הצעת החוק מעגנת בתוכה את ההסכם שנחתם ביום חמישי שעבר בין הממשלה, ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לפיצוי עסקים ועובדים על נזקי המלחמה. מאז פרוץ המלחמה בצפון סגורים חלק גדול מהעסקים בצפון, וסובלים מהפסדים של מיליארדי שקלים, בגלל ירידה חדה בצריכה ובגלל שעובדים רבים נעדרו מן העבודה בהוראת פיקוד העורף.
לפי ההסכם, שהפך לחוק, ישלמו בעלי העסקים מעפולה וצפונה לעובדים את כל שכרם לחודש יולי, גם אם נעדרו מעבודתם, והממשלה תשלם לעסקים את עלות השכר בתוספת פיצוי נוסף לבעלי העסקים על הפסדים שצברו בגלל המלחמה. הצעת החוק קובעת שההסכם יוארך לחודש אוגוסט, אם תימשך המלחמה.
מי שפוטר ימשיך לקבל שכר עד סוף המלחמה
סעיף נוסף בחוק שנחקק הערב קובע כי למעסיקים אסור לפטר עובדים בגלל המלחמה בצפון. לפי נתוני ההסתדרות, פיטרו מעסיקים בצפון הארץ למעלה מ-1,500 עובדים מאז פרוץ המלחמה, בגלל הקשיים שהעסקים נקלעו אליהם ובגלל שעובדים סירבו להגיע לעבודה. סיכוייהם של אותם עובדים למצוא מקור פרנסה חדש עד סוף המלחמה שואפים לאפס.
החוק שנחקק הערב הוא רטרואקטיבי מתחילת המלחמה. החוק מחייב מעסיקים, שפיטרו עובדים בזמן המלחמה, להמשיך ולשלם את שכרם עד סוף המלחמה כאילו העובדים לא פוטרו.
איילון ושטרן העלו את החוק כבר בתחילת השבוע שעבר, אך הממשלה טירפדה אותו. זאת, כיוון שהצעת החוק חייבה את הממשלה לפצות את המעסיקים על נזקי המלחמה, אך לא פירטה את אופן הפיצוי, ובמשרד האוצר חששו מדרישות של מעסיקים לפיצוי גורף על כל הכסף שהפסידו. האוצר התעקש לעגן את הפיצוי למעסיקים במשא ומתן עם הארגונים הכלכליים, וניסה לכופף את הארגונים הכלכליים וההסתדרות להסכים שחלק מעלות הנזקים תגולגל על המעסיקים והעובדים. אחרי שנחתם ההסכם, שכולל פיצוי רחב למדי לעסקים על נזקי המלחמה, הסכימה הממשלה לאשר את החוק של איילון ושטרן.
הצעת החוק אושרה פה אחד, כאשר 12 חברי כנסת נכחו במליאה והצביעו בעד, ואיש לא נמנע ולא הצביע נגד.