גופתו של הילד שמעון צוויקר, שהתגלתה הבוקר (יום ב') באגם בפארק ניצנים, לא תנותח, אלא תעבור בדיקה חיצונית, ויילקחו ממנה דם ונוזלים לבדיקות נוספות. כך קבע בית משפט השלום באשקלון. משפחתו של צוויקר, שנעלם באזור ניצנים במהלך טיול כיתתי, התנגדה לקיום נתיחה בגופה, והתפלאה לגלות שהמשטרה דורשת לקיימה למרות שלא היה חשד לפלילים בפרשה.
בני המשפחה עמדו בקשר עם ועד רבני זק"א והמחלקה המשפטית של הארגון, והתנגדה מלכתחילה להעברת הגופה למכון לרפואה משפטית מטעמי דת. מיכאל גוטווין מהמחלקה המשפטית בזק"א, שליווה את משפחת צוויקר בחיפושים אחר הילד וגם בהמשך, יצר קשר עם משטרת אשקלון ושם הודיעו לו כי אין בבכוונתם לנתח את הגופה, אלא להוציא דם ונוזלים בלבד.
בזק"א הסבירו למשפחת הילד כי אין כל בעיה הלכתית עם בדיקה חיצונית מסוג זה ואף הבטיחו לאב המשפחה כי הרב יעקב רוז'א, שעומד בראש הוועד, ישגיח על תהליך הבדיקה מקרוב. הרב רוז'א אף משמש כרב המכון לרפואה משפטית מטעם הרבנות הראשית לישראל. אך המשטרה הודיעה בכל זאת על כוונתה לבקש מבית המשפט לנתח את הגופה.
במחלקה המשפטית של זק"א חיכו במשך כארבע שעות לקבל עדכון מהמשטרה לגבי מועד הדיון הצפוי בבית המשפט. במקביל, נעשתה פנייה מטעם המחלקה לח"כ משה גפני (יהדות התורה) שיתערב בעניין. ח"כ גפני פנה לפרקליט המדינה, ערן שנדר בעניין ולדברי גפני, שנדר הודיע לו כי לא ייתן יד לניתוח הגפה, אם אין צורך ממשי בכך ואם לא קיים חשד לפלילים.
לאחר שעות של המתנה מורטת עצבים, התקבלה הודעת המשטרה, בה נמסר כי על פי צו בית משפט ניתנה הוראה לקחת דם ונוזלים בלבד מגופת הילד.
בזק"א הביעו שביעות רצון מאופן סיום הפרשה, אך עדיין טוענים כי "התנהלות המשטרה גובלת ברשעות", לדברי גוטוויין. "למה המשטרה לא אמרה בבוקר כי זוהי כוונתה מלכתחילה? היינו יכולים לפטור את המשפחה מסבל של שעות רבות, עד להבאת הילד למנוחות. המשפחה היתה תשושה לחלוטין לאחר חיפושי הילד במשך כל הלילה", הסביר גוטוויין.
במקביל לפעילות זק"א בעניין, הביעו גם אנשי העדה החרדית את התנגדותם הברורה לניתוח הגופה, ואף ניסו לפעול בעניין. בשעות הצהריים כבר אורגנו הסעות של מאות חרדים מירושלים, בני-ברק, בית שמש ואשדוד, לכיוון המכון לרפואה משפטית באבו-כביר, על מנת להביע את מחאתם.
בציבור החרדי בכלל ובעדה החרדית בפרט מתנגדים לנתיחת גופות בכל תוקף מטעמים הלכתיים האוסרים על נתיחת גופות כשאין חשד לפלילים, מתוך רצון למנוע "ניוול גופת המת ועיכוב קבורתו מתוך חשש לחילול כבוד המת", לטענתם.