לא תאמינו מה מגרה אנשים. סטיות משעשעות

החל מבלונים, דרך דגדוגים ועד לבישת בגדי תינוקות. גלישה באינטרנט מגלה סטיות מיניות מוזרות מכל דמיון

העדפות מיניות הן עניין של טעם, ממש כמו העדפות קולינריות – וממש כמוהן הן משונות ומפתיעות. הנה כמה דוגמאות למי שעדיין זקוקים להוכחה שאיבר המין הגדול ביותר שלנו, וללא ספק הפעיל מכולם, הוא הראש.

 

בלונים

"לונרים" הם קוראים לעצמם, כינוי חיבה של מי שאוהבים להשתעשע עם בלונים, ובשיא ההתרגשות גם לפוצץ אותם. היתרון הגדול של בלונים – כך אני קוראת באתר הדן במהות המשיכה לעניין – הוא שגם בני זוג שאינם שותפים למשיכה, אינם נוטים להתייחס אליה כאל סטייה משונה או דוחה. במדור העצות אפשר למשל לקרוא הדרכה "כיצד תספר לבת זוגך על חיבתך לבלונים". בין השאר מומלץ שם להעניק לה בלון בלי לומר דבר, ולבחון מרחוק האם יש לה "משיכה טבעית" לעניין ואיך היא מגיבה אם מפוצצים לידה בלון. מן הסתם, כל זה אמור להכין אותך ליום הגדול שבו תבקש ממנה להכניס את הבלון כשותף שלישי למיטתכם.

 

דוגינג (לא מה שאתם חושבים!)

דוגינג - תופעה שקיבלה את שמה הודות לדמיון בינה לבין האופן שבו כלבים מקיימים יחסי מין, בפומבי, בעוד כלבים אחרים עומדים במרחק אפס, מריחים ומכשכשים בזנבם – היא אופנה אורבנית, ואם להאמין לעיתונות הבריטית, היא הולכת ומתפשטת בעיקר בערים גדולות בממלכה המאוחדת. מדובר בקבוצות של אנשים שאינם מכירים זה את זה אלא בכינויים שהם ממציאים לעצמם ברשת, והנוהגים להזמין אלה את אלה לצפות כשהם מקיימים יחסי מין במקומות ציבוריים.

 

עשרת הדברות של הדוגינג, המופיעות בכל מדריך לחובב מתחיל, כוללות את האיסורים הבאים: הדוגר לא יחשוף את עצמו בפני אזרחים תמימים שאין להם עניין להשתתף בחגיגה, הדוגר לא יסתיר לחברו, הדוגר לא יפרסם את פרטיו של דוגר אחר ברבים, וגם הדוגר ינקה את הסביבה בתום מעשיו. את קהילת הדוגינג תמצאו כאן וכאן.

 

דגדוגים

אי-אפשר שלא לחייך כשמעיינים בפורום של המדגדגים, אנשים שהסקס שלהם כולל קשירות ודגדוג בן/בת הזוג עד להתפקע, ולו משום שהם גדושים בקבצי קול של אנשים מתפקעים מצחוק ובסרטונים של רגליים יחפות רוטטות בתענוג. עמודי הסיפורים כולל פרוזה שבה מככבים דגדוגים ("לבה הלם, הוא התקרב ונוצתו הזקורה בידו, היא יכלה לחוש את כפות הרגליים שלה נדרכות בתשוקה"). ראו למשל כאן וכאן.

   

צילום: Index Open

 

השתקפויות (רפלקטו-פורן)

מדובר באנשים שמצטלמים בעירום, אבל לא ממש מדגמנים למצלמה, אלא מניחים לעדשה לקלוט את בבואתם המשתקפת על גבם של רהיטים וחפצים. ברשת קמו אתרים המציגים תמונות של דמויות עירומות כפי שהן משתקפות קומקומי נירוסטה, מסכי טלוויזיה כבויים, מנורות קריאה, לוחות פיקוד של מעלית, ברזי מקלחת, ואפילו סכינים ומזלגות. דוגמאות לתופעה אפשר למצוא כאן. 

 

משחקי תינוקות

חובבי ה"אינפנטיליזם" הם אנשים שאוהבים לעשות סקס כשהם מתחזים לתינוקות, לבושים בחיתולים ובבגדי תינוקות ורדרדים או תכולים. השיחות בפורומים המוקדשים לתופעת "התינוק המבוגר", עוסקות בין השאר בהקלה הרבה שחשו חברי הפורום כשמצאו עוד "חברים" לתשוקה. חלק גדול מהכותבים מתייגים עצמם כהישגיים במיוחד, בעלי משרות תובעניות ורבות עוצמה, ומודים כי במשחק תפקידים כזה הם מוצאים דרך להתרחק מהמציאות רבת המתחים שבתוכה הם מתפקדים בדרך כלל.

 

היקי אמנותי

היקי – שמם הפופולארי של שטפי דם תת-עוריים קטנים, סימנים כחולים-סגלגלים הנותרים כתוצאה מנשיקה עזה או מציצה של האזור בגוף, נחשבו פעם עדות מביכה, או לפחות כזו המעלה סומק, להתמזמזויות סוערות. היום, מתברר, יש לא מעט אנשים המשתמשים בכתמים כאלה כחלק מעיצוב ההופעה, ואף מקפידים שהם יופיעו במקומות גלויים לעין: הצוואר, לאורך הזרועות, הבטן – במקרה של לבישת חולצה חושפנית, ועוד.

 

מעיון בשיחות אינטרנט בין חובבי היקי אמנותי, מתברר כי לא מדובר רק בקישוטי גוף תוצרת בית. בארה"ב פועלים "אמני היקי", שאינם מנשקים את הלקוחות שלהם, אלא משתמשים בכלי יניקה מעבדתיים (צינורות דקים במיוחד שנועדו במקור להעברת נוזלים לכלי בדיקה) כדי לצייר על הגוף באמצעות שטפי דם זעירים. דוגמאות פופולאריות: ציורי לבבות, שמות של אהובים, סמלים של קבוצות ספורט אהודות. הללו מחזיקים מעמד על הגוף ימים ארוכים, וכבר ישנם רופאים שיצאו נגד התופעה בטענה שהיא גורמת נזקים - במיוחד אצל צעירים שממלאים את גופם בהיקי אמנותי או שבים ויוצרים אותו פעמים רבות באותו מקום. חובבי הז'אנר, מנגד, טוענים כי "היקי הוא הביטוי לעוצמתה האלימה של התשוקה". את חובבי ההיקי האמנותי ניתן למצוא כאן, והדרכה קצרה להיקי אמנותי חובבני תמצאו כאן.