"כבר ביקרו את ההגעה שלי לישראל", מוסיף מארלי, "ראיתי כמה דברים על כך באינטרנט. אבל אנחנו מתעלמים, אנחנו פה בשביל האנשים, לא בשביל הפוליטיקה. אני מסתכל על אנשים, לא על מקומות. אני רואה אנושיות. ההגעה שלי לכאן היא לא צעד פוליטי. אני לא חושב בצורה הזו, אני חושב קודם כל על האנשים".
מארלי, שנחת אתמול בשדה התעופה בן גוריון, אומר שלא יהיה לא זמן להסתובב בישראל ושהמטרה הראשונית שלו היא הפצת המוזיקה, אותה המוזיקה עליה גדל, בעוד אביו לצידו. "כשהייתי נער מתבגר בתיכון הקשבתי הרבה לאלבום של אבא שלי, "Survival", ואני חושב שזה האלבום האהוב עליי", הוא אומר, "בגלל האלבום התחלתי לפתח מצפון בכל הנוגע לאפריקה".
"הרבה פעמים שאלו אותי אם העובדה שאני הבן של בוב מארלי העיקה עליי", הוא מספר, "אבל אני אף פעם לא חשבתי על זה כמשהו מעיק, אולי העיתונות חשבה ככה. אני עושה את מה שאני עושה, אני אינדיבידואל והמוזיקה שלי ממשיכה איתי".