תושב עכו: "חשבנו לחזור, כרגע זה לא יקרה"

מטח הרקטות הכבד הבוקר על הצפון, ניפץ את אשליית השקט והתכניות של תושבים רבים לשוב אל בתיהם. תושבת הקריות: "אנשים חיכו להיום בתחושה שזה רגע המבחן. אחרי מה שהיה הבוקר אנחנו מבינים שעדיין אי אפשר לחזור לשגרה". תושבת קריית שמונה: "הפעם האחרונה שהבלוק שלנו נפגע הייתה במלחמת יום כיפור. לא האמנו שזה יחזור שוב"

תושבים רבים מהצפון קיוו שהשקט היחסי שהיה ביומיים האחרונים יאפשר להם לחזור אל בתיהם לאחר גלות של למעלה משבועיים במרכז, אבל לחיזבאללה היו תכניות אחרות. עשרות רקטות שנחתו הבוקר (ד') לאורך ולרוחב כל הגזרה הבהירו שהמלחמה עדיין כאן וכמה מהן, שפגעו ישירות בבתי מגורים, דחו בעוד מספר ימים את החזרה הבייתה.

 

חדר מלחמה - דיווח נרחב ב-ynet משתי החזיתות

 

גלעד נתיב, המתגורר בדירה שניזוקה בבניין בעכו, עבר לאחרונה להתגורר במקום עם רעייתו ובנו הפעוט. "האישה והילד נמצאים עכשיו במרכז הארץ ואני הייתי בעבודה בזמן הפיצוץ", סיפר היום. "חשבנו שהם יוכלו לחזור היום הבייתה אבל כעת לא נראה לי שזה יקרה. בינתיים גם אין להם לאן לחזור ואני מקווה שהנזק יתוקן במהרה".

 

רחל אוחנה, המתגוררת בקומה הרביעית באותו בניין בעכו, סיפרה כי ירדה למקלט בעת שנשמעה האזעקה הראשונה. לאחר ששמעה שני פיצוצים עלתה לדירתה וכעבור זמן קצר חזרה למקלט. עניין של נסיון. "הרגשתי שעומד לקרות משהו לא טוב ולכן ירדתי שוב למקלט, אפילו שלא הייתה אזעקה", סיפרה. "בשנייה שבה הגעתי למטה היה פיצוץ אדיר. הקטיושה פגעה בדירה בקומה הרביעית הפונה צפונה. למרבה המזל הדירה שלי פונה לדרום וכך לא נפגעה בצורה רצינית. זה נס, הייתה לי הרגשה שמשהו יקרה וברגע שהגעתי למקלט זה באמת קרה".

 

מרגלית, תושבת כפר ורדים שבגליל המערבי, מספרת כי הבוקר נוכחה לדעת שהרגיעה בימים האחרונים הייתה זמנית בלבד. היא חזרה אתמול לביתה אבל כבר היום תעשה את דרכה שוב דרומה. "חזרתי בערב והייתי בטוחה שאוכל להישאר, אבל כבר בלילה היה ברור שזה יהיה בלתי אפשרי. כל הלילה שמענו יריות והפגזות מהצד שלנו והבוקר התחילו להפגיז גם אותנו. כרגע אני בכפר ורדים ואי אפשר לצאת מכאן בגלל הקטיושות, אבל ברגע שיהיה אפשר אעזוב. אתמול חזרו המון אנשים צפונה, היו אפילו פקקים בכניסה לחיפה, אבל היום כולם יחזרו למרכז".

אחת הדירות שנפגעו הבוקר בעכו. השגרה עדיין רחוקה (צילום: אחיה ראב"ד)

 

אורנה, תושבת קריית חיים, חזרה לביתה לאחר שבשבועיים האחרונים התארחה אצל חברים בקיבוץ גבע-כרמל ובזכרון יעקב. "מצידי הייתי חוזרת ברגע זה למרכז, אין לי חשק להישאר פה, אבל אין מי שיהיה פה עם אמא שלי", היא מסבירה. "חשבתי שאוכל לסדר משהו עם לשכת הרווחה או העובדת הסוציאלית, אבל אין עם מי לדבר. התקשרתי אליהם ואף אחד לא עונה. שלשום חזרתי לקריות ואתמול כבר הייתה תנועה ברחובות. הייתה תחושה של שקט מתוח, ואנשים כבר חיכו להיום בתחושה שזה רגע המבחן. אחרי מה שהיה הבוקר אנחנו מבינים שעדיין אי אפשר לחזור לשגרה".

 

גם קריית שמונה - העיר המטווחת ביותר במלחמה - ספגה היום מספר רקטות, ואחת מהן נפלה בין מכוניות חונות. הבניין שממול נפגע מרסיסים ומרבית החלונות בו נשברו. אחת השכנות, שביקשה להישאר בעילום שם על מנת שילדיה הנמצאים במרכז הארץ לא ידעו שביתם נפגע, סיפרה: "את הילדים שלי שלחתי לאחותי ואני באתי לקחת דברים. מזל שנכנסתי לחדר המוגן כי בתוך שניות אחרי שהתחלתי לרוץ היה הדף בבית וכל החלונות והתריסים עפו".

 

במהלך דבריה השתתקה לרגע האם, החלה לרעוד והתמוטטה. לאחר מספר דקות שבה לעצמה ואמרה: "אף אחד לא האמין שזה יגיע אלינו. היינו אופטימיים. הנסראללה הזה מגיע לכל מקום. תסלחי לי, אבל אני חייבת לרדת למקלט עכשיו אני ממש ממש פוחדת".

פגיעה בבית בקריית שמונה, הבוקר (צילום: לוי אשכול)

 

גם לשושנה, השכנה מלמעלה, היה מזל גדול. "שטפתי כלים וברגע שהייתה אזעקה נכנסתי לחדר ביטחון. אחרי כמה דקות היה בום". הסלון בביתה של שושנה התמלא ברסיסים וכך גם המטבח. כל חלונות הבית נשברו אולם היא למרבה המזל, לא נפגעה: "אני לא יורדת למקלט אלא נשארת בחדר מוגן. תמיד הייתי אופטימית. כולנו כאן היינו אופטימים וקיווינו שדבר כזה לא יקרה לבניין שלנו כי הוא נמוך, אבל זה הגיע גם אלינו".

 

חצי שעה לאחר נפילת הקטיושה החלה שושנה לברר כיצד תקבל פיצוי ממס רכוש על ההרס שנגרם לה. היא יודעת שאמנם היה לה מזל שלא נפגעה אולם גם יודעת שצפוי לה כאב ראש לא קטן לפני שהבית יחזור להיות מה שהיה.

 

"אין לי מושג אם לנקות את כל הזכוכיות האלה שכבר חותכות לי את הרגליים או לחכות למס רכוש", אומרת שושנה. "כל החלונות שלי נשברו, תנור האפייה שלי נהרס, המזגן וכל המכונית נהרסה כי הקטיושה נפלה ממש לידה. הפעם האחרונה שהבלוק הזה נפגע הייתה במלחמת יום כיפור ולא האמנו שזה יחזור שוב".