קוראים תחת אש

המלחמה בלבלה את שוק הספרים הישראלי: יש הוצאות שדוחות ספרים חדשים, יש שדווקא מקדימות את צאתם של ספרים שמתאימים למצב הרוח הלאומי. קריאת כיוון

דווקא בזמן שבו אנשים רבים סגורים בבתים ונדמה שכולם מאסו כבר במשדרי החדשות שחוזרים שוב ושוב על אותם האייטמים ומראיינים שוב את אותם סבבים של גנרלים, ניתן היה לצפות כי הספרות תזכה לעדנה, אבל מדבריהם של מו"לים, עורכים וסופרים מצטיירת דווקא תמונה הפוכה: אמנם חלק מההוצאות מדווחות על עסקים כרגיל, אולם אחרות מדברות על פגיעה במכירות ועיכובים בהפצת ספרים חדשים לחנויות.

 

בהוצאת "ידיעות ספרים" בהחלט משתדלים לדחות הוצאת ספרים חדשים לתקופה מאוחרת. "שליש מחלקה הגיאוגרפי של ישראל משותק ואנשים לא נמצאים בבתים", אומר מנכ"ל ההוצאה, דב אייכנוולד, "ואנחנו לא רוצים לפגוע בהצלחה של הספרים החדשים." גם שרי גוטמן, המו"לית והעורכת הראשית של הוצאת "אחוזת בית" מודה כי היא מעכבת יציאת ספרים: "לא הוצאתי את האסופה מכתביו של אהרון מגד, שאמורה היתה לצאת ביולי, כי היה נדמה לי שתשומת הלב לא תהיה מרוכזת בזה".

 

בהוצאת "כתר", לעומת זאת, מדווחים על מהלך הפוך. שם דווקא הקדימו את הוצאתם לאור של ספרים שעשויים, לטעמם, להתאים למצב הרוח הלאומי, כמו ספר הביכורים של ברק חמדני "אבק", שעוסק בחוויות של נהג בוס, וספרו של דוד ויצטום "מהדורה מיוחדת", שעוסק באופן שבו מסקרת הטלוויזיה את הטרור בארץ ובעולם ובהשפעתו של הסיקור על הצופים. "אנחנו חושבים יותר בזהירות ולא עוצרים הפצות ותהליכי עבודה כרגע", אומר צביקה מאיר, העורך הראשי של ההוצאה, "הקדמנו הוצאה של ספרים שקשורים לצבא ומלחמה, כי נדמה לנו שאנשים יוכלו להתחבר עכשיו יותר לספרים שיש בהם אווירה צבאית".

 

יורם רוז, מנכ"ל הוצאת "כנרת זמורה-ביתן דביר", וירון סדן, מנכ"ל הוצאת "עם עובד", מדווחים דווקא על עסקים כרגיל. "בינתיים עוד לא שינינו שום תוכניות", אומר סדן. "יש האטה מסוימת במכירות. אבל זה לא משבר שמצדיק שינוי תוכניות. יולי הוא תמיד חודש חלש - אחרי שבוע הספר ולפני אוגוסט, ואף פעם אין לנו תוכניות גדולות בזמן הזה. נראה מה יקרה באוגוסט".

 

למרות ההאטה במכירות, רבות מן ההוצאות תורמות ספרים לתושבי הצפון. "עם עובד" ארגנה רכישה מרוכזת של ספרים בהנחות גדולות, ורשת סטימצקי מציעה עד ה-4.8 לתושבי הצפון הנחה של 10% על כל הספרים בחנויות הרשת. בנוסף, יש סופרים הנוסעים לצפון ומקריאים ליושבים במקלט. "הזמינו אותי מהצפון להקריא מספר הילדים החדש שלי ואני אעשה את זה", אומר דב אלבוים. "מעבר לכך, אני בספק עד כמה לאנשי הצפון יש כוח וסבלנות לקרוא ספרים או לשמוע מאנשים שבאים מהמרכז. אנחנו מארחים אנשים שבורחים קצת מהצפון כדי להירגע לכמה ימים, ואני חייב לומר שאני שומע מהם על החיים שלהם וזה מעורר פליאה - איך לאנשים יש את העוצמות לחיות ככה".

 

קונים יותר ספרי מתח

 

גם אם מבחינת הפצת כותרים חדשים חלק מהמו"לים אינם ממהרים להתרגש, בתחום המכירות מדווחים רובם ככולם על פגיעה וירידה. "המכירות ירדו בערך בסדר גודל של 20% בגלל סגירת החנויות בצפון", אומר צביקה מאיר מהוצאת "כתר". גם דב אייכוונלד מדווח על פגיעה: "יש ירידה במכירות ביחס לשנה שעברה", הוא אומר. "באופן טבעי חודשים יולי-אוגוסט הם חודשים חלשים, אחרי שבוע הספר וכי אנשים יוצאים לחופשה, אבל עדיין בהשוואה לשנים קודמות יש ירידה". עם זאת, מדווח אייכוונלד, בספרות הקלה דווקא נרשמת עלייה במכירות: "אנשים קונים יותר ספרי מתח. קובן ושטיינר, למשל. ספרי מתח הם כנראה סוג של אקמול לזמני חרדה".

 

עם זאת, ברשתות הספרים הגדולות משדרים דווקא "עסקים כרגיל". יורם רוז, שהוא גם מבעלי רשת "צומת ספרים", טוען כי ניכרת אולי האטה בחנויות הפרטיות, אך בתמונה הכוללת, ברשת כולה לא מרגישים ירידה במכירות, וזאת למרות שהחנויות בצפון סגורות. גם מרשת "סטימצקי" נמסר כי אין ירידה משמעותית במכירות. "אם מנטרלים את אזור הצפון, אז המכירות ביתר הארץ הן כרגיל", אומרת דוברת הרשת.

 

כיצד אפוא ניתן להסביר את הפגיעה בתחום הספרות? "כמו שאמר דב חנין בתחילת הלחימה", אומרת שרי גוטמן, "הקורבנות הם לא רק בנפש, אלא בכל המרחבים של החיים. אדם מוסרי לא יכול שלא להיות מטולטל ממה שקורה. ומי שממשיך בשגרת חייו בלי לתת דין וחשבון על החברה ועל החלטות המנהיגים הוא אדם לא מוסרי. אי אפשר לא להיות מוטרדים, ולקחת את הספר שמחכה ליד המיטה זה לא בדיוק הפיתרון הראשון. אנשים צריכים ראש פנוי לקריאת ספרים".

"כשאנשים מוטרדים יש האטה", אומר גם ירון סדן, "עובדה שכשהיה שקט ושפע כלכלי היה גידול משמעותי במכירות. אבל כשאין שקט ואווירה נוחה, אנשים מן הסתם צמודים לטלוויזיה וקוראים פחות". ואילו יורם רוז אומר כי "צריך להבדיל בין הצורך לקרוא והצורך לקנות - כשיש כאב בטן לאומי ומצב רוח ירוד, לא קונים. פנאי זה הדבר הראשון שסובל במצב כזה".

 

דכדוך הוא לא מתכון ליצירה

 

ומה אומרים הסופרים עצמם? דב אלבוים, סופר ועורך ראשי בהוצאת "ידיעות ספרים", עובד כעת על שני ספרים שעתידים לראות אור בהוצאת "עם עובד". "מבחינת העריכה ב'ידיעות' ממשיכים לעבוד כרגיל," אומר אלבוים. "אני עובד כרגע על שני ספרים שלי - ספר הגות בתחום היהדות, שכבר כמעט סיימתי את העבודה עליו, ורומן שאני עובד עליו כבר כמה שנים. אין ספק שבגלל המצב קשה לי מאוד להתרכז בעבודת הכתיבה. אני יושב מול המחשב ולא יכול להתאפק מלהציץ בחדשות באינטרנט ולהתעדכן. כל נפילה של חייל מדכדכת עד עפר ודכדוך הוא לא מתכון ליצירה בעיני. המוזות שותקות, חד משמעית".

 

לעומתו, הסופר דודו בוסי, שעובד כעת על רומן חדש, דווקא כותב יותר בגלל המלחמה. "המלחמה הנוכחית מעצימה את המוטיבציה שלי לקום ולכתוב", הוא מספר. "בימים אלה אני עובד על כמה דברים במקביל. שלושה ימים בשבוע אני מקדיש לכתיבת טריטמנט לסרט קולנוע. יומיים לפיתוח סדרת טלוויזיה ועוד יומיים לכתיבת הטור בעיתון 'העיר'. את ספרי הבא, שייצא בקרוב, התחלתי לכתוב בתקופת הפיגועים הנוראה, כשאנשים פחדו לצאת לרחובות, פחדו לעלות לאוטובוסים. התחושה הכבדה שהיתה לי אז, החרדה האיומה לשלומם של יקיריי, חלחלה לספר. אחת הדמויות שם אומרת שב-58 השנים האחרונות מדינת היהודים היא המקום המסוכן ביותר ליהודים בעולם, וזאת עובדה".

 

בין אנשי הספרות יש גם כאלה שפועלים נגד המלחמה. "בשיתוף עם הסופרים ניר ברעם ושמעון אדף", מספר דודו בוסי, "אני מנסה לגייס סופרים ויוצרים צעירים כדי לחתום על עצומה נגד המלחמה, שמהלכה הראשון היה מוצדק, אבל בדרך איבדה פרופורציות. לדעתי, אם לא נעצור אותה מיד נשקע שוב בביצה הלבנונית. הרי בסופו של דבר נגיע לשולחן הדיונים, אז לשם מה לקבור קורבנות תמימים נוספים?", הוא שואל.

 

"אני מאוד פסימית ולא רואה איך הדברים יסתדרו", אומרת שרי גוטמן. "רוב הזמן אני עסוקה בלכעוס על המצב ולהפגין. כל עוד הלחימה נמשכת צריך לעשות את מה שהרוח האנושית יכולה לעשות - להמשיך לקרוא ולעשות ספרים, להמשיך בעשייה, זה מה שראוי וכדאי לאנשי התרבות לעשות".