נצרת: המשחק המשפחתי נגמר באסון

מה שהחל כבילוי משפחתי של שלושה אחים, שהלכו לשחק כדורגל בנצרת, נגמר בטרגדיה. רביע טלוזי בן שלוש ואחיו מחמוד בן השבע נהרגו מפגיעה ישירה של רקטה. אחיהם, מתאנס, היה לידם ונפצע: "האחים שלי הקטנים הם שאהידים. המקום שלהם בגן עדן". המוסך של שאדי אבו נאזי נפגע קשות: "אני לא מוכן לסכן את משפחתי. אני והחברים הזמנו חדרים בבתי מלון בתל-אביב"

מירי חסון עודכן: 20.07.06, 00:13

מתאנס טלוזי מנצרת הלך אתמול (יום ד') אחר הצהריים עם שני אחיו הקטנים רביע בן שלוש ואחיו מחמוד בן השבע לשחק כדורגל. שני האחים נהרגו מפגיעת רקטה, והוא נלקח לבית חולים, "האחים שלי הלכו מהר יותר, רצו דרך הכביש. פתאום שמעתי בום וזהו. הם נהרגו. אני נפגעתי קצת ולקחו אותי לבית חולים", סיפר ל-ynet.

 

רבים מתושבי שכונת צפפרה בנצרת עמדו מסביב לבור שפערה הרקטה באדמה ולא האמינו. מלווה בחבריו, סיפר מתאנס את שאירע כשהוא מנסה להסתיר את דמעותיו מחשש שיפרשו זאת כפחד. "האחים שלי הקטנים שהלכו הם שאהידים. זאת אומרת שהם ילדים קטנים שלא ראו כלום עדיין, ולכן המקום שלהם בגן עדן". לשאלה אם הוא פוחד, אמר טלוזי כי "יש קצת פחד, אבל אין מה לעשות".

 

 

הבור שנפער במקום הנפילה בנצרת (צילום: איי.פי) 

 

תושבי השכונה ממורמרים מהמצב ומסרבים לעכל את השינוי באורח חייהם. סלאח מחמוד שבית אחיו שוכן קרוב מאוד למקום נפילת הרקטה סיפר: "כולם באו לכאן היום, פוליטיקאים, תקשורת שמראה לעולם, אבל מה זה יעזור? אין לנו לאן ללכת. אין לנו לאן לברוח ואפילו מקלטים אין לנו. במגזר היהודי יש 'שחר אדום' ולנו יש רק אבטלה ועוני".

 

סמיר מופיר כועס גם כן והחליט לעבור לשפרעם. "אין לנו מקלטים ולי יש ילדים קטנים. את יכולה לראות את הילדה הקטנה שלי, לכל מקום שאני הולך, היא איתי. מפחדת להיות רגע בלעדי. אין הבדל בין יהודי לערבי. אנחנו לא בנויים למלחמה ולא איכפת לנו מחיזבאללה. אנחנו תושבי ישראל שצריכים להיות מוגנים".

 

ילדי השכונה היו עדים למראות קשים. אחד מהם, וליד עוורי, סיפר מה שראה. "שמעתי בום חזק ואני וחברים שלי עלינו לראות מה קרה ואז ראינו שני ילדים שרופים". חבריו של עוורי, ילדים בני 12, סיפרו שהם לא מפחדים, אבל עיניהם סיפרו משהו אחר.

 

ברחוב אחר בנצרת בו נפלו טילים אך לא נגרם נזק, גם כן התקשו לקבל את רוע הגזירה. שאדי אבו נאזי, בעל מוסך שנהרס כולו מהטילים סיפר על המזל הרב שלו ושל עובדיו. "סגרתי את המוסך, עליתי הביתה ושמעתי את הבום. המזל הגדול הוא שבכל יום רביעי אנחנו עובדים חצי יום. ברוך השם, תודה לאל שלא היו כל 18 העובדים שתמיד נמצאים שם".  

 

בניגוד לתושבי נצרת שבשכונת צפפה, אבו נאזי וחבריו מתכוונים לעבור לתל-אביב עד יעבור זעם. "אני לא מוכן לסכן את המשפחה שלי ועובר למרכז. אני והחברים כאן הזמנו חדרים בבתי מלון בתל-אביב. כולם כאן בהלם. הגג עף והיה רעש שלא שמענו מעולם. הילדים בוכים והנשים מפחדות. תודה לאל על המזל שהיה לנו".

מקום נפילת הרקטה (צילום: עמרי אילת)

  

התפתחויות נוספות:

 

 

 

 
פורסם לראשונה 19.07.06, 21:06