"אנחנו בסך הכול בקשנו מלון שקט על שפת אגם בצפון איטליה", סיפרו בני הזוג ק' בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב כשנדונה בו תביעה לפיצויים שהגישו נגד סוכנות הנסיעות אופיר טורס, "רצינו לנוח במקום אחד 12 ימים רצופים". לדבריהם, נציגת המשרד המליצה להם בחום על מקום שכזה ואמרה "אני יודעת שהוא מלון טוב, אתם תיהנו בו". השניים, לקוחות קבועים ומבוגרים, קיבלו את הצעתה ללא היסוס.
זוג הנופשים הגיע בצהרי יום לבית המלון שהוזמן עבורם בסירמיונה שבאיטליה, אבל אז "חשכו עיניהם": בית המלון השקט התגלה, לדבריהם, כמקום רועש שלא ניתן לעצום בו עין לא ביום ולא בלילה. את האגם שהובטח להם הם לא מצאו, ולטענתם בית המלון היה "לחופם" של של כבישים סואנים, תחנת דלק וחניון אוטובוסים שנהמת מנועיהם הדירה שינה מעיניהם.
בני הזוג נאלצו, לדבריהם, לשאת את סבלם ולהמתין בקוצר רוח למועד טיסתם חזרה לישראל. כששבו לארץ הם פנו לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב והגישו תביעה לפיצויים בגין הפרת הבטחה, סבל ועוגמת נפש.
"סמכנו על ההמלצה של הנתבעת בעינים עצומות", אמרה הגברת בבית המשפט, "היינו לקוחות קבועים שלה, הלכנו אליה לקבל המלצה כמו בשנה קודמת. הסוכנת הכירה אותנו", אמרה התובעת, "וידעה שלא נעמוד על המקח, העיקר שהמלון יהיה טוב. וזה לא מה שקיבלנו", אמרה והציגה כעדות צילומים שהמחישו את דבריה.
כאשר אבדנו אבדנו?
מדוע לא פניתם לסוכנת הנסיעות כשנוכחתם שנפלתם בפח? שאל השופט והתובעת השיבה: "שילמנו הכול מראש במזומן בעת ההזמנה. אף פעם לא נקלענו לסיטואציה כזו. אנחנו אנשים שקטים, לא מטרידים. ידענו שנפלנו בפח ושעלינו לסבול את 12 הימים האלה. ספרנו את השעות... זה לא הטבע והאופי שלנו לטרטר ולדרוש, אפילו לילדים שלנו לא סיפרנו".
סוכנת הנסיעות אמרה בתגובה כי "התובעים הם לקוחות טובים שלי... לפני הנסיעה נתתי להם את מספר הסלולארי שלי כי הם אנשים טובים. אמרתי להם, שאם תהייה בעיה הם יכולים להתקשר ונעזור להם, והם לא התקשרו".
בפסק הדין הביע השופט אביחי דורון פליאה כיצד לא ניסו התובעים 'להציל את המצב' ולהקטין את נזקם ולנסות להיעזר בנתבעת לצורך החלפת המלון לכזה העונה על הצפיות. "אם", העיר, "אומרים התובעים 'כאשר אבדנו אבדנו' ולכן לא מנסים לשנות המלון, כיצד זה משתנה עמדתם כשהם חוזרים לארץ? אני מאמין שזו לא דרכם בחיים, אלא שהנתבעת לא צריכה לספוג את כל ההפסד נוכח עובדה זו".
השופט קבע שהנתבעת הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי בני הזוג וחייב אותה להשיב להם 50 אחוז מעלות בית המלון בסך 1,050 יורו כערכם לפי השער היציג, ובנוסף לשלם הוצאות משפט בסך 400 שקל. "אין לי ספק", אמר, "שמלון שאלה נתוניו הבסיסיים, ככל שתייפה אותו ותעשה אותו מלון משובח אינו 'מלון רגוע ושקט על שפת אגם'". (ת"ק 11610/05)