בג"ץ: צו מניעה זמני להפרטת בית הזיקוק באשדוד

החליט להקפיא את הפרטת בית הזיקוק באשדוד עד לדיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מכירת נכסי הנדל"ן של בתי הזיקוק. ההפרטה היתה אמורה להתקיים ביום שני הקרוב

בג"ץ החליט היום (ו') להוציא צו מניעה זמני להפרטת בית הזיקוק באשדוד עד לדיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מכירת נכסי הנדל"ן של בתי הזיקוק. הפרטת בתי הזיקוק אמורה להתקיים ביום שני הקרוב. בג"ץ טרם קבע מועד לדיון, ולכן כלל לא ברור אם ההפרטה תקיים במועדה. על הממשלה להשיב לעתירה עד ה-7 באוגוסט. הדיון יתקיים ביום ראשון ב-13:00.

 

צו המניעה הוצא לאחר שהתנועה לאיכות השלטון עתרה אתמול (ו') לבג"ץ נגד הממשלה בבקשה להוציא צו ביניים לעכב את הפרטת בית הזיקוק באשדוד.

 

התנועה ביקשה להורות לממשלה לבטל את ההחלטה להעביר את הבעלות המלאה על נכסי בתי הזיקוק באשדוד לחברות שירכשו אותם עם הפרטתם. התנועה ביקשה לעצור את הליך ההפרטה כדי לאפשר לה לנהל את המאבק המשפטי נגד העברת הבעלות בנכסים.

 

"על הממשלה לייצג את האינטרס הציבורי ולדאוג לכך שאם הקרקעות לא ישמשו בעתיד לזיקוק נפט, הן ישובו לבעלות המדינה", כתבה התנועה בעתירתה. "הממשלה יוצרת נורמה של הענקת בעלות על קרקעות המדינה במהלך הפרטה. הממשלה הייתה צריכה להחכיר את השטח לרוכשים בחכירה ארוכת טווח, כפי שהציע לה היועץ המשפטי לממשלה. חברי כנסת ביקשו שוועדת הכספים תקיים דיון דחוף בעניין העברת הבעלות, ויו"ר ועדת הכספים יעקב ליצמן אמר לנו כי 'החליט שלא להחליט' בנושא. ואולם, ההחלטה התקבלה בדיון קצר בממשלה".

 

"ביום בו יפסיקו בעלי בתי הזיקוק להשתמש בקרקע לצורך זיקוק נפט ישונה יעודן לנדל"ן פרטי. זאת, למרות שהקרקעות הן נכס ציבורי. גם נציב הדורות הבאים הזהיר מפני העברת קרקעות בז"ן לידיים פרטיות. הרווחים המיידיים הצפויים ממכירת הקרקע אינם שקולים כנגד שיקול הדעת שישמר למדינה לעשות בקרקעותיה בעתיד. המדינה צריכה לפעול לשמירה מקסימאלית על נכסיה, כמו כל בעלים רציונלי של נכס".

 

את העתירה הגישו עורכי הדין ברק כלב, צרויה מידד-לוזון, נילי אבן חן, דפנה קירו-כהן ודניאל קירוס. 

 

הפרטה בשבוע הבא

 

בתי הזיקוק נמצאים בבעלות מלאה של המדינה. המדינה עומדת להפריט בשבוע הבא את החברה המפעילה את בית הזיקוק באשדוד, ובשלב מאוחר יותר גם את זאת המחזיקה בבית הזיקוק בחיפה. ואולם, לפי החוק, בתי הזיקוק עצמם ושאר נכסי החברה לא היו אמורים לעבור לבעלות מלאה של הרוכשים, אלא לחכירה. זאת, כיוון שממשלת המנדט הבריטי החכירה את הנכסים לחברת בז"ן, והחכירה הוארכה בשנת 2003 ל-50 שנה. לקראת ההפרטה, החליטה המדינה להפריט יחד עם החברה גם את הנכסים, ובכך לייתר את הצורך בזיכיון.

 

עד לתחילת השנה היתה בז"ן בבעלות חלקית (26%) של החברה לישראל שבשליטת משפחת עופר. בשנת 2003 חתמה הממשלה על הסכם עם החברה לישראל, לפיו החברה תחזיר למדינה את חלקה בבז"ן תמורת חצי מיליארד שקלים. ההסכם עורר זעם ציבורי רב, והתנועה לאיכות השלטון מנהלת נגדו מאבק משפטי שנמשך עד עכשיו.