"ילדים הם ילדים ולא חשוב דת או לאום"

None

יגואר פורסם: 28.07.06, 15:23

 

מה אגיד ומה אומר. אני במרכז, דבוק לחדשות, קצת חרד. העבודה ירדה פלאים, 60% מלקוחותיי מהצפון, שוקל בדעתי להוציא את העובדים לחופשה לכמה ימים וגם להרוויח קצת חופש לעצמי בהזדמנות זו. אבל הפרדוקס הוא דווקא בבית אצלי.

 

אני נשוי לעולה חדשה-ישנה מחבר העמים. בני משפחתה מתגוררים ממש על הגבול בצפון, אכלו ובלעו את הבומים של חיזבאללה וגם של צה"ל כל היום והלילה. הם זוג מבוגר שבתם הגיעה מרוסיה עם שני ילדיה לביקור אצלם עוד לפני פרוץ המלחמה. הצעתי לאשתי להתקשר ולהזמין אותם אלינו עד יעבור זעם. הם הגיעו עוד באותו לילה. קניתי מזרונים מתנפחים, משאבה לנפח אותם, מזון וכדומה. חמישה אנשים, ביניהם שני ילדים.

 

יום אחד, סתם שיחה אקראית, מסתבר לי שאביהם של הילדים שנשאר ברוסיה הוא מוסלמי, והיום ילדיו בורחים מהטילים של מוסלמי אחר לביתו של יהודי מסורתי כדי להתגונן. צביטה קטנה בלב על-כך שיהודייה נישאה למוסלמי, תחושה בלתי מוסברת, ספק צער ספק אכזבה, אבל קיבלתי אותם בזרועות פתוחות. ילדים הם ילדים ולא חשוב דת או לאום, על ילדים צריך להגן בחירוף נפש.

 

יצא לי לא פעם לחשוב על זה שנסראללה בטח לא יודע שהוא סכנה גם לילדים מוסלמים מארצות רחוקות יותר כמו רוסיה. אני בספק אם היה מפסיק להפציץ בגללם (האמת היא שאני חושב שגם אם אמא שלו הייתה גרה בנהריה הוא היה ממשיך להפציץ).

 

טוב, גיחכתי לעצמי, הדלקתי לילד שלהם את המחשב, קניתי לו דיסק משחק וגם כמה צעצועים, שיחקתי איתו קצת. ואתם יודעים מה? אני מחבב אותם ושיישארו אצלי כמה שהם רוצים. מוסלמים, נוצרים, לא משנה. כל מי שנפגע בעולם על-ידי מרצחים שטניים בני עוולה מוזמן לבוא אליי הביתה, ללא הבדלי דת ולאום.

 

כעת השעה ארבע לפנות בוקר. אני ער קורא, את החדשות ב-ynet, מביט על הילדים של האורחים ישנים על מזרונים על הרצפה בסלון, מחייך באהבה. ילדים? ילדים הם מלאכים, ולא חשוב של מי הם.