מעל דפי ההיסטוריה: סמואל מורס

כילד, חלם סָמוּאֵל פִינְלִי בּרִיז מוֹרְס להפוך לצייר מפורסם. איש לא האמין כי יתפרסם דווקא בזכות המצאתו הגאונית – המצאת הַטֶּלֶגְרָף. סיפורו של סָמוּאֵל מוֹרְס, מדען חולמני ועקשן שהצליח לשנות את פני הָאֱנוֹשׁוּת, ולגמרי במקרה

כשאתם רוצים לומר לאמא משהו ממש חשוב, אבל היא לא נמצאת לידכם באותו זמן, מה אתם עושים? מתקשרים אליה, כמובן. ואם במקרה היא לא עונה בטלפון הַקַּוִּי, אפשר להתקשר גם לטלפון הַנַּיָּד שלה. אם היא לא זְמִינָה בטלפון הַנַּיָּד, אפשר להשאיר לה גם הודעת אֶס.אֶמ.אֶס, לשלוח פַקְס ואף לשלוח דואר אֶלֶקְטְרוֹנִי למקום העבודה שלה.

בתקופה בה אנו חיים קיימות דרכים רבות ליצירת קשר עם אנשים. אבל, לפני שנים רבות, כשסבא וסבתא היו עדיין ילדים קטנים, כדי למסור הודעה למישהו צריך היה לשלוח מכתב ולחכות ימים רבים ואף חודשים עד שההודעה תגיע ליעדה. במדור הפעם אנו פוגשים את הממציא המפורסם סָמוּאֵל מוֹרְס, שהמצאתו הגאונית שינתה את חיי כולנו והובילה להתפתחות מהירה של אמצעי התקשורת בין בני האדם בעולם כולו.

 

בעקבות הלב

 

סמואל פִינְלִי בּרִיז מוֹרְס נולד בשנת 1791, בעיר צַ'רְלְסְטוֹן שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. מי שהכיר אותו בילדותו לא יכול היה לנחש שביום מן הימים יהפוך הצעיר החולמני לממציא מפורסם. על כישרון הציור שלו, לעומת זאת, היתה תְּמִימוֹת דֵּעִים - מוֹרְס הצעיר הצטיין בתחום הציור ונחשב לְצַיָּר דְּיוֹקְנָאוֹת מוכשר מאוד.

 

למרות שבזמן לימודיו בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה מוֹרְס גילה עניין בתחומי המדעים והחשמל, הוא בחר לבסוף ללכת בעקבות נטיית ליבו ולפתח קריירה בתחום הציור. כל זאת למורת רוחו של אביו, שהעדיף שבנו יעסוק במקצוע שיביא לו פרנסה. מוֹרְס, כאמור, לא שמע בקולו של אביו, ובחר לנסוע לְלוֹנְדּוֹן, שֶׁבְּאַנְגְּלִיָּה, על מנת ללמוד ציור. כשחזר כעבור שנים אחדות לאַרְצוֹת הַבְּרִית כבר רכש לעצמו שם של צייר מפורסם ומוכשר ואף יִסֵּד אָקָדֶמְיָה לאמנות ועמד בראשה.

 

המצאה נולדה

 

איך הפך מוֹרְס לממציא מפורסם כל כך? ובכן, לפי אמרה ידועה את כל ההמצאות והגילויים החשובים גילו ממש במקרה. ובכן, זה בדיוק מה שקרה גם לגיבור סיפורנו, מוֹרְס. באחד הימים, בזמן שדיבר עם אחד מחבריו על הַשִּׁכְלוּלִים האחרונים בתחום החשמל, עלה במוחו רעיון מקורי - רעיון הטֶּלֶגְרָף הַחַשְׁמַלִּי. מוֹרְס, שהכיר בחשיבות הרעיון שלו, החליט לנטוש זמנית את תחום הציור ולהקדיש את כל זמנו להפיכת הרעיון למציאות. אולם, מוֹרְס לא ידע באותו זמן כי מֵעֶבְרוֹ האחר של הָאוֹקְיָנוֹס, בְּאַנְגְּלִיָּה הרחוקה, שני מדענים עבדו בְּקַדַּחְתָּנוּת על המצאה דומה...

 

מוֹרְס עבד על המצאתו ללא הרף. הוא הִסְתַּגֵּר במשך חודשים ארוכים בבית המלאכה שלו, ולמרות שמצבו הכלכלי היה קשה וילדיו נשלחו לבני משפחה רחוקים, הוא לא ויתר על חלומו אף לא לרגע אחד. בשנת 1938, בתום שש שנים של עבודה קשה, מוֹרְס הצליח להוכיח שחלומות אכן מתגשמים. וכך, ב-8 בְּפֶבְּרוּאָר הוא חשף את המצאתו החדשה - הטֶּלֶגְרָף, בפני קבוצת מדענים בְּפִילָדֶלְפְיָה. בסוף אותו חודש גם נשיא אַרְצוֹת הַבְּרִית באותן שנים, מַרְטִין וַן-בְּיוּרֶן, זכה להכיר את פלאי המכשיר החדש, שעתיד היה לשנות את פני ההיסטוריה.

 

פשוט אך גאוני

 

מהו בעצם הטֶּלֶגְרָף? ובכן, מכשיר הטֶּלֶגְרָף (ביוונית: "טֶלֶה"=רחוק, "גְרַפ"=כתיבה) הינו מכשיר המורכב משני חלקים, שביניהם מְקַשֵּׁר חוט הַמּוֹלִיךְ חשמל. כשמישהו רצה להעביר מֶסֶר לאדם שנמצא במקום מרוחק היה עליו ללחוץ על ידית קטנה שהיתה ממוקמת על המכשיר. כל לחיצה גרמה לסגירת המעגל החשמלי והעברת זרם חשמלי בקו. אולם, נשאלת השאלה: מה הטעם במכשיר משוכלל אם לא ניתן להעביר באמצעותו אותות ומילים? גם מוֹרְס חשב על כך, ולכן המציא את קוד מוֹרְס המפורסם - מעין שפה שהורכבה מקווים ונקודות. לכל אות בָּאָלֶפְבֵּית היה סימן מיוחד משלה. מצידו השני של הקו היה אדם שידע להפוך את הסימנים למילים ולמשפטים. וכך, בעזרת מכשיר הטֶּלֶגְרָף ובעזרת הקוד הפשוט, ניתן היה לשלוח מסרים למקומות רחוקים. את קריאת המצוקה הַבֵּינְלְאומִּית, SOSאתם ודאי מכירים - או כפי שהיא מוצגת בקוד מוֹרְס "... - - - ...". פירושה של קריאה זו היא, כי מישהו נקלע לצרה וזקוק נואשות לעזרה.

 

החלום שהפך למציאות

 

גם לאחר חֲשִׂיפַת הַמְצָאָתוֹ, מוֹרְס לא נח על זֵרֵי הַדַּפְנָה. כדי שההמצאה תעבוד היה עליו להקים רשת של קווי טֶּלֶגְרָף שיחברו בין מקומות שונים באַרְצוֹת הַבְּרִית. ואכן, לאחר שנים של ניסיונות שכנוע הוא קיבל לבסוף אישור להקמת הרשת, ואף מִימּוּן מֵהַקּוֹנְגְּרֶס הָאָמֶרִיקָאִי. מוֹרְס מיהר להתקין את קו הטֶּלֶגְרָף הראשון שחיבר בין בֵּית הַמִּשְׁפָּט בְּווֹשִׁינְגְּטוֹן לבין תחנת הרכבת של העיר בּוֹלְטִימוֹר. הסבלנות והציפייה אכן השתלמו בסופו של דבר. ב- 24 במאי 1844 מוֹרְס שיגר את המסר הראשון בטֶּלֶגְרָף. מסר זה כלל מילים שנלקחו מהתנ"ך, מספר "בַּמִּדְבָּר", "מה פעל אל!". כעבור ימים אחדים נשלח דרך הטֶּלֶגְרָף מסר נוסף בו נמסרו תוצאות ההצבעה בְּקֶרֶב חברי המפלגה הַדֶּמוֹקְרָטִית. כשראשי השלטון הבינו את מִידַּת חֲשִׁיבוּתָהּ של המצאתו של מוֹרְס, תוך זמן קצר החלו לפרוש רשתות של קווי טֶּלֶגְרָף בכל רחבי אַרְצוֹת הַבְּרִית וּבְאֵירוֹפָּה. לאחר מספר שנים נעשה גם שימוש בכבלים תַּת קַרְקָעִיִּים ובכבלים ימיים בעזרתם ניתן היה להעביר הודעות גם לקרובי משפחה שהתגוררו ביבשת אחרת.

 

בין מוֹרְס ובין אותם מַדְּעָנִים אַנְגְּלִים שהזכרנו קודם לכן, פרץ אומנם מאבק משפטי על זְכויּוֹת הַפָּטֶנְט, אך הדבר לא מנע ממוֹרְס להפוך תוך זמן קצר מאדם עני לאדם מפורסם, עשיר ומוערך. כשנפטר, בשנת 1872, כמעט ולא היה אדם בעולם שלא הכיר את שמו ואת המצאתו. גם כיום, לאחר שהמצאות משוכללות יותר תפסו את מקומו של הטֶּלֶגְרָף, אין ספק שמוֹרְס ייזכר תמיד כאחד מפורצי הדרך בתחום התקשורת.