צפת במלחמה: רוב החנויות סגורות, וקונים מוצרי יסוד

הקטיושות שפוגעות בעיר הצפונית משפיעות באורח טבעי על ההתנהלות הצרכנית של התושבים. מישל דור יצא לבדוק

צפת, כמו עוד הרבה יישובים בצפון, חוטפת פגיעות ישירות המשפיעות גם על ההתנהלות הצרכנית של התושבים. אז יצאנו לראות מה רוכשים בעת מלחמה, והאם יש בכלל צרכנים ברחוב.

  

מעט התושבים שראינו ברחובות השוממים של צפת בסוף השבוע רכשו אך ורק מוצרי יסוד, לאחר שביצעו את האגירה המסיבית לפני שהעיר ננטשה. "מה אגיד לך", סיפר לנו א' שהמתין לאוטובוס, "אני קונה לי אבטיח וקולרבי וחוזר הביתה. אני ממעט לצאת וכל פעם נתקל בחנות נוספת שנסגרה. תודה לאל שיש את חנות הירקות".

 

מה שא' לא ידע הוא שגם חנות הירקות קרסה והבעלים החליטו לסגור אותה: "אני לא יכול יותר", מספר לנו יורם בעל החנות, שא'היה לקוחו היחיד לאותו היום. "אני פתחתי בתחילה את החנות כדי להקל על המצוקה של הצרכנים שעוד נותרו, אבל אני כבר לא יכול יותר. אשתי והילדים רחוקים מפה, ורק הדלק זולל לי את ההכנסה האפסית מהחנות".  

 

"אין כלום", מתלוננת רינה טובי. "בעלי החנויות שנותרו יודעים שנותרנו מעטים כך שהסחורות מגיעות במשורה, אבל תודה לאל שמשהו כן מגיע". טובי ספרה ארבע חנויות בלבד שנותרו פתוחות, ומספרת שגם אלו נסגרות לפי מצב הרוח של הבעלים שיכולים גם לא לפתוח בכלל.

 

"אין בנקים, אין דואר, אין משרד פנים – ממש כלום. אני מרגישה כאילו נשארתי לבד ומקווה שהכל יהיה בסדר. לפחות אלו שנותרו כעסקים חיים הוגנים ולא מפקיעים מחירים כפי ששמעתי במקומות אחרים", אומרת טובי.