שר הביטחון לא במטבחון?

הכירו את "אהוד 15" - המטבחון החדש של מדינת ישראל, שמוביל את הלחימה בעזה. במי מהשרים נותן ראש הממשלה את אמונו, מי קרוב לצלחת - ומי בעיקר מפטפט בתקשורת? ומה עושה אולמרט עם שר הביטחון הטירון שלו?

במלחמה המוגבלת החדשה בעזה, יש שני סוגי שרים: אלה שלא מפסיקים לדבר את עצמם לדעת עד שאינם זוכרים מה אמרו ומתי, ואלה שלשונם נצורה כאילו כל מכמני דימונה ידלפו אם רק יפתחו פה.

 

אלה המדברים, מסתבר, הם מחוץ למעגל שותפי הסוד. הבולטים בהם: אלי ישי, אופיר פז-פינס, יצחק הרצוג, זאב בוים ורוני בר-און. השותקים, שאול מופז, אבי דיכטר, ציפי לבני ושמעון פרס, הם הם המטבחון החדש של אולמרט. עוד אחד במטבחון, בנימין בן-אליעזר, פוסח על שתי הסעיפים: גם מדבר בלי הכרה ובלי לחדש דבר, וגם שותף סוד.

 

בניגוד למטבחוני העבר, המטבחון החדש אינו נועד לדיונים משותפים. שר אחד בא אצל אולמרט והאחר יוצא. ציניקנים יאמרו שטוב שכך, שכן לשכת אולמרט צרה מלהכיל את האגו של ששת האישים הללו גם יחד. אבל האמת היא שאולמרט אינו רוצה להקים עליו את השרים האחרים, בעיקר אלה המחשיבים עצמם קרובים לו, למרות שהוא אינו קרוב אצלם.

 

לחמשת שרי המטבחון הללו אין הרבה במשותף, אך לכל אחד מהם יש מה להעניק לאולמרט. מופז, מר ביטחון (בשבתו בצוק העתים בכס שר התחבורה), נותן לאולמרט את הפרספקטיבה הצבאית. דיכטר, מר שב"כ (שנקרא זמנית לעשות סדר בעולם הפשע והשוטרים), נותן לאולמרט את הזווית של המודיעין החמאסי. פרס, מר מזרח תיכון חדש, מעניק לראש הממשלה את הניסיון ההיסטורי. את לבני אולמרט פשוט מחבב וכן, יש לה תפקיד חשוב מבחינתו - שמירת תדמית ישראל ותדמיתו שלו מול קהילת העולם. פואד נמצא שם כי הוא היה פעם שר ביטחון, בניגוד לעמיר פרץ שזו לו הפעם הראשונה.

 

המעגל השני: אנשי הצבא והפונקציונרים

 

אל המטבחון המשונה הזה, צירף אולמרט בדרך עוקפת פרץ את הרמטכ"ל דן חלוץ ואת ראש השב"כ יובל דיסקין. לא שהוא מתעלם משר הביטחון. חלילה וחס, אולמרט נועד עימו לפחות פעם ביום. אבל על דיסקין וחלוץ הוא פשוט סומך. הם באים ויוצאים אצלו, כאילו עברו לשכותיהם משפלת החוף לירושלים הבירה. הם הזרוע המבצעת, הם אשר יכריעו בסופו של דבר אם ראש ממשלת ישראל יצא מנצח מהסיבוב הנוכחי מול הפלסטינים, או יובך ויושפל.

 

בשולי מעגל השרים והגנרלים, אך בלב ליבו של מעגל שותפי הסוד במטבחון החדש, גם שישה נוספים: ראש צוות הלשכה יורם טורבוביץ', מזכיר הממשלה ישראל מימון, היועץ המדיני שלום תורג'מן, המנכ"ל רענן דינור, יועץ התקשורת אסף שריב וסגן ראש צוות הלשכה, יחזקאל עובד. שביעי למניין, למרות שטרם התייצב במקומו החדש, הוא ראש המועצה לביטחון לאומי אילן מזרחי.

 

אז מי שחיפש את הכתובת לדרך בה הולכת מדינת ישראל אל תוך עזה בימים אלה, ימצא אותה אצל חמישה-עשר אלה. מאולמרט ועד עובד, מדיכטר ועד לבני ומחלוץ ועד דיסקין, הם מכתיבי הבון-טון של הממשלה הנוכחית. הם אלה שיכריעו באמת אם נשקע בבוץ של עזה, אם נצליח לחלץ את רב"ט גלעד שליט, ואם אכן, במהרה בימינו, נפסיק את ירי הקסאמים על אשקלון ושדרות.

 

שלוש הערות על המצב:

 

• המשכיל בעת ההיא יידום: אולמרט אמר השבוע בישיבת הממשלה בדברו על חוסר הנוחות של תושבי עזה ש"אף אחד לא מת בלי דיאליזה". עובדתית זה לא נכון, מעשית זה לא חכם. כשפלסטיני שומע משפט כזה הוא ודאי יעדיף למות מות שאהידים עם כבוד ו-72 בתולות בגן עדן, מאשר למות כחולה כליות נטול חשמל לדיאליזה במחנה הפליטים נוסיראת.

 

• הלו"ז של ראש הממשלה: ב-6 בבוקר מדי יום, מאז פרוץ המשבר, מעדכן אותו המזכיר הצבאי, האלוף גד שמני, בטלפון אל המעון הרשמי. ב-7:30 אולמרט כבר בלשכתו. ב-9:30 מתכנסים אנשי הלשכה אצל ראש הצוות,
   יורם טורבוביץ'. לפחות פעם ביום נותן אולמרט הופעה ציבורית, ממליאת הכנסת ועד נסיעה חשאית לשדרות בדרך לוועידת באר-שבע לעסקים. מי שראה את היומן של אולמרט, אומר שכל משחקי המונדיאל משובצים בו, בין לבין הקבינטים, ההתייעצויות הביטחוניות והשיחות הטלפוניות עם שועי עולם. ב-21:30, חוזר ראש הממשלה הביתה לרחביה, כדי לראות כדורגל. כמו שזה נראה כרגע, אין לו בלו"ז את אבו מאזן ואת הנסיעות שתכנן לברלין ולרומא.

 

• ביטחון שדה: ראש השב"כ יובל דיסקין, סירב ביום רביעי לגלות פרט אחד מאוד סודי לשרי הקבינט לביטחון לאומי. הנימוק: ההדלפות. ראש אמ"ן, האלוף עמוס ידלין, תמך. גם שרי המטבחון החדש, דיכטר ומופז גיבו אותו. הכביר עשות השר מופז שנזף בחבריו ואמר "שההדלפות מהקבינט עלולות לשרת את האויב". ראש הממשלה סיכם ואמר: "רבותי, בואו נעשה שלא יצאו מפה דברים". שעתיים אחרי ידעו העיתונאים את פרטי הישיבה וכן, גם את פרטי הדיון בענייני ביטחון השדה.