מרחב מוגן
חלמתם לנסוע לצימר ונסראללה הרס לכם את התוכניות? צאו מהבועה, צימרים יש גם בדרום, ועוד כאלה מפנקים הממוקמים על שרידי חווה נבטית עתיקה בדרך הבשמים. וכן, גם בהם יש ג'קוזי
לילית וגנר
פורסם: 08.08.06, 15:32
מי שהצליח, בימים טובים יותר, לנסוע חמישה ק“מ בכבישי הגליל העליון בלי להיתקל בשלטים המכוונים אותו לצימר הקרוב - שיקום! אבל בנגב? זה כבר סיפור אחר. בנגב אפשר לנסוע, לנסוע ולנסוע, וכאילו כלום.
ודווקא יש צימרים בנגב. בתקופה האחרונה אפילו צצים יותר ויותר מהם, כמו פטריות אחרי הגשם, גם אם אין שם מי יודע כמה גשם. רובם הם פרי יוזמה של בעלי “חוות בודדים“ באזור “דרך הבשמים,“ שרוצים להציג אלטרנטיבה לבתי ההארחה בקיבוצים ובמושבים ולמלון “פונדק רמון.“
“איפה לטייל תמיד היה פה, אבל אנשים היו באים, מטיילים וחוזרים למרכז הארץ,“ אומר יענקל'ה גבע, שעוסק בתיירות מדברית כבר 37 שנים. את החווה שלו, “נחל חווארים,“ הוא הקים על שרידי חווה נבטית עתיקה על דרך הבשמים. גבע מגדל שם זיתים, ובקרוב יפתח במקום בית בד משוחזר להפקת שמן זית ולהדרכת קבוצות בנושא הפקת שמן בעת העתיקה.
שלושה צימרים נבנו בחווה, ועוד שלושה בדרך. אפשר לראות עליהם את האהבה העמוקה של גבע ושל דורית אשתו למקום, לצבעים ולאופי המיוחד של הנגב, כמו גם לתרבות המפותחת שפרחה פה לפני אלפי שנים. אם לצורך בנייה הוא צריך לפגוע בעתיקות המפוזרות בשטח, הוא יזיז את הקיר ולא ייגע בשרידי בית מלאכה מהתקופה הכלכוליתית.
מבחוץ זה נראה כמו חלק מהנוף: מבנים מבודדים בצבעי חום־בוץ עם מרפסת מקורה בענפי כפות תמרים, המשקיפה לעבר העיר הנבטית עבדת ורמת דיבשון. צמוד לכל צימר אמבט טבילה שנראה חצוב באבן ומזכיר את הגבים הרבים שאפשר למצוא בוואדיות הנגב. הכל מחומרים טבעיים - זכוכית, ברזל, אבן. “ניסיתי למרוח בבוץ גם את צלחת הלוויין, אבל זה הפריע לקליטה,“ מתנצל גבע על הכניעה לסממני המאה ה־.21
אבל בתוך הצימרים פנימה אין שום התנצלות. שם חוגג הפינוק בצורת מזגנים (שצריך לכבות בלילה מפאת הקור), מטבח מאובזר עם מיקרוגל ומקרר (החלב כבר בפנים), פינת אוכל שמקבלת את פני האורחים עם בקבוק יין, פירות ופיצוחים, חדר שינה (ועוד מיטה כפולה בסלון), והג'קוזי הבלתי־נמנע, מועשר בג'ל ומלחים.
- חוות נחל חווארים (כמה דקות נסיעה דרומה על כביש 40 ממדרשת שדה בוקר): 450 שקל לזוג ללילה באמצע השבוע (350 ש' לתושבי הצפון) 600 שקל בסוף השבוע. 1,000 שקל לשני לילות. טל' 2346066־.054
גם פה יש קניון
טוב, בטח לא הגעתם לנגב רק בשביל לטמון את הראש בחול או בכרית. מחפשים חוויה מדברית? גבע מציע מסלול טיול ברכב ("לא צריך 4X4"), משולב בהליכה במכתש רמון, או מסלול טבעתי בפרסת נקרות ומעלה דקלים, המתאים גם למשפחות עם ילדים קטנים. המשפחתון הזה נמשך כארבע שעות, עם הפסקת צהריים אותה מומלץ לעשות במערה בפרסת נקרות. היא גדולה, מרווחת ויכולה להכיל עד 100 איש.
חובבי ההליכה יעדיפו אולי לטייל בנחל חווארים, מיובליו של נחל צין. ביום אפשר לראות שם את נוף הקניון הנפלא ושכבות אבן צור במסלול עד כביש עין עבדת. בלילות ירח מלא הוא יפה עוד יותר, כשאור הלבנה משתקף בסלעי הגיר הרכים והלבנבנים.
הפתעה מרעננת. עין עקב (צילום: שמעון (סיימון) תמיר)
משך המסלול עד כביש עין עבדת כשעתיים והוא מתאים לכל עונות השנה. בדרך יש הרבה פינות צל - תוצאה של האופי הקניוני של הנחל.
מי שעוד לא התעייף יכול להמשיך לעין עבדת (הכניסה לגן הלאומי בתשלום) וליהנות ממים זורמים, מפלים ומערות. עם קצת מזל תראו יעלים, שפני סלע ומקומות קינון של נשרים. סוף המסלול הוא סדרת סולמות נוחים המביאה אתכם לרמת עבדת, מרחק 10 דקות הליכה במישור מחוות נחל חווארים והג'קוזי.
המחפשים מסלולים בדרגת קושי גבוהה יותר יכולים לרדת מרמת דיבשון הסמוכה במורד התלול לאפיק נחל עקב, בדרך אל ההפתעה המרעננת בעין עקב - בריכה כמעט תמיד מוצלת בעומק 9 מטרים, עם מים קרירים וצלולים. “אפשר להשאיר את מפתחות הרכב אצלי ואני מגיע לאסוף את המטיילים מקצה המסלול,“ מבטיח גבע. לקראת טיול כזה יש להצטייד ב־5 ליטר מים לאדם.
וכשאתם חוזרים הביתה ועוברים ליד קיבוץ שדה בוקר, תפנו מבט ימינה ואולי תראו את בן־גוריון קורץ לפולה אשתו.