נולדו מהטרגדיה

אחרי שספגו את כל המכות האפשריות, הצליחו האיטלקים בראשותו של הבלם הטוב בעולם, פביו קנבארו, לנקום בכולם. עכשיו, כל מה שנותר למנצח ליפי זה "להשלים את האופרה" בגמר

איטליה עשתה את זה. היא הגיעה לגמר אחרי פתיחה מהוססת שנשכחה בעקבות ניצחון גדול על הפייבוריטית הגדולה ביותר של הטורניר. היא עשתה את זה כשהיא מצליחה להתעלם מפרשיית שחיתות גדולה שמתרחשת אצלה בבית ואם יש דבר שהמונדיאל הזה הוכיח, זה שישנם דברים שלעולם אינם משתנים.

 

ב-1982 הגיעה נבחרת האזורי לגמר אחרי שבקושי הצליחה לחלץ תיקו מול אריות כמו פרו וקמרון. ההתאוששות הגיעה לבסוף עם ההדחה הבלתי נשכחת של נבחרת הפלאים של ברזיל, בדרך לזכייה. מי שסחב אותה לתואר היה לא אחר מאשר פאולו רוסי, החלוץ שחזר מהשעיה של שנתיים בעקבות שערוריית הימורים והטיית משחקים.

 

הפעם לא פחות מ-13 שחקני סגל נבחרת איטליה נמנים על סגלי ארבע הקבוצות (יובנטוס, מילאן, לאציו ופיורנטינה) המואשמות בשערוריית השחיתות החדשה שמאיימת לזעזע את הכדורגל האיטלקי. אפילו שמו של המאמן הלאומי מרצ'לו ליפי שורבב לכל העסק, כולל זה של בנו, המשמש כסוכן שחקנים. ליפי, שבקלות יכול היה להאשים את המצב בכישלון אפשרי, דווקא ניצל את ההתרחשויות לטובתו ויצר תלכיד מנצח ונטול כוכבים. כולם בתוך העסק הזה וכולם עובדים בשביל כולם.

ליפי ובופון חוגגים ומשאירים את השערוריות מאחור (צילום: איי פי)

 

"אני חושב ששערוריית הטיית המשחקים קירבה אותנו אחד לשני", אמר ליפי אחרי הניצחון הגדול על גרמניה, "למרות שהיא בקלות יכולה היתה להרוס אותנו". ארבעה משחקני יובנטוס נסעו לפני רבע הגמר לטורינו כדי לבקר את חברם לשעבר, ג'יאנלוקה פסוטו, כיום חבר בהנהלת הקבוצה שניסה להתאבד רגע לפני שהמשפט בנוגע לפרשת השחיתות החל ברומא.

 

אחדות השורות

 

ובכל זאת, למרות קווי הדמיון הברורים עם הטורניר ההוא מלפני 24 שנה, ישנו הבדל קטן אחד. בניגוד לאז, איטליה לא הציגה הפעם לעולם כוכב אחד גדול כמו רוסי שהתעלה ברגע הנכון ב-1982. מה שהיא כן הציגה, זו יחידה לוחמת שכבשה 11 שערים וספגה רק 1. הנתון המדהים הבא, יכול אולי לגלות את הסוד: לא פחות מעשרה שחקנים שונים השתתפו בחגיגת הכיבושים. שחקני הגנה, קשרים, חלוצים, מסופסלים, כולם מצאו את הרשת. השער השני ב-0:2 על גרמניה, בו פירגן ג'ילארדינו בעקב לדל פיירו במקום לבעוט לשער, הוכיח עד לאן הגיעה רמת הפירגון בנבחרת.

 

התקשורת האיטלקית בחרה בקפטן פביו קנבארו כמצטיין בטורניר עד כה, אבל איך אפשר להתעלם מהתרומה של ג'יאנלואיג'י בופון, מרקו מטראצי, פביו גרוסו, ג'יאנלוקה זמברוטה, ג'נארו גאטוסו וארבעת חלוצי החוד וינצ'נזו יאקווינטה, אלברטו ג'ילארדינו, לוקה טוני ופיליפו אינזאגי. שלא לדבר על שלושת המופלאים, אנדראה פירלו, אלסנדרו דל פיירו ופרנצ'סקו טוטי המשתפר.

דל פיירו חוגג מול גרמניה. ישתיק סופית את המבקרים? (צילום: רויטרס)

 

טוטי ודל פיירו, הסמלים של רומא ויובנטוס שיחוו את המונדיאל האחרון שלהם, מחפשים פרידה הולמת מהבמה העולמית. דל פיירו, מלך שערי הביאנקונרי בכל הזמנים ואגדה חיה ומהלכת, כבר הואשם כאחד מהלוזרים הגדולים בתולדות הכדורגל האיטלקי בשל כמה משחקים אותם הוא ירצה לשכוח במדים בכחולים. עכשיו יש לו הזדמנות להשתיק את כל המבקרים אחרי עונה נהדרת ושער יפהפה בחצי הגמר.

 

גם אצל טוטי הסיפור יכול להסתיים בהפי-אנד עם גביע. הקשר המחונן היה צריך לסחוב על גבו את איטליה במונדיאל וביורו האחרונים. ביפן וקוריאה הוא סתם איכזב, אבל בפורטוגל הוא בייש. היריקה שלו על שחקן דנמרק בשלב הבתים הרחיקה אותו מהמשך הטורניר ופגעה קשות בנבחרת. את העונה האחרונה הוא החמיץ בשל פציעה לא קלה ואת המונדיאל הנוכחי הוא פתח בצורה חלשה. אלא שהפעם, כשפירלו עוזר לו בחלוקת העומס וכשהציפיות אינן כשהיו, מצליח טוטי להתעלות בשלב הנוק-אאוט ויוכל להוריד לגמרי את הקוף מהגב לאחר משחק הגמר.

 

ובכל זאת, הקפטן מעל כולם

 

ליפי, שבמהלך הטורניר נמנע מלחלק מחמאות לשחקן בודד, יצא מהרגלו כששיבח את קנבארו לאחר משחק חצי הגמר: "הוא היה בלתי יאמן עד עכשיו במונדיאל. אני לא חושב שיש מישהו שלא חושב שהוא הבלם הטוב בעולם כיום". קנבארו עצמו הודה: "אפילו בחלומות שלי לא ציפיתי שאשחק כל כך טוב בגביע העולמי".

קנבארו באקסטזה. "בחלומות לא ציפיתי למונדיאל כזה" (צילום: איי פי)

 

ליפי גם גילה כיצד הצליח להמריץ בלם ותיק שכבר ראה כמעט הכל: "לפני הטורניר היו לו 93 הופעות ואמרתי לו שהוא יכול להגיע ל-100 אם נגיע לגמר. הוא עשה את זה ואני שמח בשבילו". הבלם, שהיה נער בן 16 כשנבחר לשמש כאחד ממביאי הכדורים במשחק חצי גמר הגביע העולמי בין איטליה לארגנטינה ב-1990, רוצה לסגור מעגל. הוא נולד ושיחק בנאפולי, לפני שעבר לפארמה, אינטר ויובנטוס, אבל תמיד החסיר תואר בינלאומי.

 

למרות שבנבחרת משחקים כוכבי על כמו טוטי, דל פיירו ופירלו, החליט מרצ'לו ליפי להעניק את סרט הקפטן לקנבארו לפני כחצי שנה. המאמן הותיק ידע עד כמה אהוד פביו בקרב השחקנים ולא יכול היה לבקש מנהיג טוב יותר על המגרש. "ידעתי שזה כנראה הולך להיות המונדיאל האחרון שלי", הודה קנבארו: "לכן ביקשתי מהשחקנים לעשות הכל כדי שאוכל להגיע ל-100 הופעות. אני חייב לומר שהם הגשימו את המשאלה שלי בדרך הטובה ביותר".

 

אגב, הבלם בן ה-32, על פי כל ההערכות, אינו מתכוון להמשיך ביובנטוס אם זו תוענש קשות בסיום המשפט ברומא. תהיו בטוחים שלא מעט קבוצות יקפצו על המציאה במידה וזו תתפנה.

 

המנצח

 

על כולם מנצח מרצ'לו ליפי, מאמן ווינר שזכה עם יובנטוס בגביע האירופי האחרון שלה (והשני בסך הכל). "תמיד חלמתי שלהוביל את הנבחרת הלאומית יכול להיות משהו קסום", מודה ליפי. "מהיום הראשון בו התחלתי עד היום, ההרגשה הזו לא השתנתה. ניסיתי להעביר את התחושה הזו לשחקני והם הגיבו בהתלהבות".

ליפי. בונקר טיפוסי OUT, משחק התקפי IN (צילום: איי פי)

 

החופש היצירתי של שחקני החלק הקדמי בתוספת לאופי ההתקפי (במונחים איטלקים כמובן) שהיקנה לנבחרת, סחפו בקלות את השחקנים. באיטליה לא זוכרים מתי מאמן ביצע חילוף התקפי בשלבי הנוק-אאוט, מהלך אותו ליפי ביצע מול גרמניה, כשהכניס את אלסנדרו דל פיירו במקומו של סימונה פרוטה.

 

בעיית הפציעות, ההרחקות ופרשת הטיית המשחקים, לא מנעו מליפי להציב נבחרת יציבה משני צדי המגרש. ג'יאנלואיג'י בופון מסכם: "שום דבר לא הסית את תשומת ליבנו. אנחנו מודעים לחשיבות המעמד אליו הגענו, אבל יש עוד משחק אחד לנצח כדי שהמסע יהיה אפילו עוד יותר מדהים". ליפי מסכים: "עשינו עבודה טובה ועכשיו כל מה שנותר זה להשלים את האופרה".

אוהדי איטליה. יהיה סיום מתוק לאופרה? (צילום: איי פי)

 

אל תסתבך עם איטלקים

 

לא צריך לראות את סרטי הסנדק או את הסופרנוס כדי לדעת שלא כדאי להסתבך עם איטלקים. כמו בכל סיפורי המאפיה, בה הנקמה הופכת לערך עליון, כך נראה הטורניר של הכחולים. ראשון הלך הביתה חוס הידינק, עם הנבחרת התורנית שלו. בארץ המגף לא שכחו איך במונדיאל הקודם הצליח ההולנדי להדיח את האיטלקים עם דרום קוריאה, כשהוא נהנה מהחלטות שיפוט מעוררות מחלוקת. הנקמה על הגב האוסטרלי, היתה מתוקה מתמיד.

 

אחר כך הגיע תורה של גרמניה, שנפטרה בשביל איטליה מארגנטינה המעצבנת (אותה אחת שהדיחה את הכחולים בטורניר הביתי ב-1990). טוב, הגרמנים לא דרשו נקמה, אבל לנצח נבחרת ביתית זה די כיף, כפי שגילו שחקני האזורי הפעם. עכשיו מגיעה הנקמה האולטימטיבית - צרפת.

 

קנבארו, שהפסיד עם איטליה לצרפת ברבע הגמר ב-1998 בבעיטות הכרעה מ-11 מטר ובגמר יורו 2000 במהפך דרמטי מדהים, לא שכח. "כשאני חושב על המשחקים ההם זה מצמרר אותי, מאמא מיה", אומר הקפטן. "נצטרך להזיע ולהילחם, אבל במקרה הזה נצא עם הגביע". נראה.