פוקר למחשבה

אין לך מזל? אנחנו נלמד אותך איך לשחק טקסס הולד'ם עם שכל

לפני שלושה חודשים טען כאן מישהו נמוך שפוקר הוא הזדמנות להרגיש גבר. אלה מאיתנו שניחנו בגובה נורמלי יודעים את האמת: למי שכבר מרגיש גבר, פוקר הוא ההזדמנות להתנהג כמו תאגיד מהסוג הכי אכזרי. כמו פסיכופת, כמו הבריון הכי אלים בבית ספר, כמו הארגון של טוני סופרנו.

 

במובן מסוים, פוקר מזכיר כדורגל: מצד אחד זה משחק עם חוקים בסיסיים ופשוטים מאוד, שכל אחד יכול להבין ולשחק, ומצד שני אפשר למצוא בו אסטרטגיות מורכבות מאוד. הוא מערב מזל, תאוות קרב, יכולת אנליטית לחישוב הסתברויות והבנה בסיסית בפסיכולוגיה אנושית. בקיצור, כדי להיות שחקן פוקר טוב צריך ביצים.

 

אבל לא רק. המורכבות של קבלת ההחלטות הנדרשת משחקן טוב גבוהה מכל מה שנוכל לפרט כאן, ועל כל צעד ושלב במערכה נכתבו ספרים עבי כרס ומתקיימים דיונים נמרצים באינטרנט. מה שאנחנו מציעים לך הוא טעימה, על קצה המזלג, של פוקר טקסס הולד'ם: השיקולים העומדים בפני שחקן בשולחן פיזי ובשולחן וירטואלי בהימור "על כסף" ובטורנירים מרובי משתתפים, קצת אסטרטגיה בסיסית, וכמה מושגים שחשוב לדעת.

 

רק לפני שנתחיל, אזהרה: אל תשלה את עצמך. רק מעטים יוכלו להיות שחקני פוקר מקצוענים. אבל אם נצליח להפוך אותך לשחקן שלא עף על שטויות, או לשחקן שעף על שטויות, אבל מוכן לשחק איתנו ולהביא ארגז ויסקי כדמי כניסה למועדון, נדע שגרמנו לשינוי לטובה בחייך.

 

מהבליינד עד לנהר: הכללים הבסיסיים

 

טקסס הולד'ם נו לימיט, שהשחקנים הרציניים שלו הפכו בשנים האחרונות לסלבריטיז בתעשיית הבידור, הוא כיום סוג הפוקר הנפוץ ביותר בעולם - באינטרנט, בבתי הקזינו ובמשחקי חברים. הידעת, למשל, שהשירות שמאפשר לנוסעי מטוס לשחק פוקר ראש בראש היה מהראשונים שפותחו למרכזי הבידור האישיים שיש כיום במטוסים? (אל תנסה ללחוץ, אין מצב שאל-על תתקין את זה).

 

משמעות ה"נו לימיט" היא שכל שחקן רשאי להמר על כל סכום מעל המינימום. זה הופך את המשחק להרבה יותר מהיר, והתנהגות של שחקן כלשהו יכולה להשפיע על קצב המשחק הרבה יותר מאשר במשחקי ה"לימיט", שם גובה ההימור קבוע והרבה יותר קשה לדחוק יריבים החוצה.

 

במשחק משתתפים שניים עד עשרה שחקנים שיושבים סביב שולחן אחד. כדי לנצח אתה צריך שהיד שלך, בת חמשת הקלפים, תהיה טובה יותר מהיד של היריב (ר' מסגרת). פוקר הוא משחק סכום אפס, כלומר הפסד של אחד הוא ניצחון של השני, ואין כאן מקום לשום שיתוף, אחוות אדם ובומבמלה; המטרה היא להרוויח כסף. אולי זה נשמע לכם טריוויאלי, אבל יותר מדי שחקנים חושבים מהטסטוסטרון ונדמה להם שהמטרה היא לנצח כל יד שנכנסו אליה, גם אם היא חסרת היגיון סטטיסטי. אז שוב: המטרה שלכם היא להרוויח כסף.

 

כל שחקן מקבל שני קלפים שרק הוא רואה ("קלפים מכוסים" או "קלפי כיס"), ובסדרה של מהלכי משחק שיפורטו מיד, נחשפים במרכז השולחן עוד חמישה קלפים משותפים. היד הגבוהה ביותר מבין הידיים של השחקנים - שלכל אחד מהם יש שבעה קלפים לבחור מהם את החמישה, כלומר השניים החסויים וחמשת הגלויים שבמרכז השולחן - מנצחת. בכל תור משמש אחד השחקנים דילר וירטואלי, וממנו והלאה מחולקים הקלפים בכיוון השעון. אחרי כל סיבוב עובר "כפתור הדילר" לשחקן הבא. וזה חשוב, כי המיקום שלך ביחס לכפתור הוא נתון מרכזי בכל אסטרטגיית משחק שתבחר לשחק.

 

שני השחקנים לשמאלו של הדילר מכניסים פנימה את ההימורים הראשוניים (ה"בליינדים") עוד בטרם חולקו הקלפים. זה נעשה כדי לעודד את האקשן (תמיד יש איזשהו סכום כסף בקופה) ולנטרל נודניקים שלא מהמרים על כלום עד שיקבלו ארבעה אסים, וגם אז יחשבו פעמיים. כשמשחקים בטורניר, אגב, סכום הבליינדים עולה מדי פעם כדי להלחיץ עוד יותר את המערכת.

 

המהמר שיושב לשמאלו של הדילר מכניס בליינד "חצי", שגובהו חצי מסכום המינימום להימור, וזה שלשמאלו הימור שלם. עכשיו אפשר לחלק את הקלפים ולהתחיל לשחק. כאמור, כל השחקנים קיבלו שני קלפים חסויים שרק הם רואים; השחקן שמתחיל לדבר הוא זה שנמצא לשמאלם של שני הבליינדים. הוא יכול לבחור אם לוותר (Fold), כלומר לזרוק את הקלפים שלו (מכוסים) בחזרה לדילר ולצאת מהמשחק, להיכנס להימור (Call) ולהכניס את סכום המינימום, או להעלות את הסכום (Raise).

 

עכשיו תור השחקן הבא משמאל. אם השחקן שלפניו העלה את הסכום לכניסה, הוא צריך להשלים אותו או להתקפל החוצה. המשחק מתקדם עד שכל השחקנים הצטרפו להימור על היד או ויתרו עליו. אם שחקן מעלה את ההימור, כל השחקנים שרוצים להישאר במשחק נדרשים להשלים את חלקם לאותו סכום הימור, או לוותר. לאחר שנערך סבב ההימורים הראשון, הדילר ממשיך בחלוקה.

 

לחלוקת הקלפים הגלויים הראשונה (שנקראים גם "קלפי קהילה") קוראים פלופ, ובשפת המקור Flop. בחלוקה הזאת הדילר "שורף" שלושה קלפים, כלומר מוציא אותם מהחפיסה ומניח בצד, ואז פותח במרכז השולחן את שלושת הקלפים הבאים. בשלב זה יש לכל אחד מהשחקנים יד פוקר כלשהי (שני הקלפים החסויים שלו ושלושת הקלפים הגלויים). ברוב המקרים, כבר בשלב הזה ברור אם יש לך יד טובה, אם יש לך סיכוי ליד טובה בהמשך או אם אין לך כבר מה להפסיד - וכדאי שתשקול להתקפל או לנסות לבלף.

 

עכשיו נערך שוב סבב הימורים, ומתחילים מהשחקן שהימר ראשון לפני הפלופ. הוא יכול להמר על סכום המינימום או יותר, או לעשות Check, כלומר להעביר את התור הלאה. אם אחד השחקנים הימר בסבב, השחקנים שרוצים להישאר במשחק צריכים להשוות את סכום ההימור (Call) או להתקפל גם הם. לאחר מכן מעביר הדילר את ההימורים לקופה המשותפת, ומחלק את הקלף הבא. הקלף הזה נקרא Turn, כלומר סיבוב: הדילר "שורף" קלף חסוי אחד, ופותח קלף נוסף ליד שלושת קלפי הפלופ. בשלב זה מתקיים סבב הימורים נוסף כמו הקודם.

 

הקלף האחרון המחולק בטקסס הולד'ם הוא The River, הנהר. אחרי שהדילר שורף קלף חסוי ומחלק את הריבר לקלפים המשותפים, כל שחקן יודע מה היד הגבוהה ביותר שהוא יכול להרכיב משני הקלפים שלו ומהקלפים הפתוחים, ויכול גם לשער איזה ידיים עשויות להיות למתחרים. עכשיו מתקיים סבב הימור אחרון, כשהשחקן שהימר בסכום הגבוה ביותר מראה את הקלפים שלו לאלה ששילמו (Call) כדי לראות אותם. אם הם הפסידו, הם רשאים לא לחשוף את היד שלהם (כדי שלא יראו עם איזה בלוף עלוב הם הלכו, למשל).

 

בכל שלב במשחק, אם נותר רק שחקן אחד - הוא יכול לאסוף את הכסף שבקופה בלי להראות את הקלפים שלו. מומלץ שלא לחשוף את הקלפים, אם כי תמיד יימצא המניאק שאוהב להראות לכולם איך הוא לקח את הקופה על קלפים של כלום. תנסה שזה לא יהיה אתה, כי מקרים כאלה יכולים להיגמר לא טוב.

 

מהמיקום שלך ועד הראש שלך: 7 דברים שאסור לשכוח

 

אחרי שכיסינו את הבסיס, בואו נדבר על כמה פרמטרים ששחקן פוקר צריך לקחת בחשבון בזמן המשחק:

 

1. מיקום. הסדר שבו מהמרים השחקנים מעניק יתרון ברור לאחרונים בסבב, והערך של אותה יד בפתיחה (שני קלפים) באחד מהמקומות הראשונים בשולחן נמוך יותר מערכה באחרונים. למה? ככה: מחזיק כפתור הדילר מהמר אחרון בכל סבב, ומקבל את כל המידע האפשרי יחסית לאחרים לפני שהוא מחליט. הוא יכול לראות שאף אחד לא מהמר גבוה ולהכניס הימור מחושב, שמטרתו לנפנף מהשולחן מתחרים אחרים שישאירו לו כסף, או להתקפל ולצאת מהמשחק אם מישהו אחר הימר בסכום גבוה במיוחד, במטרה ללכוד את הכסף שהכניסו המהמרים הקודמים. הוא יכול גם לנסות "לגנוב את הבליינדים" בהימור גבוה. מצד שני, השחקן שממוקם מיד אחרי הבליינדים, שמהמר ראשון - עדיין לא יודע להעריך עד כמה טובים הקלפים של המתחרים, ועד כמה הם יהיו מוכנים להסתכן. מכאן יוצא שאותם קלפים שווים הרבה יותר כשאתה במיקום טוב, כלומר לקראת סוף הסיבוב ולא בתחילתו.

 

2. מספר המשתתפים שנכנסו לפלופ. יש טבלאות רבות בנושא, גם באינטרנט, אבל נסתפק בציון העובדה הבאה: ככל שיותר שחקנים שמו כסף ונמצאים בתוך המשחק, ככה יש יותר סיכוי למשתתפים עם קלפים חזקים. זה אומר שהערך היחסי של היד שלך יורד, וכדאי להימנע מכניסה עם יד בינונית.

 

3. אופי המשחק. שחקן הפוקר סם ברנס טוען שכל משחקי הפוקר נעים בין ארבעת המקרים הקיצוניים הבאים: משחק משוחרר-פסיבי, כשכמה חברים יושבים ומשחקים יחד, נכנסים הרבה לפלופ, אבל מהמרים מעט; משחק משוחרר-אגרסיבי, כשמשחקים ב"כסף מונופול" או בסכומים נמוכים מאוד. משחק כזה מאופיין בכך שמצד אחד השחקנים מאוד משוחררים ונכנסים הרבה לתוך הפלופ, ומצד שני נוהגים באגרסיביות יתרה ומקפיצים את הקופה בכל הזדמנות; משחק פוקר רגיל (Regulars Cardroom) לחוץ-פסיבי, שהוא הסוג הנפוץ בבתי קזינו וגם ברשת, ומאופיין במשחק זהיר של השחקנים הממעטים להיכנס, ובהתנהגות מחושבת ומאופקת בשלבי ההימור הבאים; ומשחק מקצועני לחוץ-אגרסיבי, שבו השחקנים ממעטים להיכנס פנימה לפלופ, אבל כשהם נכנסים הם נוטים להיות מאוד אגרסיביים בהימורים. בקיצור, כשאתה יודע לאיזה אופי משחק אתה נכנס, אתה יודע איך להתנהג ולמה לצפות משאר השחקנים.

 

4. סיכויי הקופה (Pot Odds). אנחנו יודעים שחשבת שהכל זה רק ויסקי, סיגרים, הימורים ונשים זולות, אבל יש פה גם מתמטיקה (פירוט בהמשך, ועוד יותר - באינטרנט).

 

5. כמה כסף יש לך לעומת המתחרים. בפוקר לא ידידותי - ממש כמו בבית הספר - הילדים החזקים עם הכיס היותר עמוק יכולים להשתמש ביתרון הזה כדי להטיל טרור ולגרש מהקופות את המשתמשים מעוטי הממון. תאגיד, כבר אמרנו.

 

6. הערכת היריבים, הקלפים שלהם וה-Pot Odds שלהם. אין לך דרך לדעת איזה קלפים יש לבנדיטים שמולך. אבל יש לך יכולת לעשות ניחוש מושכל שמתבסס על הדרך שבה הם משחקים לאורך זמן, ועל התנהגותם ביד ספציפית. כאן אתה מחפש את הסימנים הקטנים שיספרו לך עד כמה הם מרגישים בטוחים ביד שלהם. האם הוא אגרסיבי או סתם? האם הוא באמת מנסה לעבוד עלי, או שהוא מנסה לעבוד עלי שהוא מנסה לעבוד עלי? עכשיו תשמע, היינו שמחים לעזור לך בדילמות האלה, אבל זה היה מחייב אותנו להיכנס לנושאים פסיכולוגיים, לדקויות של רגש, לניתוחים מורכבים של האופי האנושי, ואת החלק הזה אנחנו משאירים לך.

 

באינטרנט כמובן קצת קשה לזהות את הסימנים ההתנהגותיים האנושיים. אבל מי שמפענח למה מתכוונת זאת שאומרת בצ'אט שהיא "מלאה במקומות הנכונים", צריך להבין מה אומר הזמן שלוקח ליורגן להחליט אם הוא בפנים, ובכמה. בחלק מאתרי הפוקר ברשת, למשל בזה של ויקטור צ'נדלר (www.vcpoker.com), אתם יכולים להוסיף פתקאות והערות לכל משתתף, כך שבפעם הבאה שהוא יופיע מולכם תוכלו לזכור את ההתנהגות האופיינית שלו. וכמו במשחק עם קלפים ומשתתפים ממשיים, גם באינטרנט אין תחליף לניסיון שנצבר כשאתם לומדים להכיר את היריבים.

 

7. ההתנהגות שלך. אתה יודע איזה יד יש לך, ולאן אתה מכוון. עכשיו נשאלת השאלה מה אתה רוצה שהם יחשבו שיש לך. שיפחדו, שיחשבו שאתה מגזים? מפחד שיחשבו שאתה לא מספיק גבר? רוצה שיחשבו שאתה טמבל? ממש כמו שאתה בוחן את המצב ואת המתחרים כל הזמן, ככה גם הם. זה משחק מנטלי, וזה כסף על השולחן.

 

להעלות או להתקפל: המתמטיקה של הסיכויים

 

המושג Pot Odds, שהבטחנו לחזור אליו, הוא הבסיס שלפיו מחליטים שחקני פוקר אם ייכנסו להימור על הקופה - ובאיזה גובה. המושג הזה הוא שילוב בין הסיכוי של היד שלך לנצח ולקחת את הקופה, לבין הכסף הנדרש ממך כדי להמשיך במשחק. לדוגמה, אם בקופה היו 10 דולר, זה שלפניך הימר ב-2 דולר והסיכוי שלך לקבל את היד שאתה רוצה הוא 1:4, כדאי לך לכל הפחות להיכנס, אם לא להעלות: אתה תשלם 2 דולר לקופה שגודלה הסופי 14 דולר, עם סיכוי של 1:4 לקחת אותה. בתיאוריה, אם תשחק באותה דרך בכל פעם שתיתקל בקופה כזאת ובסיכויים כאלה, על כל 6 דולר שתפסיד תעשה מכה אחת של 14.

 

לכלל הזה יש כמה חריגים, ונגיע אליהם כשנעסוק בטורנירים. בינתיים נדבר קצת על השיטה לחישוב הסיכוי שלך לקבל את היד שאתה רוצה.

 

כשיש לך התחלה של יד, ואתה מעוניין לדעת מה הסיכוי שלך להשלים אותה, השיטה היא חישוב אאוטים (Outs). נגיד שיש לך זוג תלתן, ועל השולחן נפתח פלופ שבו זוג תלתנים ולב. אם אחד משני הקלפים הנותרים בשולחן יהיה תלתן גם הוא, יש לך, להערכתך, יד מנצחת; בחפיסה יש 52 קלפים, 13 מכל סוג. יש כבר ארבעה תלתנים פתוחים, מה שאומר שיש 9 קלפי תלתן שהם אאוטים כרגע. מכאן יוצא שהסיכוי שלך למשוך תלתן ב-Turn הוא 47 הקלפים הנותרים, חלקי 9 התלתנים המבוקשים - יחס של 1:5.2, או קצת יותר מ-19 אחוז. אם לא נמשך תלתן בקלף הרביעי, הרי שהסיכוי שלך בחמישי הוא טיפה יותר טוב - כ-19.6 אחוז - כי עכשיו יש רק 46 קלפים בחוץ. ביחד, הסיכוי שלך למשוך תלתן באחד משני הקלפים האחרונים הוא 35 אחוז.

 

עכשיו נניח שיש בקופה 8 דולר, וזה שלפניך הימר על 2. אפילו אתה יכול להבין ששווה לסכן 2 דולר בשביל סיכוי של 35 אחוז לקחת 12 דולר (אתה מחשב את הקופה שיש ומוסיף את השניים שעולה לך הכניסה, כי כסף שהונח על השולחן הוא כבר לא כסף שלך אלא קופה שאתה רוצה להרוויח).

 

בהמשך תמצא טבלת אאוטים בסיסית, שתעזור לך לחשב את ה-Pot Odds ולהחליט אם ההימור שלפניך הגיוני מבחינת ההסתברות לקבל את התוצאה הרצויה. ככל שתתנסה במשחק תוכל לחוש כמעט אינסטינקטיבית כמה אאוטים יש ליד שלך - ומה שיותר חשוב, לנסות לנחש כמה אאוטים יש בחוץ עבור היד שנדמה לך שיש למתחרים. התהליך כרוך בשאלות כמו איזה קלפים צריך כדי לקבל את היד הרצויה, כמה קלפים כאלה מסתתרים בחפיסה, כמה יעלה לחכות להם, והאם זה שווה את זה. ההפנמה האינסטינקטיבית של חישוב האאוטים תעזור לך להימנע מהצעד החובבני של מרדף עקוב מכסף אחרי קלף שהסיכוי האמיתי לקבל אותו נמוך מאוד. בכל מקרה, אסור לשחק בלי לדעת אם אתה זקוק לאאוטים, וכמה כאלה יש.

 

כדי שתאמין לנו, נדגים: אם ביד שלך יש ארבעה קלפים שמחכים לעוד אחד ביניהם כדי לקבל סטרייט (למשל, אם יש לך 8 ו-9 ועל השולחן פתוחים 5 ו-6, כך שאתה מחכה ל-7), הרי שאתה מצפה לאחד מארבעת קלפי ה-7 שבחפיסה, כלומר סיכוי של 16.5 אחוז לקבלת היד המבוקשת. אם היו לך ביד קלפים נמוכים יותר, אבל כאלה שמאפשרים לחכות לסטרייט בשני כיוונים אפשריים, הסיכוי שלך היה כמעט מוכפל. איך? אם היו לך למשל 3 ו-4, הרי שגם 2 וגם 7 היו משלימים לך יד לסטרייט - כלומר סיכוי של 31.5 אחוז להשלים אותה.

 

לפעמים הימור פשוט מעל סיכויי הקופה של המתחרה יגרום לו, בהנחה שהוא שחקן מנוסה, להעדיף להתקפל. מצד שני, זה בדיוק השלב שהחובב הטמבל שלא מבין כלום נכנס עם הכל ולוקח לך את הכסף בפוקס מהגיהנום. אז לפני שאתה שולח אלינו בקבוק מולוטוב במקום ויסקי, אנא זכור: אמרנו שצריך ביצים כדי לשחק, וגם נכונות לבלוע הפסדים כדי להיות שחקן ראוי.

 

אם אתה תוהה למה האאוטים מחושבים לכאורה לפי כל הקלפים שלא רואים - בזמן שבפועל השחקנים האחרים גם קיבלו קלפים, ועל השולחן ליד הפלופ מונחים שלושת הקלפים שהדילר "שרף" - אז גם לנו זה נראה מוזר. אבל לפי מה שאומרים המומחים למתמטיקה, זה לא משפיע על הסיכוי הסטטיסטי שלנו למשוך את הקלף הרצוי. עכשיו לך תתווכח.

 

על הכסף או על הטורניר: איך לשחק מה

 

שלושה טעמים עיקריים יש לטקסס הולד'ם, וסביר שתשחק באחד או יותר מהם במהלך מה שאתה תגדיר כ"הקריירה שלי כשחקן פוקר", והמציאות תגדיר כ"עוד פראייר נכנס למטחנה": משחק "על הכסף", טורניר, וטורניר מרובה משתתפים. את כל הזנים האלה אפשר לשחק הן ליד השולחן והן באינטרנט, ואסטרטגיית המשחק שלך משתנה בהתאם.

 

משחק "על הכסף" כשמו כן הוא: המשתתפים קונים ז'יטונים בערך כספי כלשהו, ומהמרים עליהם במשחק. מה שהרווחת - שלך. אם הפסדת תוציא את הארנק, ותקנה עוד ז'יטונים. משחק כזה מאופיין בשני דברים: קודם כל, המשתתפים בו משתנים כל הזמן. שחקנים חדשים נכנסים, ואחרים, מרוששים או מחייכים, יוצאים ממנו. שנית, סכום ההימור המינימלי שקובע גם את גובה הבליינדים נשאר קבוע.

 

משחק טורניר הוא משחק שבו כל אחד מהמשתתפים משלם דמי השתתפות לקופה משותפת. לאחר מכן מקבל כל משתתף אלף צ'יפים של "כסף משחק". שחקן שהפסיד את כל הצ'יפים שלו יוצא מהמשחק, והאחרונים שנשארים מחלקים ביניהם את הכסף. למשל בטורניר שולחן של תשעה או עשרה שחקנים, מקובל שהראשון ירוויח 50 אחוז מהקופה, השני 30 אחוז והשלישי 20 אחוז.

 

טורניר מרובה משתתפים הוא הקצנה של הטורניר הרגיל. בטורנירים כאלה, שנערכים באינטרנט או בבתי קזינו, מאות משתתפים יכולים להתמודד סימולטנית בתחרות שבסופה חלק מהם יצליחו להחזיר את ההשקעה, ומעט מהם ירוויחו באופן לא פרופורציונלי לדמי ההרשמה. המשחק מתנהל בכמה שולחנות במקביל, והשחקנים מועברים לשולחנות אחרים ככל שמספרם מתמעט וצריך פחות שולחנות.

 

מספר מסוים של שחקנים - לרוב כ-15 אחוז, אבל זה תלוי במארגני המשחק - מצליחים להגיע לשלב של "בתוך הכסף", שבו הם זוכים לפחות לרווח קטן על ההשקעה, והמקומות הראשונים מרוויחים סכומים נאים. למשל בטורניר העולמי WSOP משתתפים כ-2,500 איש בשלבים הראשונים, מתוכם כ-500 מגיעים "לתוך הכסף", ומשתתפי השולחן האחרון זוכים לחבוק פרס שמתחיל במאות אלפי דולרים ונגמר ביותר ממיליון. הם גם זוכים לראות את הכסף מונח במרכז השולחן, במזומן, שזה בהחלט מראה נחמד.

 

הכניסה לטורניר WSOP, אגב, עולה כ-10,000 דולר, אבל בלא מעט אתרי פוקר ברשת יאפשרו לך להתמודד בסדרה של טורנירים בעלות נמוכה, ואם תנצח תזכה להצטרף לטורניר בשלב גבוה יותר. זאת לא עוד דרך לפרסם טורניר, אם חשדת. תשאל למשל את כריס מאנימייקר, שלפני שלוש שנים השקיע 40 דולר בטורניר אינטרנט שהניצחון בו הקנה לו השתתפות באליפות בווגאס; הוא סיים במקום הראשון וגרף 2.5 מיליון דולר. ואין לנו מושג איך הוא עשה את זה, אבל יש להניח שהוא למד קצת אסטרטגיה. אז בוא תעשה את זה גם אתה.

 

חצי אמנות וחצי עבודת נמלים: אסטרטגיה למתחילים

 

כמו שכבר אמרנו, מטרת העל בפוקר היא לא לנצח אלא להרוויח כסף. חשוב לעמוד על העיקרון הזה, אחרת תמצא את עצמך מתחרה על כל יד בינונית ומעלה רק כי קשה לך להפסיד, או כי אתה מקווה שדווקא המלכה שאתה מחכה לה תופיע בחלוקה הבאה. שחקני פוקר מקצוענים יודעים שלא פחות חשוב מלדעת מתי להיכנס זה לדעת מתי להתקפל, או לוותר ופשוט לא להשתתף ביד. יכול להיות מצב שבו תעדיף להפסיד יד דבילית, רק כדי שהמתחרים יחשבו שאתה לא מספיק טוב, ויתפתו בהזדמנות אחרת למלכודת שתטמין להם - ובדיוק לזה קוראים אסטרטגיה.

 

האסטרטגיה למשחק טקסס הולד'ם "על הכסף" היא הישירה ביותר: אתה מהמר עם חבריך לשולחן, יודע לחשב את סיכויי הקופה שלך (ה-Pot Odds) ובהתאם להם מחליט אם להצטרף להימור או להתקפל. ככל שאתם מכיר יותר את התנהגות השחקנים שלצידך, ובעזרת הניסיון שתצבור עם הזמן, תוכל לנצל את הפוזיציה בשולחן (המיקום שלך ביחס לדילר ולכיוון החלוקה) ואת הידע שרכשת כדי להרוויח כסף, או לפחות כדי לשרוד סביב השולחן עד לרגע שתבוא המכה שאתה מייחל לה. העובדה שהבליינדים תמיד באותו גובה, ושהמשתתפים תמיד יכולים לקנות עוד צ'יפים, גורמת לכך שציר הזמן - המשמעותי מאוד במשחקי טורניר - כמעט לא בא במשחק הזה לידי ביטוי.

 

במשחקי טורניר, בין אם בשולחן אחד או מרובי משתתפים, מתווסף מרכיב חיוני למשוואה: יחס עלות/ תועלת בכל הימור. נניח שאתה בתחילת הטורניר, יש לך 1,000 צ'יפים של "כסף משחק" וקיבלת יד כמו שהזכרנו קודם - עם שני תלתנים, כשעל השולחן יש פלופ עם שני תלתנים נוספים. יש לך סיכוי של 35 אחוז לקבל עוד תלתן ולהרוויח, ומישהו בדיוק החליט להתאבד וזרק 500 צ'יפים כהימור. אחריו היו עוד שניים שנענו לו, ועכשיו תורך.

 

על השולחן יש כ-1,800 צ'יפים בכסף משחק, ואתה נדרש להוסיף 500 כדי להישאר. לכאורה החישוב האינסטינקטיבי הוא להיכנס - עולה לך 500 צ'יפים להישאר ביד הזאת ולקחת 2,300 - כלומר להשקיע 21.7 אחוז כשיש לך 19 אחוז סיכוי לנצח כבר בקלף הבא, ו-35 אחוז סיכוי לנצח באחד משני הקלפים האחרונים. אבל תחשוב פעמיים אם לבחון את כישורי הבלופים של השחקן ממולך: אם תפסיד את ה-500 האלה, הערך שלהם מבחינתך גבוה יותר מה-1,800 שאולי תרוויח. נשארת רק עם 500 צ'יפים בזמן שערך הבליינדים הולך וגדל, והקטנת משמעותית את סיכויי השרידות שלך עד לשלבי הכסף בטורניר. מה גם שאותו משתתף שהקפיץ את מחיר הכניסה לכדי חצי מהכסף שלך אולי לא יעצור גם בקלף הבא, מה שעלול להפוך את הכל ללא כדאי.

 

במילים אחרות, האסטרטגיה שלך בטורניר צריכה לקחת בחשבון גם את סיכויי ההישרדות. אתה רוצה לנצח כדי להעפיל לשלבים הרווחיים, ולא פחות מזה רוצה לשרוד עד הרגע שכל המשתתפים הנותרים בטורניר יהיו "בתוך הכסף". זה מוביל לתופעה מעניינת בטורנירים - עיקר ההקפצות והניסיונות לבלופים מתרחשים בהתחלה, כשהבליינדים והימור המינימום עוד נמוכים, ואפשר להקפיץ בלי להסתכן להפסיד יותר מדי ולצאת מהטורניר. בהמשך, כשמספר השחקנים מצטמצם כמעט עד אלה ש"בתוך הכסף", תראה שהמשתתפים עם הערימות המכובדות יותר של הצ'יפים מנסים לדחוף החוצה מהשולחן, בבריונות נעימת סבר כמובן, את בעלי הערימות הקטנות. שים לב: גם אם אתה בטוח שמבלפים אותך, אתה מנסה להחזיק מעמד כדי לא להפוך ל"נער הבועה" - כינוי לשחקן האחרון שעף מהטורניר בלי לגעת בכסף אמיתי.

 

בשלב הזה, שחקנים שמצבם קשה נוקטים אסטרטגיות שמזכירות את מכבי פתח תקווה בימים הטובים: כל פציעה קטנה גוררת שמונה פרמדיקים עם אלונקות, מחליפים את השחקן שנמצא הכי רחוק במגרש, ובקיצור - עושים הכל כדי לבזבז זמן. אז בוא נסכם את זה בחוק לוזון לשלבים של לפני הכסף בטורנירים: אל תתבייש לבזבז זמן, אל תנסה דווקא עכשיו להתקיף - אלא אם קיבלת יד מדרג ה- AA או קרוב אליה. מה זה AA? זו יד ממש ממש טובה. למידע נוסף ומורחב על כל הנושאים הנוגעים לפוקר טקסס הולד'ם, ובמיוחד לקבלת טבלאות סטטיסטיות מתאימות, מומלץ שתפתח את גוגל. באינטרנט יש אוקיינוס עצום של מידע על פוקר, שיוכל לעזור לך לצוף קצת יותר ממה שהאינסטינקטים שלך יורו לך ליד השולחן - או לפחות לטבוע בצורה קצת פחות משפילה.