כל מי שסביבה, על האצבע הקטנה? בואו נצלול.

 

פרק 1: ההתבגרות (או "החיים כבית מלון")

 

היא נולדה בניו יורק סיטי ב-17.2.1981, בת לריצ'רד וקאטי הילטון. פריס, תינוקת שמנמנה וחביבה, גדלה רוב חייה בסוויטה במלון וולדורף אסטוריה היוקרתי, וכבתם הבכורה של ההילטונים נהנתה מתשומת לב מוגברת. שנתיים מאוחר יותר הגיחה לעולם אחותה הקטנה, ניקי, שהתברכה בשורשים כהים יותר (ויש האומרים גם באף מוצלח פחות) ומיד נוכסה כסייד קיק של הביג סיסטר. לאורך שנות התבגרותן נהגה הילטון סניור לסחוב את הילטון ג'וניור לאירועים כסוג של תיק גוצ'י משודרג. רומן קצר עם בית הספר התיכון הספיק לפריס כדי להבין שזה ממש לא בשבילה. סצינת המסיבות הניו יורקית לעומת זאת, היתה הרבה יותר אטרקטיבית. את הדיפלומה השלימה מאוחר יותר באופן אקסטרני. כי בינינו, מי צריך לחרוש בלימודים כשבכל מקרה כרטיס האשראי שלך הוא פלטינה?

 

פרק 2: בדרך לכוכבות (או "איך מינגלינג יכול לבנות קריירה")

 

מהרגע שפריס הבינה שהחיים האמיתיים קורים מחוץ לחומות התיכון, החלו היא וניקי להכות בחוזקה את סצינת הבילויים הניו יורקית. מצוידות בתואר פותח הדלתות "דביוטנטס", "נשות חברה" (או בתרגום מדויק יותר, "מלייניות"), התערבב הצמד במסיבות העשירון העליון של מנהטן והן התחילו להכיר את כל מי שצריך. ההתעניינות הגוברת בה ובמעלליה עזרו להילטון להשיג את חוזי הפרסום הראשונים שלה (למשל קמפיינים למעצבים קתרין מלנדרינו ומארק באואר, המותג האיטלקי אייסברג, אופנת Guess ועוד). במקביל מניותיה בשוק קפצו והרכילות אודותיה פרצה את גבולות מנהטן. פריס היתה בדרך להפוך לתופעה ארצית.

 

פרק 3: כמעט שם (או "מפרסומות כן קונים בסופר")

 

השנה היא 2002, ופריס במסלול המהיר לכוכבות. היא מפרסמת מעצבים נחשבים, הולכת לאירועים הנכונים, מקפידה לא ללבוש את אותה השמלה פעמיים, ובאופן כללי עובדת על חדירה ללב התודעה האמריקאית.

בשנת 2002, בשיאו של קריז הריאליטי, קיבלה היורשת הצעה מרשת פוקס להשתתף בתוכנית בשם "החיים הפשוטים", שבה היא ואחותה ניקי יישלחו לחיות בחווה בשום מקום, ארצות הברית. בהתחלה חשבה פריס כי כל מטרת התוכנית היא לצחוק עליה (מה שכנראה גם היה נכון). למרות זאת, מונעת מסיבותיה שלה (תאוות הפרסום? הרצון להוכיח מי היא באמת? ים של כסף?) החליטה ללכת על הפרויקט. ברגע האחרון ביטלה ניקי את השתתפותה, ובמקומה הוזעקה ניקול ריצ'י, הבסטפרנד מכיתה א', הבת המאומצת של ליונל ומכורה להרואין לשעבר. פריס היתה לנערת טלוויזיה.

 

פרק 4: בינגו! (או "החיים בכלל לא פשוטים")

 

התוכנית שעלתה לאוויר בשנת 2003 הזניקה למעשה את פסטיבל הבימבומלה בארצות הברית. פריס וניקול, במודע או לא, חפרו את עצמן לתוך דמות הריץ' ביץ', הדור הבא: הן נראות מתכלבצ'ות על התנאים הנחותים, הן קיטרו על המחסור בזמן קניון ("אני הולכת לבד לשופינג מאז שאני בת 12", נאנחת פריס באחד הפרקים), הן לא התביישו בהשתעבדותן למראה החיצוני, ולא שכחו להפגין גישה מינית ובריאה לחיים. תוסיפו לעניין תרומה לאוצר המילים (דאט'ס הוט, מונח שטבעה פריס במו שפתיה) וקבלו היסטריה.

 

הבנות השתדרגו במהרה לסממן תרבותי, כשהן הופכות כל דבר שהן נוגעות בו לקדחת לאומית: תיקי לואי ויטון, כלבי צ'יוואווה, פלאפונים מכוסים בקריסטלים, נעלי כריסטיאן לובוטין ועוד. הסכסוך המתוקשר לא איחר לבוא בעקבות פרשיית הקלטת הלוהטת של פריס (שבה היא תועדה משתגלת עם בן זוגה דאז, ריק סלומון). אומרים שניקול הקרינה את הסרט לחברים, אומרים שהשתיים שלפו ציפורניים ואומרים שעכשיו הן יותר צ'ילבות ממאיה בוסקילה ורוברטו. כמובן שכשהשתיים ישלימו, אם וכאשר, ההימור שלנו שזה יהיה בצורה שתכניס מוצ'ו דינרו לשתיהן. חכו ותראו.

 

פרק 5: היום (או "זוזי בריטני, הנה אני באה")

 

שנת 2006. פריס אימפריה. שימו לב:

 

היא פילוסופית - היא פרסמה שני ספרים. הראשון, "וידויים של יורשת" (ציטוטים מובאים במסגרת), ועליו קיבלה 100 אלף דולר מקדמה, העפיל מעלה מעלה במכירות והפך את הילטון לסופרת שהופיעה בטבלת הבסט-סלרס של ה"ניו יורק טיימס". השני הוא "יומן היורשת שלך", שמשמש למעשה סוג של יומנוער למתבגרות. בשנת 2007 מתוכנן לצאת ספרה החדש.

 

היא כוכבת קולנוע - למרות שקיבלה את פרס הראזי ל"שחקנית הגרועה ביותר" על משחקה ב"בית השעווה", הילטון לא נחה. היא אמורה להוביל את סרטי ההתבגרות "Bottom's Up" ו-"Pledge This", ודיווחה כי תשקיע עוד בפיתוח קריירת המשחק שלה.

 

היא בטלוויזיה - בימים אלה משודרת בארצות הברית עונה רביעית ל"חיים הפשוטים", שנקראת "עד שהמוות יפריד בינינו" (התכתבות נאה עם הסכסוך שלה לשותפה להנחיה, ניקול ריצ'י). בנוסף, העונות הקודמות של "החיים" משודרת בארצות הברית מדי יום בערוץ !E, מה שעוזר להילטון לטפס למעמד הקאלט. ואם כבר מתרחבים, הדיבורים עכשיו הם על סדרת אנימציה אישית. לא פחות.

 

היא דוגמנית - פריס לא שוכחת את העסק שעשה אותה. למשל, לאחרונה ניתן היה לראות אותה בפרסומת סופר סקסית לרשת ההמבורגרים קארל ג'וניור, שבה היא לועסת המבורגר אגב שטיפת מכונית. לפי מגזין "פורבס", קיבלה ההילטון 400 אלף דולר על החלטורה.

 

היא אשת עסקים - יש לה בושם, היא שותפה ברשת המסעדות קלאב פריס, היא בעלת חברת תקליטים וכמובן, עומדת לרשת את אימפריית המלונות והנדל"ן של אביה. החיים טובים.

 

היא חיית מסיבות - למרות כל העיסוקים, פריס עדיין מוצאת זמן לעשות גוד טיים. בין הסלבז שדווח כי השתכשכו איתה בסדינים נמצאים ליאונרדו דיקפריו, השחקן והקולנוען וינסנט גאלו, השחקן אדוארד פארלונג, המתאגרף אוסקר דה לה הויה, ריק סלומון (איתו צילמה את קלטת הסקס השערורייתית), נער הבקסטריט בויז ניק קרטר, היורש היווני פריס לאסטיס, אחד נמרוד דביר מתל אביב ועוד ועוד ועוד.

 

היא שערורייה מהלכת - בימים אלה פריס עושה את אירופה, שם היא מקדמת את האלבום. הילטון, כמיטב המסורת, מקפידה לעשות שם שערוריות בשקל ומצליחה לעלות לכותרות בכל מקום שבו היא נמצאת. לדוגמה, תוך כדי ראיון לתחנת רדיו בגלזגו, היא התקשרה למלון הילטון וביקשה להזמין חדר.

  בביקור בגרמניה היא הנחיתה מסוק בתואנה שהיא צריכה לשירותים, והידיעות רק ממשיכות לזרום. בין לבין, היא מוצאת גם זמן לסמוצ'ינג. רק בשבוע שעבר דווח שבשעת ביקור בקנדה (שנעשה לפני הגיחה האירופית), התערבבה ההילטון עם שחקן הוקי מקומי ובמחי פלירטוט הצליחה לעשות הרבה יחסי ציבור לשניהם. למה לא.

 

והעיקר, פריס ב-2006 היא הכי אייקון. בשנים הקצרות שבהן היא מסתובבת לנו מול הרשתית הצליחה הילטון להפוך לדמות עגולה ומעניינת. מצד אחד היא יורשת של מיליונים, מצד שני היא מתנהלת כנערת שכונת קרוונים מארקנסו; מצד אחד בלונדינית קלילת דעות, מהצד השני היא הוכיחה את עצמה כאשת עסקים ממולחת ובחורה מחושבת. והכי חשוב, למרות שהיא באה מבית טוב ומשכיל, היא בחרה לעסוק אך ורק בשטויות. ושטויות הן כידוע, חיינו. ופריס, מלכתנו.

 

 

החיים על פי פריס

(מתוך ספרה "וידויים של יורשת")

 

על שגרה

"חיה כל יום כאילו זה יום הולדתך. כך, כשהיום ההולדת האמיתי מגיע, הוא צריך להיות אפילו יותר מהמם".

 

על יחסי אנוש

"הדרך שבה אני שומרת אנשים סקרנים לגביי היא על ידי כך שאני מחייכת כמה שיותר ומדברת כמה שפחות".

 

על לו"ז

"אף פעם אל תקומו לפני 11:00 בבוקר או תלכו לישון לפני 03:00 בלילה. שעות נורמליות הן לאנשים נורמליים".

 

על אריזה

"לטיולים תמיד תארזו פי שלושה ממה שאתם צריכים. כמובן שאחר כך לא תלבשו כלום ופשוט תקנו הכל חדש".

 

על כנות

"הסוד שלי להסתדרות בחיים הוא לומר לאנשים מה שהם רוצים לשמוע, ואחר כך פשוט לעשות את מה שאני רוצה".

 

על התאמת צבעים

"אם אתם שמחים, תלבשו ורוד. אם אתם בדיכאון, תלבשו שחור. שחור הוא צבע לאנשים שלא רוצים לעשות כיף עם בגדים".

 

על התחמקות ממצבים מביכים

"אם הכל נכשל, התנהגו כמשועממים (ולא משעממים. יש הבדל עצום)".